מבקר המדינה: משרד הפנים והרשויות המקומיות לא הקימו מערך ממוחשב לניהול פינוי תושבים בחירום

משרד הפנים לא יזם את הכנתו של נוהל פינוי בחירום של תושבים ושל מערך ממוחשב לניהול מעקב וקשר עם המתפנים, בשיתוף הרשויות המקומיות – כך קבע מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס. זאת, על אף שהממשלה החליטה על הקמתה של רשות חירום לאומית (רח"ל) לפני יותר משלוש שנים. הדברים נכתבו בדו"ח המבקר על השלטון המקומי לשנת 2010, שפורסם אתמול (ג').

במהלך השנה שעברה ובתחילת השנה הנוכחית ערך משרד מבקר המדינה ביקורת על היערכותן ומוכנותן של הרשויות המקומיות לעתות חירום. הבדיקה בוצעה בשבע רשויות מקומיות, באגף לחירום וביטחון במשרד הפנים, ברשות החירום הלאומית ובפיקוד העורף, ובכלל זה במערכי המיחשוב של הגופים הללו. מהביקורת עולה, כי קיימים ליקויים מהותיים באופן פעולותיהם של גופים אלה, שמופקדים על הטיפול באוכלוסייה בשעת חירום.

המבקר ציין, כי "עד מועד סיום הביקורת, מרץ 2011, משרד הפנים לא יזם את הכנתם של נוהל פינוי ושל מערך ממוחשב לניהול מעקב וקשר עם המתפנים, בשיתוף הרשויות המקומיות. מדובר בכמעט חמש שנים לאחר תום מלחמת לבנון השנייה ויותר משלוש שנים לאחר שהחליטה הממשלה להקים את רשות החירום הלאומית, כדי שתשמש גוף מטה מתאם שבאמצעותו יממש שר הביטחון את אחריות העל שלו לטיפול בעורף במצבי חירום".

עוד הוא ציין, כי "הרשויות לא הכינו מחסות ציבוריים או מיגון אחר שיותאמו לבעלי מוגבלויות ואף לא הכינו תוכנית שתאפשר לניידם למקומות מקלט בעתות חירום. מרבית הרשויות לא הכינו, בשיתוף משרד הפנים, נוהל פינוי שמגדיר את תפקידו של כל גורם בתהליך הפינוי, את הדרך שבה הרשויות המקומיות יבצעו את הפינוי, את סדרי העדיפויות לעניין הפינוי של סוגי אוכלוסיות שונים ואת הכנתו של מערך ממוחשב לניהול מעקב אחר המתפנים וליצירת קשר אתם".

ליקויים – גם במרכזי ההפעלה של הרשויות

"פיקוד העורף לא סיים את עבודת הכנתו של הנוהל העוסק בקשרים ההדדיים – ובכלל זה בשיטות הפעולה ובגורמים המשתתפים – בין משרדי הממשלה, הצבא, הרשויות המקומיות והגופים ההתנדבותיים ('שולחן עגול')", הוסיף לינדנשטראוס. "בידי רח"ל ובידי משרד הפנים לא היו נתונים מרוכזים על מספר המתנדבים בכל רשות מקומית ועל פילוחם לפי תחומי ההתנדבות".

הביקורת העלתה בנוסף "ליקויים מהותיים בהיערכותן ובמוכנותן של הרשויות המקומיות שנבדקו למצבי חירום. בחלק מהרשויות שנבדקו נמצאו ליקויים שונים במרכזי ההפעלה, כגון היעדר אמצעי תקשורת והיעדר מערכת מיזוג אוויר. בחלקן אין כלל מרכזי הפעלה. היו רשויות שבהן נמצאו ליקויים בהפעלת המוקד הטלפוני, כגון אי שיבוץ מוקדנים הדוברים שפות שונות, אי הכנת נהלים לשעת חירום והיעדר תרגול של צוותי המוקדים. בחלק מהרשויות כלל לא פעל מוקד מידע טלפוני".

בדו"ח אף נכתב, כי "בעתות חירום אמורה הרשות המקומית למלא משימות מיוחדות וכן להמשיך ולספק את מרבית צרכי התושבים שהיא מספקת בעת רגיעה. עליה להפעיל בעת חירום מערכים תפקודיים רבים שנקבעו בחוקים, בהחלטות ממשלה ובנהלים… הרשות נדרשת להקים ולהפעיל מרכזים, מוקדי מידע וחפ"ק, על בסיס היערכות נרחבת בתחום כוח האדם ובתחום הלוגיסטי. פעילות הרשות המקומית דורשת אף תיאום רב עם הגופים הממלכתיים המופקדים על הטיפול באוכלוסייה בשעת חירום".

"הנטל העיקרי בלחימה בעורף או באירועי חירום מוטל על הרשויות המקומיות, ועל כן – עליהן להיערך לכך", סיכם המבקר. "ממצאי הביקורת בתחום זה מעלים, כי חמש שנים לאחר סיום מלחמת לבנון השנייה, ואף על פי שחלה התקדמות בהיערכות בתחומים שונים, עדיין דומה שהגופים המופקדים על היערכות הרשויות המקומיות מנסים להתנער מאחריות. טרם התקבלו ההחלטות הנדרשות, והדבר מלמד על מחדל מתמשך שהיה ראוי לתקנו בהקדם".