ד"ר אירווינג וולדבסקי-ברגר, יבמ: "הענן כופה על ארגונים חשיבה מחודשת; ללינוקס תפקיד מפתח בו"

"מיחשוב הענן מאוד 'שמח' לתמוך בהרבה שירותים ויישומים – הוא מבוסס אינטרנט ובחלקו הגדול מבוסס מערכות פתוחות. הוא כופה על ממשלות, ארגונים, מוסדות ועסקים לחשוב מחדש על המודל העסקי שלהם, איזה ענן עליהם לבחור והאם תשתיות ה-IT שלהם מתאימות לכך. ללינוקס (Linux) יש תפקיד מפתח בענן", אמר ד"ר אירווינג וולדבסקי-ברגר, יועץ אסטרטגי בכיר להנהלת יבמ (IBM).

ד"ר וולדבסקי-ברגר דיבר בפתח המליאה המרכזית ביומו השני של LinuxCon 2011, כנס הלינוקס הגדול בעולם, שהסתיים בסוף השבוע האחרון בוונקובר שבקנדה. בכנס השתתפו אלפי מומחים מקהילת הקוד הפתוח, מפתחים, מנהלים, משתמשי קצה, מומחים טכנולוגיים וספקים. הכנס עמד בסימן חגיגות 20 שנים להולדת מערכת ההפעלה מבוססת הקוד הפתוח.

וולדבסקי-ברגר, יהודי יליד קובה, עבד ביבמ 40 שנים וממשיך כיום, לאחר פרישתו,  לעבוד בה חלקית כיועץ בכיר. הוא מרצה אורח באוניברסיטת MIT, והיה מי שדחף את הנהלת יבמ להשתמש בלינוקס כפלטפורמה וכמערכת הפעלה לכל מערכות הענק הכחול לפני כעשור.

"ב-1999 הבנו שלינוקס הולכת להיות הרבה יותר מאשר 'עוד' מערכת הפעלה. קלטנו שזו יכולה להיות פלטפורמה נפלאה לטובת מיחשוב-על ומערכת הפעלה שתהווה תשתית ליישומים רבים", אמר. "היו ביבמ אותה עת ליבמ פלטפורמות רבות, ולכל אחת מהן הייתה מערכת הפעלה משלה – MVX, חלונות (Windows) ו-AIX – זה היה כאב ראש אחד גדול. אנשי יבמ שאלו אותנו, 'למה עוד מערכת הפעלה?'. 'זו לא עוד מערכת הפעלה, כמו שהאינטרנט היא לא 'עוד' רשת', השבנו".

"לינוקס סיימה לנו את ההתלבטויות לגבי מערכות ההפעלה", אמר ד"ר וולדבסקי-ברגר, ייחודה הוא בכך שהיא מערכת הפעלה שתרוץ גם על גבי ארכיטקטורות שעדיין לא נולדו. חשיבותה שווה לזו של רשת האינטרנט".

ד"ר וולדבסקי-ברגר רמז ולעג לניסיונות המתקפה של מיקרוסופט (Microsoft): "המסע למימוש הלינוקס לא היה חלק. היו כמה אנשים וחברות שלא היו מאושרים מכך. הם תבעו במיליארדי דולרים, כינו אותנו קומוניסטים ואמרו שאנו חלק ממזימה לכבוש את העולם. היי, אני עובד בתאגיד אמריקני-בינלאומי, ורגיל שמכנים אותי חזיר קפיטליסטי. לא נראה לי שאהיה השליח ממנצ'וריה שכובש את העולם. הקומוניזם בקושי שורד בקובה, מולדתי, וגם בצפון קוריאה הוא לא בדיוק סיפור הצלחה. בסך הכל רציתי להטמיע בחברה מערכת הפעלה מבוססת קוד פתוח".

הטלפונים החכמים מאיצים הדיגיטיזציה בעולם

וולדבסקי-ברגר תיאר את התפתחות המיחשוב בשלושת העשורים: ב-1981, אמר, היה ה-PC. הוא עלה 6,000 דולרים, לא היו לו שירותי רשת ושיעור החדירה שלו עמד על 1%. ב-1994, המשיך, היו רשת האינטרנט והמחשב הנייד. זה האחרון עלה 2,000 דולרים, שירותי הרשת שלו היו בינוניים ושיעור החדירה שלו עמד על 10%.

"מיחשוב הענן הוא מודל שהתפתח בשנים האחרונות לטובת טיפול בנפח עצום של נתונים ומידע מחד, ואספקת המון שירותים מאידך", הסביר ד"ר וולדבסקי-ברגר, "הדחיפה המהירה של המיחשוב באה בארבע השנים האחרונות מהכיוון של הטלפונים החכמים: רכיב שכזה עולה כיום 125 עד 250 דולרים, יש לו 75% חדירה בעולם ורמת השירותים הדיגיטליים שהוא מקבל היא גבוהה. נוצר מצב של הפחתה בעלויות של הטכנולוגיות, בשל הפחתה בעלויות הרכיבים הדיגיטליים, וזה מביא לדמוקרטיזציה צרכנית".

ד"ר וולדבסקי-ברגר שאל רטורית, "למה אנו הולכים למיזם עולם חכם?" והשיב: "מאותה סיבה ששאלו שודד בנקים למה הוא שודד בנקים – 'כי שם נמצא הכסף הגדול'. העולם עובד 'אינטרנטיזציה' של דברים. הוא הופך לממוכשר, מקושר וחכם יותר. כל הרכיבים שולחים וקולטים מידע והופכים לחכמים יותר. כל זה דורש ניהול, והניהול נעשה בחלקו הגדול על גבי לינוקס המרכז את יישומי הניהול הללו".

בשנת 1900, אמר ד"ר וולדבסקי-ברגר, 13% מאוכלוסיית העולם גרה בערים. כיום יותר ממחצית האנושות עירונית, וב-2050 כ-70% מאוכלוסיית העולם תגור בערים. "יבמ לא אשמה בתהליך העיור הנרחב, אבל היא זיהתה את ההזדמנות לטפל בערים בחכמות, שהן סוג של 'מערכות של מערכות' IT, ולנו יש פתרון לפישוט המורכבות של המערכות, ובבסיסן – הלינוקס כמפתח לפתרון".

שיפור הבינה המלאכותית

לצד מיחשוב הענן, אמר ד"ר וולדבסקי-ברגר, "נדרש להשקיע בשיפור הבינה המלאכותית. לכן יבמ תשקיע בשנתיים הקרובות 100 מיליון דולרים בפיתוח טכנולוגיות לכריית מידע עבור ארגונים, בדומה למה שעשה מחשב-העל ווטסון כשניצח בשעשועון ג'פרדי ("מלך הטריוויה"). לא השקענו בווטסון רק על מנת לנצח בג'פרדי. במשחק שחמט יש כללים ואף אם הוא מרובה מהלכים, הוא פשוט בהרבה מדיאלוג אנושי. בשפה האנושית יש צורך בהקשר, דבר הדורש לנתח הרבה יותר נתונים. לכן נשקיע בפיתוח שיתמקד במחקר הקישורים בין מילים ומשפטים שייסרקו באינטרנט. נדרש לסנן בין המילים וליצור ביניהן הקשרים, על מנת לסייע לעסקים להיות טובים יותר. הבעיה היא שלבצע את הפעילות הזו לגבי מוצר או ארגון ספציפי זה כמו למצוא מחט בערימת שחת. כאן באה לעזרתנו טכנולוגיית הניתוח. נכוון את מאמצינו לכיוון המחקר והרפואה, כדי לסייע בתהליך קבלת החלטות של רופאים בזמן אמת".

"האתגרים של עולם המיחשוב הם רבים", סיכם ד"ר וולדבסקי-ברגר, "ולינוקס תמשיך להיות בעמדת מפתח למענה עבורם".

הכותב הוא שליח אנשים ומחשבים לקנדה