הצמיחה במרכזי אירוח ואחסון מערכות מיחשוב ונתונים (2/4)

בחלק הראשון של הסקירה ראינו ששוק מרכזי הנתונים נמצא בעלייה, כאשר אחת הסיבות לכך היא ההתפתחות בתחום מיחשוב ותשתיות הענן.

לדברי יגאל שניידר, מנכ"ל חברת אלכסנדר שניידר – שעוסקת בפתרונות התשתית הפיזית של חדרי השרתים ומרכזי הנתונים, "ב-2011 חווינו, כמו כל השוק, צמיחה משמעותית ואנו צופים שמגמה זו תימשך. לעליה זו מספר סיבות. הבולטת שבהן היא בניית חדרי שרתים תת-קרקעיים וממוגנים להגנה מפני איום טילים ורקטות – תופעה ייחודית לישראל. מטבע הדברים, פרויקטים אלו משולבים בפרויקטים של המשכיות עסקית. בשנים הקרובות הרגולציה במגזר הבנקים, הביטוח וניירות הערך, יחייב יותר השקעות ב-BCP ובהן מרכזי נתונים לצורך התאוששות מאסון (DR)".

לדבריו, סיבה נוספת לצמיחה של שוק מרכזי הנתונים היא, ההשקעות של חברות הוסטינג בחוות שרתים חדישות, אשר מכינות את התשתית שלהן למתן שרותי ענן. "להיערכות ליישום מיחשוב ענן מקום חשוב בתכנון מרכז המיחשוב המודרני, שהרי התפיסה של הענן הפרטי היא אטרקטיבית מאוד לארגון מתקדם: זמינות גבוהה, גישה אוניברסלית והקצאת משאבים דינאמית. משתמש הקצה, לפחות בחוויה שלו, הוא עצמאי לחלוטין. עם זאת, הענן הפרטי נשען על סביבה פיזית מאוד: הדטה-סנטר". הוא ציין, כי כדי שהדטה-סנטר יוכל לתמוך בתפיסה ובמעבר לענן, עליו לענות על הקריטריונים הבאים:

1.    יכולת להגיב לשינויים מהירים בקלות ובמהירות

2.    וירטואליזציה בהיקף נרחב

3.    מוכנות למיחשוב בצפיפות גבוהה (High Density)

4.    יכולת ניהול בזמן אמת (יכולת ניהול, הכוונה היא לניהול CAPACITY, ניהול שינויים, ניהול נכסי IT, ניהול צריכת החשמל, וניהול תנאי הסביבה)

באלכסנדר שניידר נערכו מבעוד מועד למיחשוב ענן ובמסגרת תוכנית בשם Be Cloud Ready, הם עורכים סקר מוכנות וסיכונים בחדרי שרתים. "הצוות המקצועי שלנו מגיע לחדר המחשב ומבצע סקר ומדידות", מסביר שניידר. "התוצר הסופי הוא אנליזה של מצב החדר, יכולותיו ומגבלותיו, סקר סיכונים ובעיקר תוכנית, כיצד להכין את תשתית הדטה-סנטר לתמיכה בענן".

שניידר מציין שיש להם משנה סדורה ועקרונות שמנחים את תכנון חוות השרתים המתקדמת והוא קורא למנמ"ר המתכנן את מרכז המיחשוב החדש של הארגון שלו, לנצל את ההזדמנות שהם מעמידים בפניו, לנצל נוהגים מתקדמים (Best Practices) בתכנון חדרי שרתים, ולשפר את התשתית עליה נשען מערך ה-IT, תוך חיסכון בעלות כוללת. שניידר מונה את רשימת 10 הנוהגים המתקדמים:

1.    מודולאריות בתכנון – השקעה בציוד תשתית לעומס מקסימאלי כבר בתחילת חיי חדר המחשב היא מתכון לבזבוז ולשיתוק היכולת לאמץ טכנולוגיות חדשות עם הזמן. תכנון מודולארי מאפשר מדרוג ההשקעה לאורך שנים (pay as you grow) וחיסכון משמעותי ב-TCO. מודולאריות מאפשרת גם שימוש אופטימאלי בטכנולוגיות מתקדמות ובמוצרים חדישים.

2.    TCO – הגדירו את רמת היתירות הנדרשת וחשבו את העלות כוללת ל-10 עד 15 שנים. השקעה ראשונית גדולה במספר אחוזים יכולה לחסוך עשרות אחוזים ב-TCO.

3.    צפיפות מיחשוב גבוהה – העלות הכוללת של חדר שרתים עם צפיפות מיחשוב גבוהה (high density) נמוכה משמעותית ממרכזי מיחשוב המפזרים את המיחשוב על שטח רצפה נרחב. עם זאת, נדרשת חשיבה מקצועית וחדשנית להתמודדות עם כבילה צפופה, תשתית חשמל ומיזוג אוויר לצפיפות גבוהה. כדאי להתגבר על הנטייה להיצמד לשיטות עבר – החיסכון הוא משמעותי.

4.    בחירת השרתים גם על פי צריכת האנרגיה – עלות התפעול (בעיקר אנרגיה חשמלית) של שרת לאורך שלוש שנים, גבוהה יותר מעלות השרת עצמו. בחרו בחוכמה שכן השוני בין השרתים הוא משמעותי.

5.    וירטואליזציה – שימוש בווירטואליזציה מאפשר חיסכון משמעותי ברכש חומרה ובעלות התפעול של חוות השרתים. עם זאת, צריכת האנרגיה של שרת פיזי שעליו 5-20 שרתים וירטואליים גבוהה משמעותית מבעבר ויש צורך בחשיבה עדכנית בתשתית החשמל ומיזוג האוויר.

6.    מיזוג אוויר חדשני וממוקד. המיזוג הממוקד מאפשר התמודדות עם כל עומס, חיסכון באנרגיה חשמלית וניצול מיטבי של ההשקעה בתשתית. ישנן מגוון שיטות, כגון קירור פנים ארון, קירור חדר, קירור שורה ולכל אחת מאלו וריאציות שונות. לכל פרויקט יש לבחור את השיטה המתאימה על פי הדרישות, הצרכים והאילוצים.

7.    הפרדה מוחלטת של אוויר קר ואוויר חם – אחת הסיבות העיקריות לבזבוז העצום במיזוג אוויר ובחשמל בחוות שרתים הוא חוסר ההפרדה בין אוויר קר לחם. שימוש בפנלים עיוורים הוא חובה בסיסית עם החזר השקעה של יומיים בערך. הפרדה בין המעבר הקר למעבר החם יכולה גם היא להביא לחיסכון משמעותי. גם כאן יש כר נרחב של אפשרויות: סגירת מעבר הקר (עם או בלי מערכות קירור מים), סגירת המעבר החם (רק בשילוב מערכות קירור מים), שיטה היברידית ועוד.

8.    ניהול בזמן אמת באמצעות כלי תוכנה – לא מומלץ לנהל את התשתיות הפיזיות של חוות השרתים בעזרת גיליונות אלקטרוניים. קיימים כלי תוכנה (SPM, DC Track, Power IQ) קלים לשימוש המאפשרים ניצול מיטבי של ההשקעה בתשתית, הצגת לוח מחוונים (Dashboard) בזמן אמיתי והעיקר: יכולת תגובה מהירה לשינויים.

9.    מדידה ובקרה – אי אפשר לנהל ולייעל את מה שאינו נמדד. חיישנים וכלי תוכנה מתקדמים מודדים את יעילות צריכת האנרגיה (PUE) ומידת השימוש בתשתיות ומאפשרים קבלת החלטות ניהוליות מושכלות. לדוגמא: חישוב קל של החזר השקעה של IT Refresh.

10.    הסמכה מבצעית של חדרי שרתים – טבען של תקלות בתכנון וביצוע של חדרי שרתים חדשים, הוא שהן מתגלות זמן רב לאחר העלייה לאוויר עם הצמיחה הטבעית בעומס. תקלות אלו גורמות לזמן דמימה (downtime) של חדרי שרתים קריטיים לארגון. ההסמכה המבצעית של אלכסנדר שניידר בוחנת תחת עומס אמיתי את כל מערכות חדר השרתים: מיזוג אוויר, חשמל, יתירות ויעילות אנרגטית. הבדיקה מתבצעת באמצעות אמולטורים של חומרה, חיישנים מתקדמים ותוכנת בקרה ייעודית. ההסמכה המבצעית מורידה דרמטית את ההסתברות לתקלות תשתית ומגלה את כל הבעיות לפני הכנסת מערכות האמת של ה-IT לחדר השרתים החדש כאשר כל המערכות עדיין באחריות וכל המתכננים והקבלנים עדיין זמינים.

שניידר מסכם ואומר: "ארגון אשר יישם את עשרת הנוהגים המתקדמים הללו ויפנים את העקרונות שעיצבו אותם, ישפר משמעותית את יכולת חוות השרתים להגיב לצרכי הארגון, ויוכל לחסוך לארגון כספים רבים שישמשו אותו להקצאת משאבים להתעצמות".

לגבי וירטואליזציה, הוא טוען, שאמנם מגמה זו האטה את הדרישה לשטח רצפה נוסף, צמצמה את מספר המערכות הפיזיות, והאטה את העליה בצריכת החשמל, אך שימוש נרחב בווירטואליזציה ובשרתים פיזיים חדשים יוצר מוקדי חום בחדרי השרתים שמצריכים חשיבה מתקדמת גם ברמה הפיזית. הצמיחה החדה בעלויות החשמל בחודשים האחרונים וזו הצפויה עוד להגיע מחקה חלק גדול מההתייעלות האנרגטית שהושגה מווירטואליזציה, "אנו צופים עניין מחודש בהתייעלות אנרגטית במרכזי הנתונים. בנוסף, בשל יתרונות הוירטואליזציה וקלות השימוש וההקצאה של שרתים וירטואליים, חוזרת המגמה של גידול במספר השרתים הפיזיים במרכזי הנתונים".

בחלק השלישי נסקור את ההיערכות המרשימה של בזק בינלאומי למתן שירותי דטה-סנטר, כאשר הדגש הוא על מתן שירות ולא רק אירוח פיזי.