ח"כ אילטוב: "על הממשלה לפעול בנחישות כדי לצמצם את תופעת זליגת המשרות בהיי-טק לחוץ לארץ"
"עוצמתה של תעשיית ההיי-טק הישראלית נגזרת בראש ובראשונה מההון האנושי, וקיים פער בתחום זה", אמר ח"כ אילטוב בדיון שהתקיים בוועדת המשנה לסיוע לתעשיות ההיי-טק של הכנסת ● שלמה וקס, מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, אמר שהמחסור בכוח אדם בהיי-טק גרם לזליגה של 15 אלף משרות בענף לחוץ לארץ ● חגי לוין מהמועצה הלאומית לכלכלה ציין ש-"מחסור בכוח אדם בהיי-טק אינו תופעה ייחודית לישראל"
"על הממשלה לפעול בנחישות ובהקדם על מנת לצמצם את תופעת המחסור בכוח אדם בהיי-טק, למנוע זליגת משרות לחוץ לארץ ולשמר את התחרותיות של ישראל בתחום", כך סיכם הבוקר (ב') ח"כ רוברט אילטוב את דיון שהתקיים בכנסת בנושא המחסור בכוח אדם בהיי-טק. הדיון נערך במסגרת ועדת המשנה לקידום וסיוע לתעשיות עתירות הידע, שח"כ אילטוב עומד בראשה. הוועדה היא עדת מישנה של ועדת הכלכלה של הכנסת.
ח"כ אילטוב אמר בדיון, כי "עוצמתה של תעשיית ההיי-טק הישראלית נגזרת בראש ובראשונה מההון האנושי – כוח האדם הטכנולוגי, המדעי וההנדסי. אין ספק שקיים כיום פער בכוח אדם טכנולוגי, מדעי והנדסי בתעשייה".
חגי לוין מהמועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה אמר, כי "ניכרת ירידה בזרם הבוגרים הטכנולוגיים שמגיעים לתעשייה. יחד עם זאת, לא ברור מה הסיבות לירידה ולא ברור שהירידה מעידה על מצוקה". לדבריו, "תופעה דומה קיימת במקומות נוספים בעולם המערבי".
חיים אומן, ראש הקרן לקליטת חיילים משוחררים במשרד הביטחון, סקר את הפעילות שמבצע המשרד בנושא והדגיש שכיום, 70% מכספי הפיקדון של החיילים המשוחררים מנוצלים לצרכי לימודים גבוהים.
לידיה לזנס, סגנית המדען הראשי במשרד התמ"ת , אמרה, כי הלשכה מודעת למצוקה של העסקת מבוגרים (בני 50+) המתקשים למצוא עבודה בהיי-טק. לדבריה, הסיבות לכך אינן נהירות דיין, אך ראוי לשקול התערבות ממשלתית בנושא.
שלמה וקס, מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, אמר ש-"יש כיום 15 אלף משרות טכנולוגיות בתעשייה הישראלית שזלגו לחוץ לארץ בגלל העובדה שהחברות לא הצליחו למצוא כוח אדם".
אסתי פשין, שותפה בקרן Destino Ventures ומנכ"ל שדולת ההיי-טק, אמרה שיש לעודד את הצעת החוק שח"כ אילטוב הניח באחרונה על שולחן הכנסת שלפיה חיילים משוחררים, וכן כאלה שביצעו שירות לאומי מלא, המגיעים מהפריפריה מבחינה סוציו-אקונומית ויעמדו במבחני התאמה יזכו למלגה מלאה מהמדינה עד להשלמת התואר הראשון בתחומי ההנדסה והמדעים. לדבריה, הצעת החוק חשובה מאין כמותה, היות שהיא מאזנת בין שלושה מרכיבים – הפער בכוח אדם טכנולוגי והנדסי בתעשייה, הרצון לקדם את בוגרי הפריפריה והרצון לקדם דווקא את מי שתרמו למדינה במסגרת שירות צבאי או לאומי.
הוועדה תשוב ותתכנס בקרוב כדי לשמוע את מסקנות הבדיקה שהמועצה הלאומית לכלכלה עורכת לגבי המחסור בכוח אדם בהיי-טק.
זליגת משרות היטק לחו"ל אינה חדשה ולא נובעת מהסיבה של מחסור בכוח אדם. לא ייתכן שבמדינה קטנה כמו ישראל מצד אחד יהיו המוני דורשי עבודה בהיטק, אנשים בעלי נסיון, ומצד שני יאמרו שיש מחסור באנשי היטק. הסיבה מאז ומעולם היתה בעיקרה חיפוש אחרי כח אדם זול. בארץ אנשים עם נסיון בהיטק מתקשים למצוא מקומות עבודה. אם אני אישית מכיר לא מעט כאלה, הרי שהסטטיסטיקה אומרת לי כי ישנם המונים (גם אם אין לי את המספרים המדויקים). אז שהפוליטיקאים ואנשי העסקים יפסיקו לספר לנו סיפורים.