אלון שטרסמן, הספרייה הלאומית: "נהיה הגוגל של העולמות היהודי והישראלי"

"אנחנו בעיצומם של 70 פרויקטי IT שנערכים במקביל, ובראשם ההנגשה והדיגיטציה של מאות אלפי ספרים. הקמנו תשתית לרכז את כל 400 ארכיוני המורשת במדינה ועל בסיסם נבנה מנוע חיפוש שיהווה 'גוגל של העולמות היהודי והישראלי'. נהיה המקבילים הישראליים לספרייה הבריטית ולספריית הקונגרס האמריקנית", כך אמר אלון שטרסמן, ראש אגף מערכות מידע וטכנולוגיה בספרייה הלאומית.

שטרסמן דיבר בפתח סיור שנערך אתמול (ג') בספרייה הלאומית בירושלים לחברי פורום KMI מבית אנשים ומחשבים. הוא ציין, כי הספרייה הלאומית הוקמה ב-1892, כמוסד עצמאי – בית מדרש אברבנאל בירושלים – וב-1925 הפכה לחלק מהאוניברסיטה העברית. ב-2011 חזרה הספרייה להיות גוף עצמאי, ומאז היא חברה לטובת הציבור.

לדברי שטרסמן, הספרייה פועלת על בסיס חוק ההפקדה, שלפיו כל כותר ספר ועיתון נדרש להפקיד עותק שלו בספרייה, ושימור כל החומרים הללו, תוך הנגשה של חלק מהם, שנעשית בהתאם לחוק זכויות יוצרים. חוק זה קובע שמותר להנגיש את החומרים הללו עם פקיעת זכויות היוצרים של היוצר, 70 שנים לאחר מותו. הוא ציין, כי מספר הכותרים בעברית שעוברים בימים אלה את תהליך השימור עומד על 350 אלף ולצידם משמרת הספרייה חומרים אחרים, בהם פשקווילים, עיתונים, כרטיסי אוטובוס, תקליטים וארכיוני יוצרים, בהם א.ב. יהושע, יפה ירקוני ונעמי שמר.

עוד ציין שטרסמן, כי אקס ליבריס תטמיע את פרימו – תוכנה שלה לחיפוש וגילוי מידע – בספרייה הלאומית בגבעת רם בירושלים. הפרויקט החל בימים אלה ויארך חצי שנה. היקפו הכספי נאמד ביותר ממיליון שקלים. תוכנת פרימו כוללת אלגוריתמים מתוחכמים לחיפוש בעברית, אנגלית, ערבית ושפות רבות נוספות, ומאפשרת גישה למגוון רחב של מקורות מידע. מערכת פרימו סנטרל, שתוטמע אף היא במסגרת הפרויקט, משמשת כאינדקס ענק של פרסומים אקדמיים ממאגרי מידע אלקטרוניים – מקומיים ובינלאומיים. התוכנה, שפותחה על ידי אקס ליבריס, משתלבת עם מערכת אלף, שנמצאת בשימושן של הספרייה הלאומית ושל רוב הספריות האקדמיות בישראל.

"הממשק של המערכת מאפשר למשתמש לקבל תוצאות חיפוש מדורגות על פי רלוונטיות, ברשימה מאוחדת ובזמני תגובה טובים מאוד", אמר שטרסמן. הוא הוסיף, כי "התוצאות מגיעות ממספר רב של מקורות מידע שנמצאים בספרייה הלאומית או אצל שותפי התוכן שלה, ומהווים מוקד משיכה למשתמשים שנמצאים בספרייה ולאלה הניגשים לאוספים שבה מהארץ ומחוץ לארץ".

"הספרייה הלאומית נמצאת במתח מתמיד בין שימור מחד להחלטה מה להנגיש לציבור מאידך", הוסיף שטרסמן. "למי אנחנו מנגישים? לחוקר? למורה? לתלמיד? לכלל הציבור? החלטנו שעלינו לתת מענה לכולם".

בשנה שעברה תוקצבה הספרייה הלאומית על ידי הממשלה וקרנות שנותנות תרומות, במיליארד שקלים למשך חמש שנים – 75% מהם לטובת הקמת מבנה חדש, מחוץ לאוניברסיטה העברית, שבו מוקם דטה סנטר. הוא ציין, כי לצד הקמת התשתית לריכוז כל ארכיוני המורשת במדינה ומנוע החיפוש שהספרייה הלאומית מקימה בימים אלה, יש לה שיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים בארץ ובעולם.

"היעד שלנו הוא להנגיש בחמש השנים הבאות באופן דיגיטלי 100 אלף ספרים, שני מיליון דפי עיתונות, חצי מיליון מסמכי ארכיון, 30 אלף שעות הקלטה, 5,000 כתבי יד מאוספי הספרייה, 7,000 מפות, 75 אלף כתבי יד מהעולם ו-150 אלף פריטי אפמרה – דברי דפוס לא פורמליים, כגון כרזות, אגרות שנה טובה וכרטיסי אוטובוס. קיבלנו כבר את ארכיון קול ישראל, ואולי בעתיד נקבל את ארכיון הערוץ הראשון. בסופו של דבר נשלב את כל החומרים, חיצוניים ופנימיים, על מנת לספק לציבור את מירב החומרים, פנימיים וחיצוניים, לצד שירות אמין ומוצלח, עם יכולות חיפוש ובניית הקשרים".

שינויים בתפקיד הספרנים

גליה ריצ'לר, רכזת מערך המבקרים בספרייה הלאומית, הציגה במהלך הסיור טכנולוגיות שונות להנגשת מידע: החל מספרים עתיקים שבהם תועדה הכרוניקה של העולם עבור בכרטיסיות קיטלוג, מיקרופילמים, ועד להנגשת ידע באופן דיגיטלי.

היא תיארה את השינוי שחל בתפקידם של הספרנים והספרניות, כיועצים לאיתור ספרים ופריטי מידע. "השימוש בדואר אלקטרוני מאפשר לשלוח להם מייל בכל שעה והם יכולים לענות בכל שעה", אמרה. "כמות וסוגי הפניות לספרנים לא ייאמנו. אנחנו נעזרים במומחי ידע לתחומים שונים שמספקים תשובות במגוון רב של שדות".

לדברי ריצ'לר, "האתגר שלנו הוא לסנכרן בין העולם הישן של הספרן עם כרטיסיות הקיטלוג לעולם החדש, הדיגיטלי, עם הפורטלים ומנועי החיפוש".