מתיחת פנים למקצוע מנתח המערכות
מאז שהוקמה לשכת מנתחי מערכות, עמד על סדר יומה נושא הפיכת המקצוע לבעל רישוי מוסמך מהמדינה ● עתה נראה שחל שינוי מסוים בעמדת הלשכה, שלא רוצה עוד רישוי שכזה, שכן הוא יאלץ אותה לרדת ברמת דרישות הקבלה ● יש היום בישראל כעשרת אלפים מנתחי מערכות, ואילו בלשכה רשומים כ-2,000 בלבד - מה שאומר שהפוטנציאל גדול ושללשכה יש עוד הרבה עבודה
אחד המקצועות הוותיקים ביותר בענף ה-ICT הוא מקצוע מנתח המערכות. בעבר, בראשית ימי המיחשוב הארגוני, מנתחי המערכות היו האנשים היחידים כמעט בארגון שידעו לתרגם את הצרכים של המנהלים העסקיים, וקישרו בינם ובין אנשי הפיתוח ומערכות המידע. זאת, כיוון שבמשך שנים רבות שרר נתק מוחלט בין הרמה העסקית בארגונים לבין "המהנדסים", אלה שאיש לא הבין על מה הם מדברים ומה הם רוצים.
אבל השנים חלפו, ובמהלכן הקשר בין מנהלי המוצרים והעסקים בארגונים לבין המנמ"רים התהדק, ואיש החל להבין טוב יותר את צורכי רעהו. בינתיים צצו טכנולוגיות חדשות, שמות חדשים של מקצועות נולדו ומנתחי המערכות היו צריכים להתאים את עצמם למציאות. בפועל, אופי עבודתם לא השתנה, אבל רבים מהם לא מגדירים את עצמם כמנתחי מערכות, כי אם בשמות שונים. הוכחה לכך אפשר היה לקבל במפקד מקיף שערכה לשכת מנתחי המערכות בסוף השנה שעברה, בשיתוף עם קבוצת אנשים ומחשבים וחברת רנסיס. המפקד נועד למפות בצורה עדכנית את היקף האנשים שעוסקים בתחום הזה, או המגדירים עצמם כעוסקים בתחום.
לדברי נחמן אורון, יו"ר הנשיאות של לשכת מנתחי המערכות, אחד הדברים המעניינים שהתגלו בסקר, הוא שרק אחוזים בודדים מבין 500 המשיבים למפקד הגדירו עצמם כמנתחי מערכות, וכל היתר נקבו בשמות של תפקידים שונים, כגון: יועצים, מנמ"רים, יועצי מערכות מידע ומהנדסים. "אחת המסקנות שלנו ממפקד זה הוא שעלינו להתאים את התפקיד של לשכת מנתחי המערכות למציאות של היום", אומר ד"ר אורון, "אבל גם הבנו שמהות התפקיד, הקשר בין הממשק הטכנולוגי לבין ממשק המשתמש היה ותמיד יהיה". לדבריו, יש היום בישראל כעשרת אלפים מנתחי המערכות, ואילו בלשכה רשומים כ-2,000 בלבד, מה שאומר שהפוטנציאל גדול ושללשכה יש הרבה עבודה.
מאז שהוקמה הלשכה, עמד על סדר יומה נושא הפיכת מקצוע מנתח המערכות לכזה שיקבל רישוי מוסמך מטעם רשויות המדינה. זאת, במקביל להסמכה רשמית שהלשכה כבר מעניקה כיום: רק מי שעובר את בחינות הלשכה ואת ועדת הקבלה מתקבל כחבר בלשכה. הדיונים עם נציגי הממשלה נערכו בתקופות שונות וברמות שונות, אולם עתה נראה שחל שינוי מסויים בעמדת הלשכה: "הבנו מהשיחות עם נציגי הממשלה, שאם אכן המקצוע יהפוך למקצוע ברישוי", אומר ד"ר אורון, "ניאלץ לרדת ברמת דרישות הקבלה ללשכה. זאת, מאחר ומקצוע ברישוי מחייב הרחבת היריעה ואינו מאפשר סינון גבוה מדי".
לכן, מסביר ד"ר אורון, "אנו מתמקדים כיום במתן מענה לדרישה ההולכת וגוברת מצד מכללות אקדמיות ללמד את מקצוע מנתח המערכות כחלק מתואר ראשון במדעי המחשב". יש לא מעט בוגרים שמסיימים תואר ראשון במדעי המחשב והולכים לקורסים של ניתוח מערכות, על מנת לקבל הסמכה. זו אומנם לא הסמכה רשמית, אבל יש לה משמעות מקצועית בעת קבלה לעבודה". לדבריו, "מנתח מערכות זה לא תפקיד, אלא מקצוע שדורש ידע ויכולת לחבר בין שני תחומים". המגמה הזו הובילה לכך שבקרב חברי הלשכה רואים כיום יותר ויותר בני הדור הצעיר, בעוד שבעבר המראה שאפיין יותר מכל את חברי הלשכה, היה השיער הלבן.
בשבוע הבא תקיים הלשכה את הכנס השנתי שלה, שיעמוד הפעם בסימן "המידע בקצות אצבעותינו". הכנס יעסוק בכל התחומים שמעסיקים כיום את השוק הארגוני ואת מנתחי המערכות: מיחשוב ענן, ניהול סיכונים, רגולציה, מתודולוגיות ועוד. בכנס צפויים להשתתף מיכאל (מיקי) איתן – השר לשיפור השירות הממשלתי לאזרח, טל הרמתי – סגן בכיר לחשב הכללי, יחד עם מנכ"לי חברות היי-טק שונות, שייקחו חלק בפאנל המרכזי שינעל את האירוע.
שלום נחמן! האיסטרטגיה החדשה של שמירת רמתם של חברי הלשכה הינה נכונה ,אין להתפשרבמחיר הכרה ממשלתית כזו או אחרת ובלבד להרחיב את מספר חברי הלשכה ,עדיף לשמר על האיכות מאשר להרבות בכמות. כמובן ששילוב של השניים רצוי!