הערכות להטמעת טכנולוגיות המובייל

ארגונים יהיו חייבים להטמיע את טכנולוגיות המובייל – ויפה שעה אחת קודם, כך קובע גדי גילאון – שותף ומייסד מוביסק. דברים נחרצים אלו אמר גילאון בהתייחס לסקירה שפורסמה בנושא. בסקירה צוטטו הערכותיה של חברת המחקר IDC, לפיהן הטכנולוגיה תכבוש את השוק ותוך שנים ספורות כמות המכשירים הניידים החכמים תהיה כפולה מאלו הנייחים. ירצו או לא ירצו, מקבלי ההחלטות לא יוכלו להתעלם מהמגמה הסוחפת הזאת, שתשנה את האופן שבו אנשים מתקשרים עם אנשים אחרים ועם רכיבי מיחשוב אחרים. כמו כן ראינו את דעתו של גדי דודיאן, מנמ"ר וחבר הנהלת בנק יהב, שאמר שהעתיד נראה מבטיח אפילו יותר והעולם הבנקאי יעשה יותר ויותר שימוש בסלולר ובמובייל.

גדי גילאון, כמנהל עתיר ניסיון בניהול מערכות מידע בארגונים גדולים וכמומחה לניידות עסקית, מוסיף: אנו חווים תקופה מרתקת בתחום המיחשוב. בשנות השמונים של המאה הקודמת ראינו בהופעת המחשב האישי ובעקבותיו הגעת רשת האינטרנט, עתה אנו חווים מהפך טכנולוגי שלם, בו המחשב האישי הופך למחשב כף יד על מלוא המשמעויות שבו. בעשורים האחרונים, אנשים כפרטים הניעו מהפכות טכנולוגיות ואילו העסקים נטו לחכות בטרם יצטרפו למהפכה, מאידך זמן אימוץ הטכנולוגיות בעסקים מתקצר והולך. עשור לקח עד שממש נכנסנו לעידן השרת-לקוח, חמש עד שבע שנים לכניסה לעולם האינטרנט ונראה שלעידן המכשירים החכמים זה לוקח פחות מארבע שנים.

מכשירי ה-Entry Level לעסקים המוצעים כיום בידי החברות הסלולריות הינם מבוססי אנדרואיד (Android). במציאות הזו, ארגונים שאינם נערכים לקלוט את המכשירים החכמים ימצאו עצמם במציאות בלתי אפשרית של צורך בתמיכה במערך מחשובי חדש לגמרי, בלתי מוכר ובצורך עסקי נרחב לפיתוח יישומים ושימושי רשת מבוססי HTML5 שיתבססו על המכשירים הללו.

מהפכה זו אינה רק טכנולוגית גרידא ומביאה עימה סוגיות משפטיות מורכבות  של חסיון מידע אישי, הגבלות על חופש הפעולה של העובד ושל המעביד במכשיר שבבעלותם. להלן מספר דוגמאות לכך:

•    תופעת ה-BYOD (ר"ת Bring Your Own Device) – מצב שבו עובדים מביאים את מכשיריהם האישיים למרחב העבודה
•    יכולות מעקב אחר עובדים באמצעות יכולות איתור GPS ו-AGPS
•    שימוש במכשיר עבודה לצרכים פרטיים כגון מייל, מדיה חברתית ועוד

המשמעות ברורה: ארגון המאמץ את הטכנולוגיות בין אם מבחירה או מאילוץ עקב כוחות השוק, חייב ללמוד כיצד לנהל את התשתית המחשובית החדשה הזו, כיצד להטמיעה אותה נכון בארגון וכיצד למנף אותה ברמה העסקית. מבחינה זו, איש לא מחכה לנו המנמ"רים, המציאות מכתיבה לנו את המעשים ולכן עלינו לעשות את הפעולה שלנו כבר כיום.

גילאון לא מהסס לומר שלצד היתרונות הרבים של שיטת הניידות, שמחברת את הארגון בין המידע הפנימי לבין עובדיו באמצעות אפליקציות שונות, היא טומנת בחובה גם סיכונים בתחום זליגת המידע ועוד. הנושא מגיע לפתחו של המיחשוב הארגוני, שאמור להיות הגורם המקצועי האחראי לאפליקציות, לתמיכה, לשליטה ובקרה על אותם מכשירים. נגזר מכך שהוא חייב להצטייד בכלים מתאימים לאבטחת והבטחת פעילותם התקינה של התהליכים העסקיים הארגוניים הפועלים על גביהם.

גם הארגון עצמו חייב לתכנן נכון את צעדיו וליישם מדיניות ארגונית באמצעות מערכת לשליטה ובקרה לניהול "הניידות העסקית" Mobile Device Management) MDM) על מנת להפחית את רמת האיומים שהוא ניצב בפניהם. מאחר ואנו מדברים על תפיסת שליטה ובקרה (שו"ב) הדומה לזו החלה על מערכות המחשוב הקיימות בארגונים, אנו נדרשים ליישם יכולות דומות גם בסמארטפונים ובטאבלטים כגון:

–    אכיפת מדיניות ארגונית בנושא שימוש והפעלה, אבטחה והבטחת מידע כולל רגולציה (SOX, PCI)
–    אכיפת נהלי קבלה ועזיבת עובדים כולל יכולות Provisioning
–    ארגז כלים אוטומטיים מגוון לניטור וטיפול בעיות, טיפול במכשיר והחזרת המשתמש לפעילות העומדים לרשות מוקד התמיכה הארגוני
–    הגנה ושמירה על נכסי הארגון והעובד בשיגרה, במקרה של אובדן, גניבה או נזק למכשיר
–    שליטה על הוצאות הארגון בצריכת Data בניידות
–    ממשק ניהול אחד בעל יכולת העברת התראות למערכות שו"ב הארגוניות
–    ממשק למערכות ה-SOC הארגוני ליצירת Event Correlation
–    בסיס מידע מלא על כל ממדי הפעילות של המשתמשים במכשירים הניידים

רעיונות והצעות תוכן למדור ניתן להפנות אל עצמון מינס בכתובת הדוא"ל הבאה.

* הכותב הוא מנמ"ר ויועץ בכיר למיחשוב