40 שנות מיחשוב במערכת הביטחון

ביום ה' האחרון התכנסו במסעדת העובדים של משרד הביטחון כ-300 מוזמנים, ותיקי אגף המיחשוב במערכת הביטחון. העילה: אירוע חגיגי, עתיר נוסטלגיה, שנועד לציין 40 שנים להקמת המרכז לעיבוד נתונים במשרד הביטחון (המוכר לרבים כ-מל"ן), וכיום נקרא אגף המיחשוב.

בהתכנסות הושק ספר חדש, פרי עטה של ההיסטוריונית עמירה שחר, "מל"ן, אנשים וטכנולוגיית המידע" המספר את סיפורה של מל"ן מהיווסדה ועד היום. הספר המהודר כולל שמונה פרקים המכסים את חיי האגף, החל כשהיה חוליה בממר"ם, עבור ברכישת המחשב המרכזי למערכת הביטחון, הפיכת הגוף ליחידה עצמאית ועד לימי העבודה בעידן האינטרנט.

הערב שימש כפרידה לא רשמית משני הבכירים במל"ן שמלווים את היחידה שנים רבות. האחד, מנחם לנדאו, שהיה עוד בממר"ם כשהייתה חוליה השייכת למשרד הביטחון, ויוצא לגמלאות, כשבתפקידו האחרון שימש מנהל מרכז מידע במשרד. לנדאו הוא זה שיזם את הפקת הספר, עמד בראש ועדת ההיגוי שלו וליווה את תהליכי כתיבתו ועריכתו לצידה של המחברת עמירה שחר. היא זו שכתבה גם את הספר המפורסם על ממר"ם. השני הוא משה זעירא, ראש האגף, שאישר את פרויקט הוצאת הספר, ועובר לתפקיד במשלחת הרכש של משרד הביטחון בארצות הברית.

כידוע, בין שאר תפקידי משרד הביטחון, הוא ממונה על הרכישות עבור צה"ל. מדובר בהיקף רכישות של מיליארדי דולרים בשנה, בארץ ובחו"ל – באמצעות כספי סיוע. התשתית של מערכות המידע והמיחשוב היא עוגן מרכזי בפעילות זו, שבלעדיה לא תיתכן כל פעילות הרכש הדינמית.

גאוות היחידה שהתהוותה והתחזקה במהלך ארבעת העשורים לקיומה של היחידה, בולטת לאורך הספר, כמו גם בלטה במהלך הערב. "כפי שנוכחנו לראות במשך השנים, הנכס החשוב ביתר של מל"ן הוא המשאב האנושי", כתב זעירא בהקדמה לספר.

בספר כותבת שחר, המחברת, כי משרד הביטחון נכנס לעידן המיחשוב באיחור יחסי. ב-1954 נבנה המחשב הראשון בישראל במכון ויצמן, "ויצאק", ולמשרד הביטחון הוקצבו לו שעות חישוב ספורות. ממר"ם רכש ב-1961 מחשב לצרכיו המבצעיים, והיה זה המחשב המרכזי השני בארץ. בהעדר משאבי מיחשוב מספיקים, השתמשו אנשי החוליה בממר"ם באלה של המחשב במכון ויצמן, דבר שהיה למורת רוחם של החוקרים.

הפיכתה של מל"ן ליחידה עצמאית לוותה במאמצים רבים ובדיונים מול משרדי האוצר, שרי הביטחון וראשי ממשלה בתחילת שנות ה-70'. ב-1971 ועדה בראשות האלוף (מיל') ישראל (טליק) טל, בדקה את המבנה הארגוני של המשרד. היא המליצה, בין היתר, לקדם את מעמד מל"ן במשרד, ולהכפיפו לסמנכ"ל לתפקידים מיוחדים. בפועל, מימוש החלטה זו קבע כי היא תהיה יחידה עצמאית.

עד אמצע שנות ה-80' היו במשרד שתי תפיסות לגבי אופן ניהול המיחשוב: האחת, התפיסה הריכוזית, שגורסת כי את אופן השליטה תנהל ועדה שתמנה את בכירי המשרד; התפיסה השניה דגלה בעצמאות ובמתן חופש בחירה לכל יחידה, ויצאה מתוך הנחה שכל גוף במשרד מכיר היטב את צרכיו ויודע להגדירם בעצמו.

ב-1984 הכריע בסוגיה מנחם (מנדי) מרון, אז מנכ"ל משרד הביטחון, שתמך באימוץ גישת "השוק החופשי" וקבע כי יש להתייחס למחשבים כ"כלי עבודה". זה היה האות להאצת ההתפתחות הטכנולוגית של האגף, תהליך שהפך אותו למה שהוא כיום. כל התעשיות הביטחוניות פיתחו מערכות מיחשוב משלהם, כאשר התפקיד של מל"ן הוא לבצע אינטגרציה, הכרת כל המערכות, מתן מענה לצרכים הצבאיים והאזרחיים של הפעילות הענקית הזו. עד 1996 פעל מל"ן כחלק מאגף ארגון ובקרת המידע במשרד הביטחון (אב"ם), ולאחר מכן החל לפעול כאגף מיחשוב ומערכות מידע, העומד ברשות עצמו.

במחצית השניה של העשור הקודם, עם המעבר ל-ERP הצה"לי, שטראוס אסטרטגיה הגישה חוות דעת על המלצות לשינוי ארגוני במל"ן, על מנת להתאימו למציאות המשתנה. במחצית 2009 הציעו אנשי שטראוס אסטרטגיה להקים מבנה פונקציונאלי חדש, שבמרכזו מיקוד לקוחות מל"ן. במסגרת זו הועמדו חמישה סגנים לראש מל"ן, העוסקים בניהול קשרי לקוחות, יישומים, פיתוח מערכות מחשב משולבת לטובת תפעול ותמיכה תקציבית, טכנולוגיות, ומטה אגפי.

לידתו של הספר הייתה אף היא כרוכה בייסורים. עיקר העבודה עליו נעשה בין השנים 2001 -2004, אבל היא הופסקה מסיבות שונות. זעירא, ראש האגף הנוכחי, הוא זה שנתן את האור הירוק לסיום הספר ומינה ועדת היגוי בראשות לנדאו.

המעבר ליבמ

הספר מתאר בהרחבה את ההתלבטות, הויכוחים והמאבקים הייצריים שנסובו סביב זהות היצרן שממנו תקנה המדינה את המחשב עבור המשרד. בשלבים הראשונים הייתה הבחירה ב-NCR. בחירה זו עוררה תמיהות, כי החברה השלטת בשוק הייתה יבמ (IBM) ולא היה מחשב דומה ל-NCR בכל הארץ. במשך השנים התברר כי ל-NCR לא היו אז היכולות שיענו על צורכי צה"ל ומערכת הביטחון. ההחלטה לפנות ליבמ לוותה בסערה ציבורית, עם לא מעט לחצים שהפעילו בני משפחת מיטווך, נציגי NCR בישראל, על שרים וחברי כנסת. אבל זה לא עזר ועל פי הספר, ביולי 1978 הגיע מחשב יבמ הראשון למערכת הביטחון.

הספר מסתיים בפרויקט הדגל של מל"ן, זה שראש האגף היוצא זעירא גאה בו: המעבר ל-ERP, מעבר שבישר את תחילתו של עידן חדש במיחשוב הארגוני הביטחוני. הוא סימל את סיומה של תקופה בה עודדו לפתח מוצרים בפיתוח עצמי, והחלו להעדיף תוכנות ופתרונות מדף. "שם המשחק הוא חדשנות וגמישות, תוך אימוץ סגנון ניהולי המעודד יכולת למידה והסתגלות לשינוייה", מסכם זעירא.