אנא פניך מועדות?

באופן מפתיע למדי הודיעה השבוע גוגל (Google), על החלפת המנכ"ל אריק שמידט באחד משני הבעלים המייסדים: לארי פייג'. בניגוד לאווירה הנשקפת מרוב המאמרים והכתבות, מדובר כאן בצעד גורלי של ממש. החלטה מכרעת בקשר לעתידה של הישות שמכתיבה בינתיים, יותר מכל גורם אחר, את ההווה והעתיד של רשת האינטרנט. ההפתעה היתה גדולה עוד יותר נוכח הפרסום במקביל של התוצאות הרשמיות של החברה לרבעון הרביעי ולכל שנת 2010. ההישגים הכלכליים של גוגל ברבעון האחרון, כפי שניחשתם, הכו כלפי מעלה את כל תחזיות האנליסטים.

המנכ"ל שהולך, כמו זה שבא במקומו, שפעו מחמאות הדדיות, נוטפות מי סוכר. באותה נימה התבטא גם סרגיי ברין, שותפו לייסוד ולדרך של פייג'. אולם אפילו נאיבי לא יסבור, כי המנכ"ל הולך הביתה רק בשל כך שהמצב אידיאלי. מחליפים את האיש ליד ההגה כאשר הבעלים העיקריים סוברים שהכיוון לא חיובי. שום התנסחויות דיפלומטיות לא יצליחו לטשטש אמת יסודית שכזאת. מה אם כן הבעיה? אם החילופין מתרחשים בשעה ששורת הרווח בדו"חות הכספיים עמוסה במיוחד, יתכן שזה מרמז על כי חילוקי הדעות רחבים ביותר. חשוב מכל לנסות להבין כיצד זה יכול להשפיע על הרשת ולהקרין על כולנו.

בכדי לפצח את חידת חילופי המנהלים, ששנות דור מפרידות בניהם, ראוי להתחיל מן העובדה הבסיסית: שמידט אמנם יוצא כשבאמתחתו מניות רבות בחברה, אולם הוא בהחלט מנהל מקצועי שכיר. הוא משרת כמנכ"ל כבר כעשור ומוביל את גוגל במשך כל דרכה כחברה הנסחרת בבורסה. הוא הובא בעצם בכדי לחפות על חוסר ניסיונם הניהולי של שני המייסדים. אלה לכאורה צברו כבר עד היום כתריסר שנות התנסות, מאז החלו דרכם המשותפת. אולם זוהי לדעתי טעות אופטית, שהרי בינתיים החברה הפכה מקטנה – לכזו המשובצת בצמרת הכלל-עולמית. ממעסיקה של כמה עובדים, למשלמת 25 אלף משכורות. הפער בין הניסיון הניהולי הנאסף לבין צרכי הניהול, ממשיך להתרחב עם הגידול בקפיצות ההכנסות והרווח. על רקע שכזה, ויתור על מנהל מקצועי הוא בעייתי.

למרות שגוגל ניפצה הרבה מוסכמות בתחום הניהול, יש בכל זאת דברים בסיסיים שנותרים על כנם. ככל שארגון גדל, מעסיק יותר עובדים ביותר אתרים ובחשבונותיו נגדשים סכומי עתק – כך נחוצה לו יותר תשתית ניהולית. דברים לא יקרו סתם כך מעצמם. לשם כך אלה צריך מנכ"ל מקצועי – אריק שמידט או כל מקצוען הולם אחר. אולם מה שהפך את מנוע החיפוש מספר אחד למה שהוא, הנם קודם כל מייסדיו הטכנולוגיים. מנהלים ואפילו טובים, יש בהרבה חברות. יזמים כמו צמד הסטודנטים מאוניברסיטת סטנפורד, יש מעטים בעולם במאה שנים. החזון, הראיה מבעוד מועד, החשיבה האחרת, הערכים המיוחדים. מבלעדיהם אף אחד לא היה שומע על החברה. השילוב בין מנהל מקצועי ומובילים שכאלה, הוכיח עצמו לכאורה עד כה.

אולם מדובר באנשים שונים מדורות שונים. לבעלים הפעילים קשה יותר ויותר, לקבל שליטתו של המנכ"ל במשאבים. הם מכירים בערך עצמם ומפרשים את ההצלחות כדבר המובן מאליו. גילם הצעיר גורם להם להגיב ביתר אמוציונאליות להצלחת המתחרה פייסבוק (Facebook), בהשוואה למנכ"ל טכנוקרט. המנהל השכיר מנוכר לעומתם לקהילה ופחות מושפע מדיבורים, למשל על צנעת הפרט. כך הגענו למשבר הנוכחי. ההשפעה של המהלך תהיה בשני כוונים מנוגדים. אני מאמין כי כעת יתחזקו בגוגל מגמות של פתיחות, שירותי חינם, דמוקרטיה, התחשבות בגולשים. זה בעיני טוב מאוד, במיוחד לאור ההתבצרות במערכות סגורות, שמובילה אפל (Apple). אולם מאידך, אני חושש שהניהול יהיה פחות טוב, היוקרה והציפיות יפגעו והחברה עלולה לסגת.

התוצאה הסופית צפויה להיות בסך הכל פחות טובה לחברה וכולנו נפגע מכך. גוגל בסך הכל משרתת את האינטרסים של הגולשים. יש לקוות שגם ברין ופייג' יכירו בכך וימהרו לבצע צעד מתקן של הבאת מנכ"ל מקצועי טוב. כך גם יוכלו שניהם, מעמדת היזמים הלא רגועים, להמשיך ולהשפיע על הצמיחה וההתרחבות הטכנולוגית והכלכלית, כפי שהיה עד כה.