ישי ורטהיימר, כ.א.ל.: "יש ברשת הונאות בכרטיסי אשראי, וחברות האשראי הן כרית הביטחון ללקוחות"

"אכן, יש הונאות בכרטיסי אשראי, אולם חברות האשראי מהוות את כרית הביטחון עבור הלקוחות. בגלל חוק כרטיסי החיוב, לצד שימוש בפתרונות אבטחת מידע, נוצר מצב שבו חברות כרטיסי האשראי עושות את המרב על מנת למנוע את הנזק ללקוחות", כך אמר ישי ורטהיימר, מנהל המחלקה לסיכוני הונאות בחברת כ.א.ל.

ורטהיימר היה בין הדוברים בכנס החורף של עמותת אשנ"ב (ר"ת אזרחים למען שימוש נבון ברשת). הכנס נערך אמש (א') בבית ציוני אמריקה בתל אביב תחת הכותרת "קניות ברשת – צרכנות נבונה או צרחנות ותלונה", בהנחייתו של יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים וחבר הנהלת העמותה.

בדבריו הציג ורטהיימר מחקר שלפיו 91.4% מהרוכשים ברשת בישראל עושים זאת באמצעות כרטיסי אשראי, כאשר 50.7% מקלידים את מספר כרטיס האשראי והשאר עושים זאת בטלפון. לדבריו, הצרכנים "חוששים שמספר כרטיס האשראי יועתק ובית העסק ישתמש לרעה בכרטיס שלהם". ורטהיימר תיאר כמה דרכים לביצוע הונאות באמצעות כרטיסי אשראי, ביניהן פריצה לאתרי אינטרנט, פריצה פיזית לבתי עסק, החדרת סוסים טרויאניים, פישינג ויצירת חנויות מזויפות. לדבריו, המשותף לכל ההונאות הוא שהטכנולוגיה לא יכולה לסייע היכן שניתן להטעות אנשים.

"יש להילחם בסוטים ברשת"

ח"כ זאב בילסקי (קדימה) אמר, כי נחוצות דרכים למנוע אלימות ברשת וכי כפתור מצוקה, שניתן להורדה בפייסבוק (Facebook), הוא אחת מהן. לדבריו, הרעיון לכפתור מצוקה שכזה הגיע אליו לאחר שנודע לו, כי הבולשת הבריטית, הסקוטלנד יארד, פנתה להנהלת הרשת החברתית וכפתה עליה להתקין כפתור מצוקה שכזה בבריטניה.

"אני שחקן מפתח בפייסבוק", אמר ח"כ בילסקי. "כאיש ציבור, הרשת החברתית משרתת אותי נאמנה ומאפשרת לי להגיע ישירות לאלפי אנשים". לדבריו, "מדובר בכלי סוחף, העונה לבדידות של האנשים בחברה המודרנית" . הוא סייג את דבריו באמרו, כי לצד היתרון האדיר הטמון ברשת בכלל ובפייסבוק בפרט, יש בו גם חסרון. "ניתן להגיע באמצעות הרשת למצב שבו כל מיני משוגעים, סוטים ומשועממים בתחפושת האנונימיות מוצאים את דרכם לאנשים תמימים, ונגד תופעה זו יש להילחם", אמר.

"הישראלים חוששים לרכוש באינטרנט"

עודד זהבי, מנהל אזורי בפיי-פאל (PayPal), אמר, כי הישראלים עדיין חוששים לבצע רכישות ברשת. לדבריו, הסיבות לכך הן רבות, כאשר הראשית שבהן היא האמונה שבמשא ומתן פנים מול פנים הם יוכלו להוזיל את עלות המוצר. חסמים נוספים, לדבריו, הם העובדה שעבור לא מעט אנשים, בעיקר מבוגרים, הרשת אינה מוכרת והיא מאיימת; קיים חשש מחשיפת פרטי כרטיסי האשראי ברשת; תחושת חוסר ביטחון בעת הרכישה; ואגדות אורבניות ושמועות על הסכנות הטמונות ברכישות מקוונות.

זהבי ציין, כי פיי-פאל פתחה לפני מספר שבועות בקמפיין לרכישה מקוונת באמצעותה בלי חשיפת פרטי כרטיס האשראי של הרוכש. הוא ציין, כי החברה רכשה ב-2008 את חברת הסטארט-אפ הישראלית Fraud Sciences, המזהה התנהגויות של הונאה בעת רכישות מקוונות.

אריה שפניה מ-imonlinegroup.com תיאר את סוגי אפליות המחירים הקיימות ברשת. לדבריו, אלה מחולקות לשלוש: לפי עומק הכיס; מנוי מוזל או רכישת חבילת מוצרים; או מחיר לפי פילוח גיאוגרפי, דמוגרפי או כזה המבוסס על התנהגות צרכנים.

בישראל, העריך שפניה, המסחר המקוון עומד על פחות מ-0.5% מכלל המסחר הקמעונאי, לא כולל רכישות בתחום התעופה. לעומת זאת, בארצות הברית הוא עומד על 4% מכלל המסחר הקמעונאי, עם גידול שנתי ממוצע של 14%. שפניה סיים בציינו, כי על פי חברות המחקר, ב-2013 צפוי המסחר המקוון צפוי לעמוד בעולם על טריליון דולרים.

עו"ד יונתן קלינגר, חבר הנהלת עמותת אשנ"ב, דיבר על הצורך לבצע צרכנות נבונה ברשת, בדיוק כפי שהדבר נעשה במסחר הפיזי, המסורתי. הוא המליץ להתבונן על המוניטין של החנות המוכרת, לברר את מדיניות החזרת המוצרים שלה ולקרוא את האותיות הקטנות בחוזה. עו"ד קלינגר סיים בציינו, כי "לעולם אל תתפתו לקנות משהו שלא התכוונתם לקנות".

הכנס נפתח בדבריו של ברוך הינוך, יושב ראש עמותת אשנ"ב, שתיאר בקצרה את פעילות העמותה. הוא הסתיים בהרצאותיהן של רויטל סלומון, The Shark Lady, שסיפרה על חוויותיה הרבות מרכישה מקוונת בתקופה בת יותר מעשור, ועו"ד הדס דגן, מנהלת מחקר ותלונות באמון הציבור, שתיארה את פעילות הארגון.