אסתר לבנון: "המיחשוב השתלט על הבורסות בעולם; אין כבר דרך חזרה, ואני לא חושבת שצריכה להיות"

"המיחשוב השתלט על הבורסות בעולם. אין כבר דרך חזרה, ואני לא חושבת שצריכה להיות", אמרה אסתר לבנון, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך בתל אביב. לדבריה, "בשנים האחרונות הופכות הבורסות בכל העולם לגוף משובץ מחשב. כ-50% מכוח האדם בבורסה בתל אביב הם אנשי מיחשוב".

לבנון אמרה את הדברים בכנס השנתי של לשכת מנתחי מערכות מידע, שנערך הבוקר (ב') בכפר המכבייה תחת הכותרת "נתפסים ברשת". לבנון, שהגיע מהשב"כ, קיבלה לפני שש שנים את פרס המנמ"ר המצטיין, וחודשיים לאחר מכן מונתה למנכ"לית הבורסה, אמרה כי "בורסות רבות בעולם מנהלות את המסחר באמצעות מערכות מיחשוב שנמצאות במדינות אחרות. הבורסה בתל אביב מנהלת את המיחשוב שלה בעצמה, אבל נוכח עלויות המיחשוב הגבוהות, ומגמת המיחשוב המואצת בבורסות בעולם, אנחנו שוקלים שיתוף פעולה בתחום עם אחת הבורסות הגדולות בעולם".

היא הדגישה, כי "המיחשוב הפך מכלי מסייע, לגורם המכתיב את סדר היום של הבורסות בעולם. בשלב מסוים הפך המחשב לגוף מסחר בפני עצמו, ופותחו כלים ששינו את פני המסחר. שיעור ניכר מהמסחר בעולם מתבצע כיום על ידי מכונות אוטומטיות מהירות. אני שמחה לבשר שגדולי המומחים בתחום זה נמצאים בארץ. חברות ישראליות רבות, שחלקן הגדול הוקמו על ידי יוצאי יחידת 8200, פיתחו אלגוריתמים מאוד מתוחכמים למסחר במהירויות גבוהות. סוחרי היום וספקולנטים, שמטרתם להרוויח מקנייה ומכירה במהירות, כבר מתלוננים שתוכנות המסחר המהירות הללו הורגות להם את הפרנסה".

לדבריה, "המהירויות הנדרשות לביצוע המסחר הולכות וגדלות, וכיום כבר מדברים על מסחר בתדירויות גבוהות במיוחד (High Frequency Trading). מה שהחל במיני-שניות, עבר למיקרו-שניות והיום כבר מדברים על ננו-שניות, אמרה לבנון בכנס.

"המירוץ אחר זמני התגובה שינה לחלוטין את פני הבורסות. בניו יורק, למשל, רק כ-20% מהמסחר מתבצע בבורסה הראשית. כל השאר מפוזר בין מערכות מיחשוב, שחלקן הן בורסות אלטרנטיביות. התוצאה היא שכל בורסה מקבלת נתח קטן יותר מהפעילות. תופעה זו יצרה תחרות אגרסיבית על לב הסוחר, והסוגיה מי מהיר יותר הפכה לשאלה של להיות או לחדול. במקביל, הפכו הבורסות לחברות הנמדדות על פי ביצועים עסקיים ופיננסיים. כתוצאה מכך, גברה עוד יותר התחרות על הלקוחות – מה ששוב הגביר את הצורך במערכות מיחשוב חזקות ומהירות".

מגמות אלו, אמרה לבנון, "הביאו איתן את תופעת המיזוגים והרכישות בין הבורסות הקיימות. עם זאת, מחר יכול לקום שחקן חדש עם מערכת מסחר אלטרנטיבית ולקחת עסקים מהבורסות המסורתיות". היא סיפרה, כי בשלב מסוים עלתה השאלה האם הבורסה בתל אביב תתאחד עם בורסה באירופה. "לדעתי, עתיד שוק ההון הישראלי חייב להישאר בישראל", סיכמה. "נותרנו אי בודד בתחום המיזוגים – אבל לא בתחום שיתופי הפעולה".

יצחק (במבי) במבג'י, מנהל החטיבה לשירותים טכנולוגים ב-יבמ (IBM) ישראל, אמר בכנס כי "אנחנו עדים למהפכות רבות בתחום ה-IT, בצד מהפכות בתחומים אחרים. תפקידן של מערכות המידע הולך ומשתנה, וכאנשי ה-IT אנחנו יכולים לסייע רבות לארגונים להתמודד עם האתגרים, הסיכונים וההזדמנויות".

ד"ר יוסי בולס, יו"ר המועצה הציבורית של הלשכה, אמר בכנס כי "יצרנו פעולות חדשות סביב הרשת – לא רק של מנתחי מערכות אלא גם של מקצועות אחרים, בהם הרבה צעירים, במטרה למצוא מחוזות חדשים". הוא ציין, כי בין מקבלי הפרסים השנה נמנים שלושה אנשים שהשפיעו דרמטית על תחום ה-IT בישראל: יהודה וזוהר זיסאפל ודני גולדשטיין.

שי קוקוי, יו"ר לשכת מנתחי מערכות, ציין כי "הלשכה שואפת להרחיב את תחומי פעילותה לפרויקטי CRM, מודיעין עסקי ועוד".

דוברים נוספים באירוע היו וובה סורוקה – מנהל היחידה לטכנולוגיות גלובליות של יבמ ישראל (GTU), ומזי גלאור – סמנכ"לית השיווק והתקשורת ביבמ ישראל, שהרצו על השתלבות ארגוני ה-IT בתחום הרשתות החברתיות.