העם דורש: שימרו על ה-IT

תשע"א תיזכר כשנה טובה. זו הייתה שנת היציאה מהמיתון, שהחל ב-2008 והשמיע חרחורי גסיסה בספטמבר 2010 – בשיאה של האופטימיות. סיכמנו אז בשמחה שלמרות שהיה זה מיתון לא קל, הפגיעה שלו בענף ה-ICT היתה מזערית, וההיי-טק חזר במהרה להיות הקטר שמוביל את המשק. אחת הסיבות לכך הייתה שארגונים הבינו שקיצוץ, הפסקה או ביטול פרויקטי ICT, משמעותם נזק גדול הרבה יותר לארגון מאשר ההוצאה.

אבל סופה של שנה טובה זו מלווה בלא מעט חששות וספיקות וברחבי העולם כבר מדברים שוב על מיתון שעלול ליפול על ראשינו. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסו ערב החג, אנו למדים שמשקלו של ההיי טק-הישראלי מסך הייצוא הכללי של ישראל אמנם קטן בשנה זו, אבל הוא עדיין דומיננטי. זו אמנם מגמה מדאיגה, אך היא אינה חדשה. תשע"א הייתה השנה שבה איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה התריע מעל כל במה אפשרית מפני הסכנה שישראל תאבד את היתרון התחרותי שלה כמדינת היי-טק. הסיבות לכך זה מתחיל בחינוך, בהעדר תמריצים שיגרמו לעוד ועוד צעירים ללכת ללמוד את מקצועות המדעים, וממשיך בהעדר השקעה בתשתיות שמאפשרות הקמת תעשיית היי-טק איתנה כחול-לבן.

בשנים שלפני המיתון, התמקדה תדמיתו על ענף ההיי-טק באקזיטים של חברות ההזנק שמילאו את ליבנו גאווה, אבל משום מה, עם הזמן, נשכחו אלו שמייצרים פה – הארגונים שמעסיקים אלפי עובדים ומתמודדים יום-יום עם מה שקרוי "משבר הדולר". אלו אותם הדולרים שיאפשרו לממשלה ליישם חלק מהמלצות דו"ח טרכטנברג שהוגש אתמול (ב') לראש הממשלה. הדו"ח הוא המסמך הממשלתי הראשון שנולד ברשת החברתית. זה החל במאהלים והפגנות והסתיים בעבודה של אנשי מקצוע ומומחים בראשותו של הפרופסור טרכטנברג. במאהלים ובהפגנות ניתן היה לפגוש גם אנשי היי-טק – מנהלים ועובדים מהשורה. הם שייכים לאותו מעמד ביניים, שלדעת כולם נושא בנטל.

בזירה הטכנולוגית המשיכה תשע"א לממש טרנדים שדובר עליהם בשנים קודמות, ובראשם מיחשוב ענן, וירטואליזציה, CRM חברתי וכמובן מובייל וניידות. השורה התחתונה בהקשר הזה היא שהארגונים מפנימים, כי הטרנדים הללו נמצאים ממש מעבר לדלת – ונערכים בהתאם. התחזיות אומרות שבשנת העבודה הבאה נוכל כבר לבשר על פרויקטים בפועל.

במגזר הממשלתי התבשרנו השנה על כמה פרויקטים חשובים, כמו למשל מכרז כח האדם לבתי התוכנה העובדים עם הממשלה. המכרז יצא לדרך לאחר שהתעכב בבתי משפט ובוועדות ערעור שונות. סימנים מעודדים מבשרים שמיד לאחר החגים נוכל סוף-סוף גם לראות את האזרחים הראשונים שבכיסם תעודת זהות חכמה. זאת, לאחר שרוב המכשולים הוסרו, והחסם האחרון – סוגיית המאגר הביומטרי – ירדה מהפרק בינתיים. ההערכות גורסות, כי ביום הולדת העשירי לציון הפרויקט הכושל הזה, נוכל להתחיל לנשום לרווחה.

במשרדי הממשלה האחרים המשיכו לבצע פרויקטי IT לשיפור ושדרוג השירותים. כך, למשל, זו היתה השנה שבה נושא שיפור השירות וממשל זמין קיבלו תקציבים נוספים. השר מיכאל (מיקי) איתן, שקיבל לפני שנתיים וחצי מעטפה ריקה מראש הממשלה עליה כתוב "שירות לאזרח", יוכל בתום הקדנציה שלו להחזיר אותה כשהיא מלאה תוכן והישגים.

במשרד הבריאות, לעומת זאת, המשיכו גם בתשע"א לא לעשות דבר לקידום פרויקט הליבה מזו"ר, שתוקצב לפני שש שנים ברבע מיליארד שקלים. זו גם היתה השנה שבה דיברנו רבות על היערכות לשעת חירום, והוכחנו שוב את מרכזיותו של ה-ICT בהכנה לרעידות אדמה, מתקפות טילים וכמובן מלחמות סייבר.

ובזירה שלנו, באנשים ומחשבים, תחל תשע"ב באירוע משמח: בחודש נובמבר הקרוב נחגוג 30 שנה להקמת העיתון והקבוצה. בהמשך השנה נוסיף לקיים את פעילות הכנסים, הוועידות והפורומים המקצועיים שלנו, המשרתים את הקהילה הכי מחוברת שקיימת כיום במשק הישראלי. בכל יום נמשיך להגיע אל כל אחד מכם עם הדיווחים, הסיפורים והחדשות החמות ביותר של קהילת ה-ICT.

שתהיה לכולנו שנה טובה.