ינון וטשר, נט-אפ: "לחלק מספקיות מיחשוב הענן יש בריתות הפוגעות בלקוחות"

"חלק מספקיות מיחשוב הענן עושות כמה דברים שאמורים להרגיז את הלקוחות הארגוניים. לחלק מהן יש בריתות אשר פוגעות בלקוחות", כך אמר ינון וטשר, מנהל שותפים עסקיים בנט-אפ (NetApp) ישראל.

וטשר דיבר בפאנל שנושאו ענן בן כלאיים ארגוני. הפאנל התקיים במסגרת המפגש החצי שנתי של המנמ"רים, שנערך זו הפעם השמינית. למפגש, בהפקת אנשים ומחשבים, הגיעו כ-500 משתתפים, והוא נערך במרכז הכנסים אבניו שבקריית שדה התעופה. מנחה המפגש היה פלי הנמר, יזם ונשיא אנשים ומחשבים, ומנחה הפאנל – רפאל פוגל, מנהל תוכנית הוועידות המקצועיות של הקבוצה.

לדברי וטשר, עיקר האחריות של הספקים הוא "לא להפריע ללקוחות הארגוניים בכלל ובהטמעת מיחשוב ענן בפרט. רבות מהקואליציות בין ספקיות מיחשוב הענן מבוססות על קירבה גיאוגרפית של ספק א' לספק ב' ולא על משהו מהותי שמחבר ביניהם. יש גם קואליציות הכופות שימוש עם שורה של ספקים. השימוש במינוח 'ברית' הוא שם יפה לתופעה מכוערת".

"אנחנו, הספקים, צריכים לגלות את מירב הפתיחות והגמישות לטובת הלקוחות", סיכם וטשר.

"הצורך באנשי תשתיות יתייתר"

יעקב בר-חיים, סמנכ"ל מערכות מידע באורבוטק, אמר שיש שתי מגמות על שיביאו לשינוי ולפיתוח מערכי המיחשוב הארגוניים: טלפונים חכמים ומיחשוב ענן. "מיחשוב הענן יאפשר לנו פיתוח והטמעה מהירים של יישומים, קבלת יכולות DRP וחיסכון משמעותי בעלויות", ציין. "כל זה יקרה מאחר שלא יהיה עוד צורך, באופן כמעט מוחלט, באנשי תשתיות".

הוא סיים בציינו, כי עקב הטמעת פתרונות מיחשוב ענן "אנחנו, המנמ"רים, נהיה מסוגלים להביא יותר, עם תקציבים קבועים".

"הענן – תוצאה של מגמת הווירטואליזציה"

יאיר פרנק, מנמ"ר משרד המשפטים, אמר ש-"מיחשוב הענן הוא התפתחות הנובעת ממגמת הווירטואליזציה". לדבריו, הנושא החל עם הופעת התוכנה כשירות (SaaS).

הוא הוסיף, כי "להערכתי, תחום מיחשוב הענן לא יתפוס בצורה ניכרת במגזר הציבורי עד שלא יפתרו את נושא אבטחת המידע. אם היבטי האבטחה לא יטופלו באופן משביע רצון –  התחום יישאר בגדר באאז וייוותר בשולי העשייה המיחשובית".

פרנק צופה, כי כפתרון חלקי יוטמע במגזר הציבורי מיחשוב ענן בן כלאיים, שבמסגרתו "נצרוך את היישום מהענן הציבורי, אולם הנתונים יגיעו מפנים הארגון".

"הרגולציה מונעת התקדמות מהירה למימוש פתרונות בענן"

לדברי אילן ינובסקי, מנמ"ר דואר ישראל, "מיחשוב הענן נדחף על ידי הטכנולוגיה ולא על ידי הגורמים העסקיים בארגון". הוא ציין, כי "הרגולציות מונעות התקדמות מהירה יותר לעבר מימוש פתרונות בענן".

במנעד של תצורות הענן השונות, אמר ינובסקי, "הקצוות – ענן פרטי וענן ציבורי – לא מעניינות. יותר מעניין הענן בן הכלאיים. כעת עלינו, המנמ"רים, להביא פתרונות לתחום. זה לא קל, אבל גם לא בלתי אפשרי".

הוא סיכם בציינו, כי "המבחן הגדול של התעשייה הוא איך עוברים מהצהרות למעשים. יש עוד דרך ארוכה לעשות בתחום".

"הענן הפרטי – בעל פוטנציאל מעניין"

יחיאל גפנר, מנמ"ר שירותי בריאות כללית, אמר ש-"בשל בעיות אבטחת מידע שיש בו, מיחשוב הענן מהווה בעיה בשלושה מגזרי תעשייה: הציבורי, הרפואי והבנקאי". למרות זאת, ציין גפנר, "מדובר בחסם ראשוני בלבד, וגם אם נושא האבטחה ייפתר – עלולות לצוץ בעיות נוספות בתחום בהמשך הדרך".

לדבריו, למיחשוב הענן הפרטי "יש יתרונות והוא בעל פוטנציאל מעניין".

"היחס לענן – כמו היחס ללינוקס ולקוד פתוח"

בהמשך דיבר אילן שפיגלמן, סמנכ"ל שיווק באורקל (Oracle) ישראל, שאמר ש-"היחס למיחשוב הענן מזכיר לי את היחס שהיה קיים בעבר ללינוקס (Linux) ולקוד פתוח. במשך שנים, בתחילת העשור הקודם, כשהרמנו את דגל הלינוקס, טענו נגדנו שזה לא יתפוס ואילו אנחנו השבנו כי זה יהיה הדבר הבא. זה מה שקרה בסוף, יש כיום מערכות פתוחות לצד מערכות סגורות".

"כך הדבר גם לגבי מיחשוב ענן", טען. "הנושא חזק יותר מאשר אלה שמדברים נגדו, סקפטיים לגביו וחוששים ממנו. דור העתיד, בני הנוער והילדים של היום, חיים ותופסים את הענן כמובן מאליו, למשל באופן שבו הם צורכים מוזיקה וקליפים".

בסופו של דבר, סיכם, "כולם יהיו בענן, בין אם ירצו ובין אם לאו".