יום הלייק הבטוח

יום האינטרנט הבטוח, שנערך מדי שנה בשיתוף גורמים כמו מיקרוסופט (Microsoft) ישראל, משרד החינוך, איגוד האינטרנט הישראלי, עמותת אשנ"ב, משטרת ישראל וצה"ל, הוא מיזם חשוב, שהחל לפני כעשור והפך למסורת. פעם בשנה מעלים על סדר היום הציבורי את ההיבטים החיוביים והשליליים הכרוכים בגלישה ברשת. האירועים השונים במהלך היום נעשים במערכת החינוך ובצה"ל, ובראשם פעולות ההסברה השונות.

אלא שמאז שהחל המיזם הזה, דברים רבים השתנו. המושג אינטרנט קיבל צביון אחר לחלוטין, והחדירה של הרשת כמעט לכל בית בישראל חשפה את הגולשים לאיומים רבים ומגוונים. אם בעבר אינטרנט היה מזוהה עם משחקים, גלישה לאתרים, צ'אטים וכדומה – הרי שכל אלו הם בבחינת פאסה, עבר זמנם. דואר אלקטרוני – אאוט, פייסבוק (Facebook) – אין. העולם של הגולשים הצעירים והצעירים ברוחם ממוקד כולו בהמצאה הגאונית של מארק צוקרברג, לא המציא את הרשתות החברתיות, אבל הצליח להאפיל עם פייסבוק שלו על הרשתות החברתיות האחרות.

לתופעה הזו יש משמעויות רבות, ולכן נראה שמארגני יום האינטרנט הבטוח חייבים לצקת ליום הזה תכנים אחרים לחלוטין. אפשר לכנס תכנים אלה תחת הכותרת "הסכנות והיתרונות שבתרבות הלייק". הלייק הזה, מסתבר, יכול לחשוף את הגולש התמים לסכנות שמעולם לא חלם עליהם. וועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת דנה היום (ג') בנושא היערכות מערכות מחשב לשעת חירום. במסגרת הדיון בוועדה עלתה נקודה מעניינת: ההגנה על המשתמש הסופי גרועה ביותר, וסביבת העבודה שלו פרוצה לחלוטין, חשופה לכל האקר מתחיל. כל ילד בן 9 מסוגל כיום לעשות פישינג לגולשים ברשת חברתית זו או אחרת, ומהם לפרוץ לכל החשבונות של הגולשים. כך, מדי יום נפרצים אלפי חשבונות של גולשים.

הפדופילים, שבעבר היו צריכים להתאמץ מעט כדי לדוג את קורבנותיהם, חוגגים בכל ערב ולא מאמינים עד כמה מלאכתם קלה מבעבר. ברשת החברתית נוצרה תרבות של חשיפת יתר, נטולת גבולות, רוויית אלימות, שלמרבה הצער מעורבים בה בעיקר ילדים. אתמול נחשפו צופים רבים בטלוויזיה לתופעות של אלימות מילולית ופיסית כלפי מורים במערכת החינוך. כל מי שיש לו ילדים במערכת החינוך מודע לנושא. כל מי שיש לו מורים ומורות במשפחה מכיר את כל הצ'אטים האלימים שילדים מעבירים ביניהם אחרי שעות הלימוד. פייסבוק חשפה עוד יותר את חוסר הרלבנטיות של חלק ממערכת החינוך. זו המפגישה בבוקר את הילדים עם העולם של אתמול ואחר הצהריים מפקירה אותם, יחד עם הוריהם לעולם של מחר. ללא הסברה, ללא מטריית הגנה.

לכן, יום האינטרנט הבטוח צריך להפוך להיות יום השנה לגלישה בטוחה ברשת החברתית. על משרד החינוך ליטול את הפיקוד בנושא חשוב זה, ולהסתער על בתי הספר: ראשית, יש ללמד את המורים מה זה פייסבוק, ולעודד אותם להיות שם, גם אם הם סולדים מכך. זאת, כדי שיוכלו למחרת לדבר באותה שפה עם תלמידיהם. לא מדובר פה על עוד פעולת הסברה, בדומה להסברה על תאונות דרכים, או על השמירה על איכות הסביבה. נדרשת כאן תוכנית לימודים, שמשלבת אלמנטים פדגוגיים ואמצעים טכנולוגיים. התעשיה בארץ מפותחת, ראשי החברות מתגייסים לכל אתגר שמציבים בפניהם, כי גם להם יש ילדים והם מבינים את הסכנות. אבל הם לא יכולים להחליף את הממשלה שיושבת מהצד, צופה מהיציע במתרחש, ומדי פעם שולחת קריאות עידוד.

העמותות השונות, דוגמת איגוד האינטרנט הישראלי, עמותת אשנ"ב ואחרות, צריכות להמשיך בפעילות שלהן בהדרכת מבוגרים וילדים, ערב ערב, יום יום, בכל פינה בארץ. על משרד החינוך לוודא שפעילות זו תקבל התייחסות מתאימה מצד ההורים ובתי הספר ולא תסווג כפעילות העשרה שהיא נחלתם של בודדים – שמבינים את הסכנות האורבות לילדיהם כשהם יושבים ליד מחשב עם מקלדת ביד. ויפה שעת אחת קודם.