השבוע שהיה

ביום ד' אחה"צ זרק מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, פצצה בדמות הדו"ח השנתי שלו. הדו"ח, 59-ב', כולל שלושה כרכים, בכל אחד מהם מאות עמודים. בכלי התקשורת דווח, כי מדובר בדו"ח הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל. האם זה מלמד על כך שהמבקר עובד טוב יותר מקודמיו או שמא רמת הליקויים במסדרונות השלטון שלנו גדלה?

בהשוואה לתחומים אחרים אותם בדק המבקר, תחום המיחשוב זכה לביקורת מתונה. במשרד האוצר מצא המבקר פערים בין התוכניות המקוריות של תהילה וממשל זמין, לבין התוצאות בשטח. אלא שהמבקר לא בדק את התוכן והתועלות שבפרויקטים, אלא רק את העלויות – ואלו, כאמור, לא נראות לו. משרד האוצר, בצעד די חריג, התעמת פומבית עם המבקר, וניסה להוכיח שמסקנותיו מבוססות על הנחות יסוד מוטעות.

אבל זה לא היה הליקוי היחיד שהמבקר מצא בתחום ה-IT. ברשות המיסים, למשל, זכאים הפסידו הרבה כסף, כי מערכת ה-IT פעלה בצורה לא טובה. התקלה, שמוכרת היטב לכל אנשי המיחשוב, היתה בעיקר בהגירת הנתונים ובחוסר תיאום בין הרשות לבין שע"מ. עוד העיר המבקר, כי לרשות אין גיבוי מספק או מערך DRP.

אולם, הביקורת החריפה ביותר בתחום המיחשוב הופנתה כלפי משרד הבריאות. על פי ממצאי המבקר, המשרד העביר מיליוני שקלים שהיו מיועדים לטיפול בחולים כרוניים להקמת מערכת ERP לניהול האישפוז הסעודי – מערכת בשם אג"ם – שהיתה מבוססת סאפ. המערכת החלה לפעול ב-2004 – שש שנים לאחר שהוחלט עליה. המדובר בעיכוב לא מוצדק שגרם לבזבוזי כספים, שנועדו לדברים קריטיים ביותר. המבקר כותב, כי כאשר נבחרה סאפ, לא נבדקו חלופות אחרות. למי מהקוראים שטיעון זה מזכיר את המאבק שנוהל סביב פרשת מזור – אתם לא לבד. גם כאן דרשו החברות לבחון חלופות אחרות, אך משרד הבריאות טען, כי הוא חייב לבחור בסאפ במסגרת ההסכם הגורף שיש למדינת ישראל עם החברה הגרמנית. כך, פרויקט מזור תקוע מזה ארבע שנים, למרות שיש לו תקציב משוריין. מה שמוביל אותנו לשאלה: אם כבר היה זקוק משרד הבריאות להעביר כספים מסעיף לסעיף, למה לגעת דווקא בתקציב החולים והתשושים?

חוץ ממבקר המדינה, המשכנו לעסוק במיתון ובהשלכותיו. גם הענקית מרדמונד נאלצה – לראשונה בתולדותיה – לבצע פיטורי ייעול של כמה אלפי עובדים, שבסך הכל יצמצמו את מצבת כוח האדם שלו ב-5%. בישראל הפגיעה תהיה מזערית – מספר עובדים בודדים.

קבוצת יעל, הוותיקה מבין חברות ה-IT הישראליות, ביצעה שינויים פרסונליים כואבים במטה ושחררה שלושה מנהלים בכירים. למדנו השבוע שזו חלק ממגמה של הנהלות שמעדיפות לקצץ במשכורות הגבוהות, במנהלים ובסמנכ"לים, לגייס חדשים במקומם ולשחק בכסאות מוסיקליים. גם חוסכים במזומנים, גם מציגים יכולת הרתעה מול יתר העובדים וגם לא פוגעים בפעילות הארגון.

יעל, כאמור, לא לבד. בעקבות מהלך שביצעה גוגל לארגון מחדש של המעבדות שלה בישראל, החליטה ד"ר יואל מארק לפרוש. אך אל דאגה: ד"ר מארק לא נשארה מובטלת, ויממה לאחר פרסום ההודעה על סיום תפקידה, נמסר כי תעבוד בשירות המתחרה הענקית – יאהו!, שיושבת מרחק צעדים בודדים ממשרדי גוגל בחיפה.

גם ג'ו טוצ'י, נשיא, יושב ראש ומנכ"ל EMC, קיבל השבוע הודעה מפתיעה: דיויד דונאטלי, נשיא חטיבת האיחסון של החברה ואחד מבכיריה המוכשרים, ערק למתחרה הגדולה HP, שם יכהן בתפקיד דומה. העריקה לא עברה בשלום, ושני הצדדים הגישו תביעות הדדיות בקשר לסעיף בחוק האמריקני הכובל עובדים שלא לעבור למתחרים. רק בסוף השבוע למדנו שבית המשפט במסצ'וסטס הוציא צו זמני המונע מדונאטלי את המעבר.

מה עוד למדנו השבוע ולא ממש הופתענו? שהיקף הגיוסים של החברות הישראליות ברבעון האחרון היה הנמוך ביותר מזה חמש שנים וכי רק 49 חברות הצליחו לגייס הון לעומת 81 ברבעון המקביל אשתקד. למדנו גם, כי ב-IT לא הכל שחור – או שלפחות כך סבור אבנר שטראוס, מנכ"ל שטראוס אסטרטגיה. במפגש פורום C3 בהנחיית אבי עסיס, פירט שטראוס בפני המנמ"רים אלו מגזרים יפגעו כתוצאה מהמיתון ואילו לא. ואילו ג'ימי שוורצקופף, מנכ"ל STKI, אמר בסוף השבוע שעבר בכנס ותיקי התקשורת, כי גם לנו, אנשי ה-IT, יש חלק נכבד במשבר. איך? על ידי זה שממציאים בכל שני וחמישי דברים חדשים, מטריפים את המוח של הלקוחות שמתפתים לעשות בחידושים שימוש לא נאות – ונופלים. לא נעים, אבל צריך להודות שיש בזה משהו.

גם שפעת החזירים המשיכה להעסיק אותנו, בדמות האזהרה של מק'אפי שגורמים עוינים ינצלו את המגפה להחדרת וירוסים ולביצוע נזקים ברשתות מחשבים. על זה נאמר: חזירות לשמה.