המדליף מהדלפה פטור?

כמדי כמה חודשים, עלה אתר ההדלפות האנטי-ממסדי וויקיליקס (Wikileaks) לכותרות, מקצה העולם ועד קצהו. זה התחיל בגל נוסף וגדול של חשיפת מסמכים, מאותו אוצר בלתי נדלה, שהועבר לאתר על ידי איש צבא אמריקני. כרגיל לא נפקדו גם מסמכים הקשורים לישראל. אולם אז התברר, כי הכללים לגבי זהות מקורות המידע שקבע לעצמו האתר, הופרו לראשונה ובצורה בוטה.

חלק ניכר מהמסמכים הינם דיווחים של נציגי ארה"ב בעולם, אל שולחיהם בוושינגטון, אודות מידע מסווג שהובא לידיעתם. מקורו במנהיגים מקומיים, אנשי צבא, מי שנמנים על זרועות ביון, מרצים מהאקדמיה וכדומה. וויקיליקס הקפידה עד כה למחוק מהמסמכים שפרסמה את זהות האנשים הללו, בכדי למנוע פגיעות בהם בידי אנשי מדינתם או גורמים חיצוניים. זאת לעומת מנהיגים ופוליטיקאים בכירים, שאת שמותיהם היא פרסמה תמיד ללא היסוס. לפתע התברר כי ברשת ניתן למצוא המסמכים המקוריים, כולל שמות מן הסוג שהיה פעם נמחק. מכאן התפתח הוריקן טענות כנגד האתר, שמסכן מי שמסר מידע לאמריקנים.

במסמכים שפורסמו בעבר, נמחקו כאמור מרבית שמות המקורות, אולם בארגון נותרו כמובן המסמכים המקוריים. קובץ כולל זה הוצפן והופץ לאנשים ומקורבים רבים, מעין פוליסת ביטוח של הארגון שנועדה להקטין הסיכוי שלעומד בראשו ג'וליאן אסאנג', יאונה רע. נשק יום הדין, להרתעת האמריקנים מלפגוע באיש שהם כה מתעבים ושאמור להיות מופעל באמצעות קוד שנותר שמור במערכות וויקיליקס. הפעלה של מפתח ההצפנה הופכת באחת את ההעתקים המבוזרים הרבים מבלתי ניתנים לקריאה, לכאלה שתוכנם זמין לכל. אלא שבטעות הועלה המפתח לרשת וכך נחשפו מי שכלל לא הייתה כוונה לסבכם.

חלק מהמקטרגים כנגד הוויקיליקס, מאשימים את הארגון באחריות להדלפת השמות. יש בכך צביעות לא מעטה. האתר, גם אם איננו תמים, איננו אלא חלק בשרשרת ובטח לא החוליה העיקרית בה. האחריות בבסיסה מוטלת בראש ובראשונה על הארגונים הביטחוניים שלא שמרו היטב על מאגרי המידע שלהם ואפשרו הדלפות. וויקיליקס הרי איננו חודר וגונב מידע. כמו כן יש לזכור שכל אלה שנחשפו, אינם אמריקנים, אלא אזרחי ארצות אחרות שמתוך אינטרסים שונים ומשונים החליטו להעביר מידע לדוד סם. קצת מוזר שמדינות ואנשי ממסד מצפים שדווקא אתר ההדלפות, זה המואשם על ידם בחוסר הגינות ובחוסר חוקיות, יהווה את המחסום בפני זליגת שמות המקורות.

ברקע הפרשיה ניצבת גם היריבות שהתפתחה בין אסאנג', לבין מי שנמנה בעבר על אנשיו והפך למתחרהו: דניאל דומשיט-ברג. זה האחרון הקים אתר דומה והיצרים בין הצדדים מתלהטים. בין היתר בסוגיית אבטחת החומרים החסויים שאין כוונה לפרסמם. יריבות זו, עלולה להזיק לרעיון העקרוני של אתרי ההדלפות הללו. כל אדם, בודאי כבר גיבש לעצמו דעה לגבי מוסריותם ונחיצותם של ארגונים מסוג זה. כמו בכל עניין ערכי הדעות מתפלגות, לגיטימי לאהוד את אתרי ההדלפות או להתנגד לעצם קיומם. אולם דבר אחד הרי נהיר, כוונתם לפגוע בממשלים שלא נוהגים לדעתם כהלכה ובעומדים בראשם. אין ברצונם להביא לפגיעה באנשים פרטיים הממוקמים נמוך יותר בהיררכיה. במיוחד כאשר מדובר בפגיעות שעלולות בהחלט להיות גם פיזיות.

תגובת וויקיליקס והעומד בראשו, אינם הולמות אתר הלוחם לכאורה למען השקיפות, בדרך לתיקון העולם. האתר טוען שהמאגר החסוי לא נחשף, למרות שפיזית כבר נמצאו לכך כנראה הוכחות. הם מודים לכאורה שאירעה אמנם תקלה, אך הם לא מסבירים אותה. הייתי מצפה שדווקא ממי שמתיימרים לייצג את החלק הטוב והנכון בעולם, לפחות על פי פרשנותם, תהייה הקפדה על הצנעת הפרטים האישיים, שהם בעצמם לא מעוניינים לפרסם. אין די בכוונות, יש ליישם ובאדיקות עקרונות שכאלה. לעיתים מדובר כאן בעתידם ואף בשלומם הפיזי של אנשים. אחרת, הם יאבדו את אמינותם ועמה את אוהדיהם.