החופשה של הבוס והדיכאון של העובדים

מה עושה מנכ"ל שמחליט לצאת לחופשה של שנה באיים הקריביים? ההיגיון הצרוף אומר, כי עליו קודם כל להוציא מייל בתפוצה רחבה לכל העובדים. התגובות שהוא יקבל ודאי תהיינה איחולים לחופשה נעימה, אבל האם חשבתם פעם איזו השפעה יש להודעה כזו על העובדים? האם זה בכלל נכון להפיץ הודעה כזו ללא תכנון קפדני מראש?

בסוגיה זו עוסק המגזין CIO במהדורה האלקטרונית שלו, במסגרת מאמר של בלוגרית המתמחה בייעוץ ארגוני ויחסי עבודה. היא מספרת על ארגון שבו נשלח מייל ממנכ"ל החברה, ובו הוא מודיע כי מתכוון לקחת שנת שבתון, במסגרתה הוא ישכיר ספינה וייסע לבלות בקריביים. המנכ"ל המשיך ותיאר במייל עד כמה הוא נרגש לקחת את החופשה וכמה הוא מתכנן ליהנות מהחיים בזמן החופשה. זהו מהלך טבעי, לכאורה, המתבקש קודם כל על פי כללי הנימוס. אבל במחשבה שנייה, מייל שכזה טומן בחובו כמה סכנות וייתכן שלא היה צריך להיכתב כלל.

מנכ"לים בכירים ששולטים היטב בעסק שלהם, שולחים לרוב מיילים על היעדרות ממושכת של שנה, בגלל סיבות בריאותיות, סיבות אישיות אחרות וכו'. המסר שאותו מנכ"ל שידר לעובדים במייל שלו, הוא שאמנם הוא לא יהיה איתם ולא יהיה מחובר למיילים, אבל הוא עדיין המנכ"ל שלהם – למי שהיה ספק בכך.

האם יתכן שהמנכ"ל, שבסך הכל רצה להיות הוגן ולשתף את עובדיו בתוכניותיו, גרם לעצמו ולארגון שלו נזק בכך שחשף את העובדה שהוא למעשה "נעלם" לשנה? הוא הרי יאבד כל קשר למידע הפיננסי של הארגון, למכירות, לשיווק ולתוצאות העסקיות. כל בעלי התפקיד שמדווחים לו יוותרו למעשה ללא "אבא".

צריך לחשוב גם על האופן שבו העובדים יפרשו את המייל שלו. ראשית, יש אלמנט של קנאה ומעט תסכול למקרא מייל שכזה. הרי כל אחד מאיתנו חולם לצאת לקריביים – אפילו לא לשנה, אלא רק לשבוע. עם זאת, כל עובד יודע היטב שהבוס לא יראה זאת בעין יפה אם הוא לא יהיה מחובר כלל לעבודה – לפחות לשאלות דחופות. אז למה לו מותר כשלי אסור?

לדעת הבלוגרית, שהיא כאמור גם יועצת ארגונית, הודעות מסוג זה שנשלחות מצד מנכ"לים שנעלמים לשנה, גורמות במפורש לירידה משמעותית במוטיבציה של העובדים – מה שעלול להשפיע על התפוקה שלהם ושל הארגון כולו. כשאתה יודע שהאיש שאתה רגיל לדווח אליו, לא נמצא פיסית במשרד וגם לא זמין במייל, מאמציך לעמוד ביעדים הופכים קטנים יותר, באופן טבעי.

כאן נשאלת השאלה, כמובן, מה כן צריך היה המנכ"ל לעשות? האם היה עליו להמציא סיפור "משכנע" יותר ליציאתו לחופשה בת שנה? אולי היה מספיק לציין שהוא יוצא לחופשה בת שנה ולציין מיד את זהות מחליפו – בלי למסור דין וחשבון? הרי אם הוא יסתפק בהודעה לקונית, הוא יפתח פתח רחב לשמועות, שהנזק שלהן עלול להיות חמור אף יותר מהאלטרנטיבה. סיכון אחר הוא, שהעובדים יגלו לבד את הסיבה האמיתית – משימה קלה מאוד בימינו-  וכך עלול להיווצר משבר אמון חריף.

אז מה העצה הכי טובה במקרים אלו? כותבת המאמר מציעה קודם לצאת לחופשה, ורק אז לקבל על עצמך תפקיד בכיר בארגון. אפשרות אחרת, במידה ואתה מוכרח לצאת לחופשה, היא פשוט להתפטר.

מה אתם חושבים? נשמח לקבל תגובות.