הציבור ינגיש את אתרי הממשלה
אחת הטענות של משרדי הממשלה להעדר המידע הנגיש, היא מחסור בכלים ובאפליקציות, שנובע בעיקר מהעדר תקציבים ● אלא שכפי שאנו מכירים את המנגנון הממשלתי, גם אם יוזרמו תקציבים, התפוקה תהיה איטית ● לכן, טוב עשה השר מיכאל איתן, שיזם בגיבוי הממשלה מהלך חריג למדי, במסגרתו הכספים הדרושים לפיתוח אפליקציות יוקצו לאזרחים
מהפכת האינטרנט עשתה הרבה דברים לחברה העולמית – לחיוב ולשלילה. אחד הדברים הטובים שעשתה והפך נושא למחקרים רבים, הוא הנגשת מידע רב ככל האפשר לטובת הציבור. המידע הזה נועד להגביר את השקיפות – שהיא כלי הנשק החזק ביותר נגד שחיתות, ולהמתיק במעט את המגע של האזרחים עם הרשויות.
אלא שהנגשת המידע הזה אינה מובנת מאליה. היא אמנם מקובלת על האזרחים ועל אנשי הממסד שעוסקים בתחום, אך לא ברורה דיה לאותם אנשים שהמידע מוחזק בידם מתוקף תפקידם. התפיסה הפטריאכלית שלהם גורסת, שמידע שיושב על שולחנו של פקיד במשרד ממשלתי כלשהו הוא סודי, ואסור לאף אחד לדעת מה יש בתוך התיק – אפילו לא לאזרח עצמו.
אחת המטרות בהקמת המשרד לשיפור השירות לאזרח בתוך משרד ראש הממשלה, היא להתחיל לגמול את אותם פקידים ומנהלים מאהבתם היתרה ל-"הגנה על המידע". הרעיון הוא שמלבד דברים מסוימים מאוד הקשורים לענייני ביטחון או צנעת הפרט, כל המידע הרב שקיים במשרדי הממשלה, צריך להיות נגיש לציבור בכל פלטפורמה שהיא.
בשנים האחרונות ניכרת עשייה רבה בתחום. כך, באתרי הממשלה ובפורטל ממשל זמין אפשר למצוא לא מעט מידע, טפסים וממשקים, שפוטרים את האזרח מהפגישה הלא-תמיד-נעימה עם פקיד עייף היושב מאחורי דלפק באחד ממשרדי הממשלה. אבל זו רק טיפה בים. כדי להניע את המערכת באמת, אי אפשר להסתפק רק במודעות של העובדים; נדרשים כלים שיסייעו לאותם משתמשים לבצע את הפעולות הדרושות להם מכל מקום ובעזרת כל מכשיר – בין אם זה מחשב, טאבלט או אפילו טלפון נייד.
אחת הטענות של משרדי הממשלה להעדר המידע הנגיש, היא מחסור בכלים ובאפליקציות, שנובע בעיקר מהעדר תקציבים. אלא שכפי שאנו מכירים את המנגנון הממשלתי, גם אם יוזרמו תקציבים, התפוקה תהיה איטית. לכן, טוב עשה השר מיכאל איתן, שיזם בגיבוי הממשלה מהלך חריג למדי, במסגרתו הכספים הדרושים לפיתוח אפליקציות יוקצו לאזרחים. אלה יוכלו לפתח אפליקציות שיתממשקו לאתרי הממשלה ויאפשרו לשחרר מידע רב יותר לציבור.
לא פחות חשוב יהיה ליצור מצב של שיתוף מידע בין משרדים. כאשר החלו פרויקטי התשתית בממשלה, כגון מרכב"ה ואחרים, אחת המטרות היתה לאפשר שיח חיובי בין הביטוח הלאומי, לדוגמה, למשרדי הפנים או התחבורה. כיום כבר יש קשר בין המשרדים, אבל המידע שזורם מסונן, מוגבל וחלקו כלוא בממשקים טכנולוגיים שלא מדברים ביניהם. ככול שירבה הציבור לפתח אפליקציות שיסייעו לו ליהנות מעושר המידע שקיים במשרדי הממשלה, כך יואץ תהליך הפתיחות והשקיפות במדינה.
המהלך שביצע השר איתן ראוי לשבח לא רק בגלל עצם הרעיון, אלא גם בזכות העובדה שהוא נוהג בביתו בדיוק כפי שהיה רוצה שאחרים ינהגו. למה הכוונה? איתן העלה לאתר הממשלה הצעות לקריטריונים. הציבור מוזמן להעיר עליהם ורק לאחר מכן יגובשו המלצות סופיות. זהו מתכון מצוין להצלחתו של מיזם.
השורה התחתונה: רבע מיליון שקלים זה אמנם לא הרבה, אבל בהחלט מספיק כדי להניע את בעלי המוחות המבריקים – אלה שמסוגלים לפתח כלים פשוטים, שיהפכו את חיינו פה לקצת יותר טובים. זה מגיע לנו.
הרעיון נפלא אבל אני מוכן להתערב שהביצוע יהיה אפסי, כמקובל אצלנו