אלון עצמון, PicItUp: "תחום המציאות הרבודה יניב ב-2015 הכנסות של 1.5 מיליארד דולרים"

"תחום המציאות הרבודה בטלפונים חכמים ובטאבלטים נמצא רק בניצנים שלו, אבל הוא יניב ב-2015 הכנסות של 1.5 מיליארד דולרים שיגיעו מ-1.4 מיליארד הורדות", כך צופה אלון עצמון, מנכ"ל PicItUp. החברה היא יצרנית היישום iOnRoad – מערכת מציאות רוויה שמספקת נתונים תוך כדי נהיגה על גבי מסך הטלפון, בכדי לסייע לנהיגה בטוחה יותר.

עצמון דיבר ראשון במסלול המפתחים שנערך בכנס Mobility 2011, שהתקיים אתמול (א') במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, בהפקת אנשים ומחשבים. הוא ציין, כי רוב העניין בשוק המציאות הרוויה מתרכז בזיהוי ואספקת מידע בהתאם למה שמאתרים בסביבה. "אנשים אוהבים לשקוע בתוך הפיתוח, זה מרגש אותם, והצגת הנתונים על אובייקטים שרואים במציאות מאפשרת לקבל החלטות טובות יותר", אמר עצמון. "כך גם היישום שלנו. הוא משתמש בחיישנים, בתמונות ובמידע אזורי, ומשלב הכול לתוך תמונת מצב אחת המוצגת על פני תצלום הכביש המציאותי, ביום ובלילה. היישום שלנו יכול להציל חיים ברגע של הסחת דעת".

רועי רמון, מנהל פרויקט החדשנות בקבוצת הפיתוח של אינטל (Intel), הציג בפני המשתתפים את Wi-Fi Direct – פיתוח של הקבוצה שמאפשר לבצע חיבור Wi-Fi ישירות בין מכשירים, במקום להשתמש במיחשוב ענן.

"הבעיות העיקריות בשימוש הרגיל באינטרנט הן רוחב הפס, הפרטיות, העובדה שכל מה שמעלים לרשת נשאר בה והאבטחה", אמר. "אנחנו רוצים ליצור אינטראקציה על בסיס קרבה ועל בסיס אינטואיטיבי". לדברי רמון, "כשמנסים לעבור דרך הענן או נקודת גישה לצורך העברת מידע בין שני מכשירים נוצרת מעין פירמידה: כל מה שאני משדר עולה בצד אחד ויורד לצד השני, שמקבל את המידע, כך שלמעשה, זה עובר באוויר פעמיים ומגדיל את זמן ההגעה של המידע. ההתחברות בפתרון שלנו נעשית ישירות בין ההתקנים, והוא כולל תמיכה בעד שמונה התקנים שניתן להתחבר אליהם בו זמנית, בטווחים שזהים לאלה של Wi-Fi".

"השילוט הדיגיטלי חודר לכל מקום"

לוני בסקין, מנהל תוכנית באגף התוכנה של אינטל לעולם המשובץ, הציג את תחום השילוט הדיגיטלי המודרני. לדבריו, מדובר בשוק שצבר ב-2010 הכנסות של 1.5 מיליארד דולרים וצפוי להגיע ל-4.5 מיליארד ב-2015. ההכנסות הללו הן מחומרה ותוכנה בלבד, בלי התשלום עבור יצירת התוכן שיוצג בשלטים.

"הלוחות הללו יכולים להציג מידע לטובת הציבור, מידע מקומי בתוך הארגון, מידע במסעדה ועוד", ציין בסקין. "לא ראיתי בשנים האחרונות מסעדת אוכל מהיר בלי לוח מידע דיגיטלי. כאן נכנס לתמונה גם הפרסום הדיגיטלי. אפשר להשפיע על לקוחות, על ההתנהגות שלהם, לגרום להם להישאר בחנות יותר זמן, כי כל אחד יודע שאם נשארים בחנות יותר זמן – מוציאים יותר".

לדבריו, "אנחנו נמצאים רק בקצה הקרחון בכל מה שקשור לאינטראקטיביות בשלטים דיגיטליים. זה הולך וחודר לכל מקום, זה סביב כולנו ואי אפשר לברוח מזה. יש כיום טכנולוגיה לזיהוי פנים, תנועות, מוצא, דמוגרפיה ועוד, ואפשר לבצע זיהוי אנונימי ולכוון את השילוט לכדי שילוט אישי, כמו גם על ידי שילוב של מציאות רוויה".

"הלקוחות לא אוהבים לחכות"

שאלה חשובה בתחום פיתוח היישומים הסלולריים היא כיצד לגרום למשתמשים הפוטנציאליים לבחור ביישום ולהשתמש בו. על כך ניסה לענות רן נחמני, מנהל חטיבת המובייל ב-MIT. "יש כמעט מיליון יישומים בחוץ", אמר. "כדי לגרום למשתמשים למצוא את היישום שלך, עליך להיות רענן ותמיד מעודכן. למה מעודכן? כי משתמשים לא אוהבים לחכות, לא בכל הנוגע לזמן שלוקח על מנת לאתר את המקום שבו נמצאים אותם יישומים ולא בכל הנוגע להורדת המידע".

נחמני הציג מספר קטעי קוד שמטרתם לאפשר אספקת מידע במהירות. הוא אף התייחס לגורמים אחרים בשימושיות שלדבריו, צריך לחשוב עליהם בזמן הפיתוח. "לדוגמה, כמעט כל יישום מחפש לשלוח ולקבל מידע מיד. מתי יש להפעיל את הצגת המידע? מתי לשלוח אותו ללקוח?כמובן שהכי טוב זה רגע לפני שהוא צריך אותו, אבל זה לא ממש אפשרי וצריך למצוא דרך לדעת מה לעשות. ניתן, למשל, לקבוע שיישלחו מינימום שני עדכונים ביום. אם המכשיר כבר ער, אעדכן אותו 'על הדרך'. אם הוא ישן, לא אעיר אותו בכל חצי שעה לצורך עדכון".

רועי בן יוסף, מנהל טכני ב-Vidmind וממקימי איגוד האנדרואיד (Android) הישראלי, הציג את ערכת הכלים שמספקת גוגל (Google) עבור מפתחים שרוצים לכתוב יישומים למכשירים שמבוססים על מערכת ההפעלה הסלולרית שלה. הוא הציג את כל השלבים בפיתוח באמצעות ערכת ה-SDK של אנדרואיד וציין ש-" אנדרואיד היא מערכת הפעלה פתוחה, אם כי יש ויכוח עד כמה היא פתוחה. הפיתוח עבורה צריך להיות על מכשיר אמיתי. לא כדאי להשתמש באמולטור שמקבלים בעת חיבור המכשיר למחשב ול-SDK. לאמולטור יש תפקיד אחד – לבדוק כיצד נראה היישום על פני התקנים שונים. כל מכשיר אנדרואיד שמחברים למחשב מתאים לבדיקת פיתוח, והכול בעזרת הכלים שמציעה מערכת הפיתוח לאנדרואיד".

"אנחנו נמצאים בדור השלישי של הרשת"

עופר ברנדס, מנכ"ל Tersus, הציג את פלטפורמת הפיתוח של החברה, שמאפשרת פיתוח מהיר גם לכאלה שאינם מתכנתים במשרה מלאה. הוא הדגים את מהות פעילות החברה על ידי הצגת פיתוח מהיר של יישום לקריאה והמרה של שערי מטבעות לפי בנק ישראל.

"מדובר בפיתוח בעזרת תרשים זרימה עצמו, בלי להשתמש בקוד פיתוח של ממש. זו דרך לפיתוח מהיר וישיר שמתאימה למפתחים מנוסים פחות", הסביר. "היא מתאימה גם לסביבת חלונות (Windows) ולאו דווקא למובייל. זה פיתוח יחיד ואפשר להשתמש בו גם בפלטפורמות אחרות, עם ההתאמות הנדרשות. בסופו של דבר, מייצרים קוד שניתן להעלות לחנויות היישומים, וכבר עלו יישומים שמבוססים על הפלטפורמה שלנו".

דובר נוסף במסלול היה אבינועם רובינשטיין, מנכ"ל My6sense. הוא אמר, כי "מדברים על בינה מלאכותית, לימוד על ידי מכונה והזרמה בזמן אמת, ובעצם, מדברים על דחיפת מידע ותחרות על תשומת הלב שלנו. יש כמות ענקית של מידע. אם פעם היינו מחפשים מידע, כיום הוא מציף אותנו.

לדבריו, "אנחנו נמצאים כיום בדור השלישי של הרשת ומדברים על זה שנוכל לשלב הרבה מאוד אלמנטים מהידע שלנו על האדם: היכן הוא נמצא, מה הקהילה שבה הוא משתמש, איזה תוכן הוא הוריד. השאלה היא איך יודעים כיצד להפיץ את המידע הרלבנטי לכמויות גדולות של אנשים, כשכל אחד מהם רוצה לקבל את מה שמתאים לו. זו החשיבות של הפרסונליזציה".

"My6sense מאפשרת לייצר מגזין בהתאמה אישית, ובקרוב ניתן יהיה להשתמש בכלי שלנו לשילוב של התכנים כפס מידע שמציג תכנים לפי דרישה או לפי התאמה", הוסיף רובינשטיין.

מה עם בדיקה של הדרך בה פועלים היישומים שמפתחים בטלפונים השונים? לפי גידי פרידור מ-Perfecto Mobile, רק ב-2011 הושקו עד עתה יותר מ-500 טלפונים וטאבלטים חדשים. לדבריו, חשוב מאוד שארגונים גדולים, שמספקים יישומים לגישה למערכות שלהם עבור משתמשים חיצוניים, יבדקו האם היישומים הללו נראים ועובדים טוב על פני מגוון רחב של טלפונים.

"אנחנו מספקים אפשרות לבדוק באופן אמיתי יישומים על טלפונים אמיתיים, כדי להתמודד עם אתגר האיכות", ציין. עולם הסלולר כיום כל כך מטורף ודינמי, ושמירה על איכות מתקבלת על הדעת הופכת להיות משימה כמעט בלתי אפשרית".

לדבריו, "המערכת שלנו מאפשרת לגשת לכמות גדולה מאוד של טלפונים סלולריים מרחוק כאילו הם היו ביד שלכם, ולהפעיל אותם ולבדוק. כיום יש מעבר, ובגדול, לשימוש ביישומים שנמצאים בשדרת הארגון, כלומר – מאוד קריטיים".

פרידור ציין, כי "בדיקת היישום במובייל היא בדיקת תוכנה לכל דבר. ארגונים שנמצאים תחת רגולציה לא יכולים להרשות לעצמם שגיאות ביישומים בהתקנים שונים. אנחנו מספקים את המכשירים לבדיקה אוטומטית או ידנית".

סשה גולדשטיין, CTO בקבוצת סלע, התייחס לשימוש באנדרואיד בחיישני הכיוון שמסופקים כיום בטלפונים המודרניים. "יש חיישנים פיזיים רבים שכלולים בפלטפורמה של הטלפונים החכמים. באנדרואיד מתבצעת אגריגרציה של חיישנים לכמה חיישנים וירטואליים שפשוט וקל יותר לקרוא ולפענח אותם", אמר.

"כמו כן", הוסיף, "ניתן לקבוע באיזה קצב לקבל את המידע מהחיישנים, בין אם בכל כמה שניות או מדי פעם".