מגדל בבל וירטואלי

חדירת הווירטואליזציה הולכת ונעשית מהירה יותר ומהווה את אחד הלהיטים החמים בעולם הדטה-סנטר. אבל כמו כל באזז, גם בתחום הווירטואליזציה יש לא מעט חורים שלא מרבים לדבר עליהם. אותם חורים עלולים להעיב על היתרון המרכזי של הווירטואליזציה – חיסכון בעלויות התפעול והניהול.

סקר שנערך בקרב מנמ"רים בסוף השנה שעברה על ידי InformationWeek האמריקני, הראה ש-24% מהמנמ"רים בארגונים הגדולים בארצות הברית מריצים בין 10 ל-20 מכונות וירטואליות. זאת ועוד, התחזית שלהם היא שעד סוף 2011 לפחות רבע מהשרתים בארגון שלהם יתבססו על מכונות וירטואליות. 19% מהמשיבים אף הרחיקו לכת ואמרו, כי הם מעריכים שמחצית מהשרתים בארגונם יתבססו על מכונות וירטואליות.

בעוד שבאזורים רבים במערך ה-IT קיימת אידיליה מסוימת בהפעלת מכונות וירטואליות, לא כך המצב בעולם השרתים, המהווה את בסיס התקשורת הארגונית. המפגש בין עולם המתגים, רוחב הפס ומהירות התעבורה, לא מייצר בינתיים מצבים אידיאליים בחיבור עם וירטואליזציה. זאת, במיוחד כאשר בסביבה קיימת בעיה רחבה יותר של העדר תאימות וסטנדרטים בין היצרנים השונים.

קורט מרקו, אנליסט ומקצוען IT שעבד 15 שנה ב-HP, פרסם לא מכבר מאמר מקצועי בו הוא מצביע על הקשיים שבעולם הווירטואליזציה בהיבט התקשורת. לדברי מרקו, מנהלי IT נותנים דגש חזק לחשיבות של יעילות הניהול בעזרת שרתים וירטואליים, אבל הם לא תמיד מספקים את הסחורה. "כאשר וירטואליזציה מתקשרת עם חיסכון פיסי במקום, זה נשמע מצוין, אבל אנשים שוכחים שזה מקפיץ את מספר היחידות הווירטואליות ויחידות התקשורת שצריכות לתמוך במכונות הווירטואליות הללו ואז נשאלת שאלת העלות מול התועלת", כותב מרקו.

מנקודת המבט של עולם המתגים, ניכר הבדל בין רכיבים וירטואליים לבין רכיבים פיסיים. "דומה הדבר לכך שיום אחד אלפי נוסעים יתייאשו מהרכב הפרטי שלהם, וינהרו לאמצעי התחבורה הציבורית", כותב מרקו. "זה אולי יקטין את מספר המכוניות בכביש, אבל יאט באופן משמעותי את תנועת האוטובוסים, שיצטרכו לעצור בכל רגע ליד משרדיהם של אותם מאוכזבי הרכב הפרטי. או אז יעלו שאלות רבות באשר לאובדן שעות עבודה, איחורים ותקלות אחרות".

אם כן, הבעיה הראשונה במעלה של עולם הווירטואליזציה היא בתחום תפעול התקשורת הארגונית. מלבד הכפלה של רכיבי התקשורת, שהיא תוצאה של הטמעת מכונות וירטואליות רבות בדטה-סנטר, נוצר עומס רב במפעלים שמייצרים את רכיבי התקשורת בארגונים.

הבעיה השנייה: מאחר ומרבית הארגונים כבר יישמו שרתים כפולי ליבה עם 8 עד 10 מעבדים, יחס העלות מול התועלת של המכונה הווירטואלית יורד, כי כוח ההספק של אותה מכונה לא דומה ליכולת של שרתים פיסיים.

הבעיה השלישית היא בתחום האבטחה – תוכנות הקשורות במתגי התקשורת לא מספקות פתרונות ממשיים לנושא.

הבעיה הרביעית היא נושא המוניטורינג – גם אם יש מעט ספקים שמספקים פתרונות בתחום לעולם ה-VM, הם פתרונות קניינים שלא "מדברים" עם פתרונות של יצרנים אחרים.

כמו כן, יש בעיות שונות של ניהול משאבים בתוך הארגון, כאשר יחידה אחת של ה-IT מנהלת מכונות וירטואליות מבוססות פלטפורמה אחת, בעוד שיחידה אחרת עובדת על פלטפורמה שונה. זהו, על פי מרקו, מתכון בטוח ליצירת מגדל בבל לא וירטואלי בכלל.

לבסוף, בסקר המנמ"רים של InformationWeek נשאלו המשתתפים האם המעבר לווירטואליזציה הביא לשינוי ארגוני משמעותי ולייעול כללי. מחצית מהמשיבים השיבו בשלילה, 13% השיבו בחיוב והיתר אמרו שהם צופים שזה יקרה בעתיד. החדשות הטובות הן, שהיצרנים הבינו שיש כאן בעיה אמיתית ועולם הווירטואליזציה מתחיל להתכנס לסטנדרטים אחידים, שיקלו ולו במעט את הניהול – אך בעיקר יפתרו את הבעיות בתחום התקשורת.

השורה התחתונה: וירטואליזציה היא נושא מאוד פופולארי ואקוטי בארגונים, אבל על מנהלי יחידות ה-IT להפנים שהווירטואליזציה מציבה אתגרים לא פשוטים.

הירשמו לוועידת Virtualization 2011 של אנשים ומחשבים