ג'ון ברייס זכתה בערעור על פסילתה מאשכול ההדרכה של מכרז כוח האדם לבתי התוכנה

בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, ביטל את החלטתה של ועדת המכרזים לכוח אדם של הממשלה לפסול את ג'ון ברייס מאשכול ההדרכה של מכרז כוח האדם לבתי התוכנה, בקביעה שהוועדה חרגה מסמכותה בנימוקיה. ג'ון ברייס ניגשה למכרז באמצעות חברת האם מטריקס.

החלטת בית המשפט מביאה לקיצה פרשיה ארוכה של עתירות וערעורים שהגישו גופים שונים נגד מכרז כוח האדם של הממשלה, לאחר שלא זכו באשכולות שונים. באשכול ההדרכה היו שלוש עתירות – של החברות SPL, טלדור באמצעות שילוב ומטריקס.

ועדת המכרזים פסלה את הצעותיה של מטריקס לאשכול ההדרכה משני נימוקים מרכזיים: גובה ההנחה שג'ון ברייס הציעה בשכר שהיא תשלם למדריכים, שעמד על שיעור של 52%, וההערכה שההצעה הנמוכה של מטריקס תגרור אחריה את יתר תשע החברות שהתמודדו באשכול זה, מה שיביא להכנסת כוח אדם ברמה נמוכה לשירותי הממשלה.

בית המשפט התייחס בהחלטתו לדבריו של סגן החשב הכללי במשרד האוצר, טל הרמתי, בוועדת המכרזים שלפיה יש לפסול כל החלטה גנרית שיש בה הנחה של מעבר ל-50%. הרמתי אמר בוועדה, כי חברות מציעות מחירים נמוכים רק כדי להיכנס למאגר הממשלתי, אולם הן מסכנות את המכרז כולו מאחר שהן לא עומדות בתנאים ומביאות לירידת מחירים. השופט חלק על דעתו של הרמתי בנושא זה וכתב, כי לא היה מקום לקבוע שיש להחיל דין גנרי על הצעה שהיא מעבר ל-50% אלא יש לבדוק כל הצעה לגופה. כמו כן, כתב השופט, כי נימוקי ועדת המכרזים שלפיהם ההצעות של ג'ון ברייס הן הפסדיות ותכסיסניות לא עמדו במבחן המציאות ולא הוכחו. הוועדה, פסק בית המשפט, חרגה מסמכותה בתחום זה.

"ועדת המכרזים לא עמדה בחובה המוטלת עליה לבסס את קביעתה, כי הצעת העותרת למתן הנחה תביא למתן שירותים ברמה נמוכה. עובדה היא שהצעות ברמה של 52% נפסלו והצעות של 50% לא נפסלו", נכתב בפסק הדין.

השופט קבע, כי גם הנימוק הנוסף של ועדת המכרזים, שלפיו הצעות נמוכות כמו אלה של ג'ון ברייס יורידו את כל השוק, אינו מסמכותה של הוועדה. הוא פסק, כי לא הוכח שהצעותיה של ג'ון ברייס הוגשו בחוסר תום לב ושהן גירעוניות.

"לא הייתה תשתית עובדתית לקביעת ועדת המכרזים לפסול את ג'ון ברייס ולקביעה שהצעת העותרת היא תכסיסנית ובלתי סבירה", כתב השופט.

בטרם קבלת ההחלטה התעוררה בוועדת המכרזים דילמה, מאחר שמצד אחד, מטרת המכרז היא להוריד מחירים, אולם, מצד שני, קיים חשש שספק שנותן הנחות גבוהות מדי עלול לא לעמוד בתנאי המכרז. מנימוקי פסק הדין עולה, כי לאור אותה דילמה הורה הרמתי לפנות לשתי חוות דעת חיצוניות: האחת של ג'ימי שוורצקופף מחברת STKI והשנייה של רו"ח יעקב ביטראן.

שוורצקופף כתב בחוות דעתו, כי "אם השכר המוצע במכרז נמוך מהשכר הממוצע בשוק ה-IT, ויש ביניהם פער של 20%, סביר להניח שאיכות כוח האדם שתוצע על ידי מטריקס לא תהיה מספקת"

לעומת זאת, רו"ח ביטראן, שבדק, לבקשת הוועדה, את כל ההנחות שהוגשו במסגרת המכרז, קבע, כי ההצעות של מטריקס-גון ברייס ביחס לתעריפי חברות אחרות הינן סבירות.

השופט ציין את שתי חוות הדעת בפסק הדין ואת העובדה שהוועדה אימצה את דעתו של הרמתי שלפיה יש לפסול כל הנחה מתחת ל-50% – דעה שכאמור, לא נתקבלה על ידי בית המשפט.