השבוע שהיה: סערות בעולם ה-IT ופרידה מענק טכנולוגי

אין ספק שסטיב ג'ובס, שהלך הלילה לעולמו, היה מתכנן את מותו קצת אחרת. אולי היה צריך להגיד לחבריו באפל (Apple), "המתינו כמה ימים עד שאפרד מהעולם כראוי, ותחסכו ממני, ביומי האחרון, את ההשקה של ה-iPhone 4S". אבל הוא לא עשה זאת, והמלאכים כנראה כבר לא יכלו להמתין, מה שיצר סמיכות אירועים בין ההשקה הכושלת לבין מותו של המייסד, אשר בעיני רבים היא הרבה יותר מסימבולית.

סטיב ג'ובס, כפי שרבים מהסופדים לו ציינו, לא רק המציא טכנולוגיה – הוא הצליח ליישם את תכליתה של הטכנולוגיה: לפעול למען האנשים.
בתי הקברות מלאים באנשים שהקדישו את חייהם לפיתוחים שהיו חשובים לדעתם, אך כשלו. סטיב ג'ובס נפרד מאיתנו בגיל צעיר יחסית, כשמאחוריו ערימה של המצאות שקשה מאוד לדמיין את העולם בלעדיהן. את מחשב האפל הראשון הוא פיתח ב-1976, אחרי ששב משהות ארוכה בהודו. ג'ובס חתום גם על פיתוח מחשבי המקינטוש, אותם מחשבים גרפיים שעשו לענקית אחרת, סיליקון גרפיקס, בית ספר. הם לימדו אותה בדרך הקשה שאסור אף פעם לזלזל במתחרים קטנים וחדשניים. ג'ובס נתן למיליוני מעצבים ויוצרים בעולם את התקווה שאפשר לממש את חלומותיהם, גם בלי להיות מיליונרים.

גם כאשר השיק את ה-iPod וה-iPhone הוא שינה סדרי עולם, והוריד מהבמה שחקני ענק.

באשר למסיבת העיתונאים המוזרה שבה כולם ציפו להשקת ה-iPhone 5 וקיבלו משהו אחר, הרי שאין ספק שראשי אפל צריכים להפיק הרבה לקחים מאירוע זה. זה נחמד שיש לך עדת מעריצים שהולכת אחריך לכל מקום, ומייצרת לעצמה ציפיות ושמועות. הציפייה ל-iPhone 5 ניזונה ברובה משמועות, ולאנשי אפל היה חלק בכך. הם לא אמרו שום דבר באופן רשמי, אבל הם דאגו שלא להכחיש את השמועות שהיו נוחות להם. מישהו שם צריך לבדוק מחדש את טקטיקת השיווק שלו, כי גם בעלי המניות של החברה, שאוהבים מאוד את הרוח השובבית שלה, בוודאי לא מוכנים לשלם על כך מכיסם בעקבות ירידת ערך המניה אחרי מסיבת העיתונאים.

מותו של ג'ובס חתם שבוע די סוער בעולם הטכנולוגי. מי שדאג לכך היה לארי אליסון, שבדומה לג'ובס נחשב ל-"ילד השובב" של התעשייה, עם פה ללא מעצורים, ביטחון עצמי, והצלחה המלווה בהרבה מאוד כסף. כנס Oracle OpenWorld עמד השנה בסימן ההכרה של לארי אליסון בטכנולוגיית הענן, וההצהרה שאורקל (Oracle) הולכת להוביל את התחום. רק לפני כמה שנים עמדו אנשי אורקל מעל במות דומות ולגלגו על הענן בטענה שהוא לא רלוונטי.

הנושא השני שבו עסקו אנשי אורקל בכנס הוא HP. זה החל מההודעה של HP על רכישת אוטונומי תמורת 10.3 מיליארד דולרים, מה שהוציא מכליו את אליסון, שחשק בחברה זו. הסיבה השנייה לעיסוק ב-HP היא הזעזועים האחרונים בצמרת החברה. אלו גרמו לאליסון להזניק לקדמת הבמה את צפרא כץ ומארק הארד, לשעבר מנכ"ל HP, ולשלוח חיצים חסרי תקדים לכיוון החברה, טקטיקה ידועה של אליסון בבואו לנסות לבלוע חברות ענק כמו HP. כרגע אומנם מדובר בשמועות, אבל הסיפור האמיתי ייחשף בוודאי בעוד זמן לא רב.

השבוע נרשמו גם שני אירועים בתחום החינוך. הראשון הוא זכייתו של פרופ' דן שכטמן מהטכניון בפרס נובל לכימיה, והשני הוא פרסום תוצאות בחינות המיצ"ב של משרד החינוך.

שר החינוך גדעון סער היה שמח, כי "יש מגמת שיפור", אך האם התלמידים שעשו את בחינת המיצ"ב השנה הם אלו שבעוד 30 שנה יזכו אולי בפרס נובל? ספק רב. מערכת החינוך של היום היא אינה מערכת החינוך של לפני 50 שנה, אותה מערכת שחתן פרס נובל הנוכחי הוא אחד מבוגריה.

אנו חותמים מהדורה זו ערב יום הכיפורים, שהוא יום של סליחה ומחילה. גם אנחנו כאן מבקשים סליחה אם פגענו, טעינו, העלבנו או התעלמנו. גמר חתימה טובה לכולם.