פרופ' סטנלי פישר: "להיי-טק הישראלי חלק חשוב בייצוא של המשק"

"לתעשיית ההיי-טק יש חלק חשוב בהצלחת הייצוא של המשק הישראלי. ייצוא ההיי-טק עומד על יותר ממחצית ממנו. יש ירידה בתעשייה המסורתית. מדובר בתהליך כואב, אבל זו דרכו של העולם", כך אמר פרופ' סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל.

פרופ' פישר חתם את חלקו השני של הכנס השנתי של איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה בישראל. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך אתמול (ג') במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, בהשתתפות יותר מ-1,500 מבכירי התעשייה ובהנחיית פלי הנמר, נשיא אנשים ומחשבים.

הנגיד פתח בהלצה שלפיה "אני מאוד מעריך את האנשים היושבים כאן, אולם אני לא מכיר את מגזר ההיי-טק באופן טוב מספיק על מנת שאוכל לתרום משהו מעניין לדיון. אני יודע שיש משרד מדען ראשי מוצלח ושההיי-טק הישראלי מוצלח. אני מכיר גם את הוויכוחים בין ד"ר יוסי ורדי לסטף ורטהיימר. הבעיה עם ויכוחים ודיונים מסוג זה בשטחים שאני לא מומחה בהם היא שאיני יכול להבחין בין רעיונות טובים לרעיונות לא מוצלחים. כולכם מסבירים לי כמה חיוני שתקבלו יותר כסף. אני מסכים עם כולכם, אבל אני לא יכול להבחין בין מה שנכון ומה שלא סביר".

"תעשיית ההיי-טק גדולה מאוד ביחס למשק, ומהווה 70% מהתוצר במגזר העסקי", אמר הנגיד. "מגזר ההיי-טק בישראל הוא הגדול ביותר באופן יחסי מסך התוצר במשק באופן משמעותי לעומת מדינות מערביות אחרות".

"הצמיחה ב-2010 – 4.5%"

"המשק הישראלי מצוי במצב מאוד טוב, בלי עין הרע", אמר פרופ' פישר. "בין השנים 2003-2008, בכל הרבעונים למעט אחד, נרשמה צמיחה של יותר מ-5%. ב-2006, למרות מלחמת לבנון השנייה, הייתה צמיחה של 5.7%. ב-2010, לפי האומדנים הראשונים, שיעור הצמיחה יעמוד על 4.5%. ב-2011, הצמיחה צפויה לעמוד על 3.8% ואולי יותר". לדבריו, "המדיניות של משרד האוצר מאוד מוצלחת. אנחנו צומחים מהר, כאשר חלק לא קטן של הקרדיט על כך מגיע למשרד האוצר ולתקציב הממשלה. לו היה לנו שלום, היינו יכולים לצמוח מהר יותר. לא בגלל סחר עם השכנים, אלא בשל מוכנות רבה יותר של ישראלים וזרים להשקיע במשק ישראלי".

מרכז הכובד הכלכלי העולמי, אמר הנגיד, "עובר מהאוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס השקט. כולם מבינים זאת ויש לקחת זאת בחשבון. לפני המהפכה התעשייתית רוב הפעילות הכלכלית בעולם הייתה באסיה, ולאחריה, המערב קפץ קדימה. כעת המצב חזר למה שהיה לפני 200 שנים. מרשים מה שקורה בסין ובהודו, עם שיעורי הצמיחה שלהן".

בסיום דבריו התייחס פרופ' פישר לנושא שער החליפין – נושא הטורד את תעשיית ההיי-טק בשל השחיקה שהוא מביא לרווחיות בייצוא שלה. "אם לא תהיה צמיחה מספקת בשוק העולמי, נצטרך להתמודד עם עודף בכסף שוטף לטפל באינפלציה", אמר פרופ' פישר. "קשה מאוד בשערי חליפין לחזות מה יקרה. יש לי תחושות בטן וניתוחים ביחס לכך, אך לא אדבר על תחושות הבטן שלי. אני לא רוצה לתת תחזיות, אבל ברור שיש הסתברות מסוימת שהמגמה תשתנה, כמו שיש הסתברות שלא. עצתי למי שפעיל בסחר הבינלאומי היא שעליו לקחת בחשבון רמת אי ודאות ביחס לשער החליפין ולמצוא דרך לעשות משהו. אנחנו, בבנק ישראל, לא אדישים לשער החליפין, אך לא נעשה שגיאות שמדינות אחרות עשו".

"אנחנו משק מוצלח", סיכם נגיד בנק ישראל. "חלק גדול מזה נובע מהתרומה של פעילות תעשיית ההיי-טק. אזרחי המדינה מרוויחים מהפעילות הזו, אולם אין אפשרות לנוח על זרי הדפנה. יש להמשיך ולפעול".

שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, אמר ש-"כיום ברור לכל מאיפה נובעת חשיבות ההיי-טק. הוא משפיע גם על התעשייה המסורתית, ששינתה פניה בצורה דרמטית". ברוש ציין, כי "פיתוח הנגב והגליל אפשרי בענף ההיי-טק. נוצרה כיום סיטואציה, שנעשתה מתוך מחשבה תחילה, לפיה ישראל בכלל והפריפריה שלה בפרט הפכו להיות המקום האטרקטיבי בעולם. זאת, מאחר שיש מכלול הטבות, מגורים, דרכי תחבורה, חינוך, עידוד סובסידיות ומימון מהמדען הראשי. כל אלה מהווים תשתית לפיתוח ההיי-טק בפריפריה".