נמל ללא נייר

בפברואר 2005 החלה המדינה בביצוע הרפורמה בנמלי הים. במסגרת זו, חדלה להתקיים רשות הנמלים ובמקומה החלו לפעול חברות ממשלתיות חדשות לתפעול וניהול הנמלים בחיפה, אשדוד ואילת. במקביל, הוקמה חברת נמלי ישראל, שהופקדה על פיתוח תשתיות הנמלים וניהול הנכסים בתחומם.

אבל כמו בכל הפרטה, גם כאן עלתה בין היתר סוגיית אחידות המשאבים של כל הנמלים, דרך התפעול שלהם והקשר שלהם עם העולם החיצון. משלוח או יבוא של סחורות דרך הנמל הוא הליך מורכב, שמעורבים בו שורה ארוכה של גורמים. האתגר הונח, כצפוי, לפתחו של ראש אגף מערכות המידע בחברת נמלי ישראל, אמירעם היידקר, המכהן בתפקיד משנת 1994 – אז היה מנמ"ר רכבת ישראל, בתקופה שבה היא היוותה חלק מרשות הנמלים. "בעבר הייתה פחות או יותר אחידות בתהליכי ה-IT בכל הנמלים, אך עם פרוץ הרפורמה היה חשש שנגיע לכאוס אמיתי, כאשר כל נמל ימציא תהליכי מיחשוב, כלים וקודים חדשים שישבשו לחלוטין את תהליכי הסחר הממוחשבים", אמר היידקר לאנשים ומחשבים.

לצורך כך, אמר, הקימה חברת נמלי ישראל מיזם משותף לכל הגורמים אשר שותפים לסחר הימי בשם תס"ק-ים (ר"ת תהליכי סחר ממוחשבים בקהילת הים). "המטרה היתה לייצר פלטפורמה טכנולוגית המשלבת את כל השחקנים, כ-65 במספר, בסחר הימי: נמלי הים, סוכני אוניה, סוכני מכס וכדומה. התחלנו לפעול כחברה לכל דבר, כאשר אני, כמנמ"ר, עומד בראשה. יושבי הראש של החברה היו מנהל רשות הספנות – יגאל מאור ומנהל המכס – דורון ארבלי. עמדתי בראש אגף שמנה כ-14 איש ועוד מספר אנשים שקשורים עם גורמי חוץ".

גדי בן משה – מנהל תשתיות המיחשוב של החברה, ונתן פוזניאק – הממונה על מערכות מידע ופיתוח בתס"ק-ים, השתתפו גם הם בשיחה עם אנשים ומחשבים. במבט לאחור, הם אומרים, כי המיזם הוכיח את עצמו ושהוא חתום למעשה על מהלך מרכזי, במסגרתו כל תהליכי הסחר הימי מתבצעים באופן ממוחשב, ללא נייר וכמעט ללא מגע יד אדם.

כל הנציגים שקשורים בת"סק-ים נפגשים לפגישות עבודה מקצועיות ומסודרות ודנים הן בתהליכי עבודה והן בתהליכי מיחשוב, כאשר צוות האגף אמון על החיבור ביניהם. המבחן הוא יומיומי, כאשר המדד הוא אפס תקלות ועצירות בתנועת האוניות מישראל ואליה. "למרות שהשתתפות בפרויקט הזה היא וולנטרית, הרי שרמת שיתוף הפעולה וההצלחה הם מדהימים", אומר היידקר.

לדברי המנמ"ר, "אחד הפרויקטים המרשימים שבוצעו, הוא יישום מתג מסרים ממוחשב מבוסס כספות וירטואליות, שבעזרתו מועברים מסרים אלקטרוניים בין חברי קהילת הים. המסרים האלו מחליפים עשרות טפסים נייר שהיו כרוכים בתהליכי שחרור וטיפול במטענים בנמלים וכל מי שפעם נחשף לזה יודע במה המדובר. רק כדי לסבר את האוזן, במתגים האלו עוברים כ-7.5 מיליון מסרים בכל חודש ב-80 סוגים שונים של פעילויות". ה-ROI לא איחר לבוא. מבדיקה שערכה חברת נמלי ישראל עולה, כי הפרויקט – שהוא תוצאה של שת"פ והטמעה של כלים טכנולוגיים אחידים – חוסך למשק כמאה מיליון דולרים בשנה.

פרויקט אחר שאמירעם היידקר וחבריו לשולחן לא מסתירים את גאוותם ממנו, הוא פרויקט השער החדש של נמל אשדוד – שער ממחושב לחלוטין המיישם את כל התהליכים של יציאה וכניסת משאיות לנמל, באופן אוטומטי וללא נייר. עלות הפרויקט מוערכת בכ-140 מיליון שקלים. השער משתרע על שטח של 150 דונמים וכולל 14 נתיבי כניסה ו-18 נתיבי יציאה. יש בו גם מבנה משרדים שבו ימוקם מרכז השליטה והבקרה של הנמל. למערכות המידע והמיחשוב חלק מרכזי בפרויקט הדגל, שישמש מודל ליתר הנמלים בישראל.

"המערך הטכנולוגי של השער משולב תפעולית עם מערכות אחרות. במרכז עומדת מערכת TOS לניהול מסופי מכולות הפועלות ברציפי נמל אשדוד – דבר המבטיח ייעול תפעולי של הנעת הסחורות", מסביר היידקר. "בשער הוטמעו טכנולוגיות ממוחשבות חדשות בהשקעה של 30 מיליון שקלים, ביניהן ניתן למנות את מערכת ניהול השער – האמונה על כל רכיבי הטכנולוגיה, הזיהוי ועוד, מערכת בידוק ימאים ביומטרית, מערך בידוק מקדים למטענים וכלים נוספים על בסיס תשתיות IT שפותחו במסגרת תס"ק-ים".

פרויקט נוסף שמוביל אגף מערכות המידע הוא ePort – מיזם המשך לפרויקט תס"ק-ים, שעוסק בפיתוחים שוטפים של תהליכי סחר ימי באמצעות האינטרנט. במסגרת זו, נבחנים יישומי מיחשוב ענן, שיאפשרו למשתמשים קטנים הכלולים במעגל הקהילה הימית, לעבוד בצורה ממוחשבת. פרויקטים נוספים צפויים בעתיד.

השורה התחתונה: המשאיות שאתם רואים בדרכם לנמל אשדוד, אינן משאיות רגילות. בכל אחת מהן יושב נהג שביצע שורה של תהליכים ממוחשבים הקשורים למטען שהוא צריך למסור או לפרוק, וכניסתו לנמל מתבצעת ללא ניירת – על ידי זיהוי חכם של השער החדש בנמל, שם ממתינים לו הצוותים התפעוליים שידעו בעתיד לנתב אותו לאוניה הנכונה ובשעה המתאימה. חסל סדר תורי ענק בכניסה לנמל.