עודד חרמוני, איגוד תעשיית ההיי-טק: "חל השנה שינוי לטובה ביחס הממשלה לענף"
"אנחנו מרגישים שיש לנו שותף בממשלה", אמר חרמוני, מנכ"ל האיגוד, בפאנל שנערך לקראת הכנס השנתי של איגוד תעשיות התוכנה והאלקטרוניקה ● הוא חזה, כי "ב-2011, קרנות הון-סיכון יגייסו בין 700 מיליון למיליארד דולרים" ● יעקב רוזנברג, מנכ"ל RH, אמר, כי "2010 התאפיינה במעבר עבודות לחוץ לארץ; אנשים אינם יודעים, אולם העלות הסופית של פרויקט ייצור בחוץ לארץ אינה זולה יותר"
"הדבר העיקרי בעיניי ב-2010 היה השינוי לטובה ביחס של הממשלה לענף ההיי-טק, גם בדרג הפוליטי וגם בדרג הפקידותי. אנחנו מרגישים שיש לנו שותף", כך אמר עודד חרמוני, מנכ"ל איגוד תעשיית ההיי-טק.
חרמוני דיבר בפאנל בכירים שהתקיים בשבוע שעבר, לקראת הכנס השנתי של איגוד תעשיות התוכנה והאלקטרוניקה, שייערך ב-4 בינואר. מלבדו, השתתפו בפאנל: יהודה זיסאפל, יושב ראש האיגוד ונשיא קבוצת רד-בינת; שלמה וקס, מנכ"ל האיגוד; לידיה לזנס, סמנכ"ל כספים ותפעול של לשכת המדען הראשי במשרד התמ"ת; יעקב רוזנברג, מנכ"ל RH; מישל היברט, מנכ"ל מתימו"פ; וגילי רון, סמנכ"ל השיווק של מטריקס (Matrix).
לדברי חרמוני, "גם אני רוצה שיהיו עוד עסקאות כמו זו של מלאנוקס (Mellanox), שרכשה את וולטייר (Voltaire)" .
הוא הוסיף, כי "אחת הבעיות שיש לחברות מקומיות בטרם יציאה להנפקה היא העובדה שהן לא מספיק גדולות, הן לא רכשו חברות אחרות וגדלו לרוחב. אנחנו, באיגוד, עובדים על מציאת דרכים כדי לשמור שחברות הסטארט-אפ תישארנה בישראל כמה שיותר".
חרמוני אמר, כי "2010 הייתה שנה טובה למדי עבור הענף, והיא התאפיינה בניצול יעיל ויותר אפקטיבי של הכסף שהיה בידי חברות ההיי-טק". "אנחנו בעד לבנות חברות גדולות יותר, אך יש לנו מגבלה של כוח אדם", ציין. "חייבים להשקיע בהכשרת עובדים, לצרף קהלים שעד היום נמצאו מחוץ למעגל העבודה בענף – חרדים, ערבים ותושבי הפריפריה. נדרש להוציא עבודות לפריפריה על בסיס קבלנות משנה. כך נוכל להתחיל לבנות תשתית טכנולוגית גם במקומות כמו ירוחם, אופקים, שלומי ונצרת".
"קיים בארץ מחסור בעובדי היי-טק, מהנדסים, בעובדים טכנולוגיים. אין בישראל חינוך טכנולוגי, ואין עובדים. משרד החינוך לא פועל בכיוון זה, וחבל. לכן, על המגזר הפרטי לפעול בעצמו", הוסיף.
הוא חזה, כי 2011 תהיה "שנה שבה נגביר את ההתעניינות של גורמים זרים בהיי-טק הישראלי. בכנס שלנו שנערך ב-2010 השתתפו אלף אורחים זרים. בכנס בשנה הבאה אנחנו מצפים להכפלת המספר שלהם". לדבריו, "נכון שהכספים המיועדים להשקעות הון-סיכון פחתו, אולם להערכתי, חוק האנג'לים והסעיפים המתייחסים לעידוד ההשקעות של משקיעים מוסדיים ישראלים בקרנות אלה יאפשרו לקרנות המקומיות למלא מצברים. אני מעריך שב-2011 קרנות הון-סיכון יגייסו בין 700 מיליון למיליארד דולרים".
"חו"ל? לא זול יותר"
יעקב רוזנברג, מנכ"ל RH, ציין בפאנל, כי החברה שבראשותו "עוסקת בייצור בתחום ההיי-טק בנצרת עלית". הוא אמר, כי "מה שמאפיין בעיני את שנת 2010 הוא המעבר של עבודות לחוץ לארץ. חברות היי-טק ישראליות רבות מעדיפות למסור עבודות ליצרנים במזרח הרחוק ובמזרח אירופה, על פני מסירתן לחברות בישראל".
"המפעל שלנו בנצרת עלית מעסיק כאלף איש", הוסיף רוזנברג. "יש לנו עוד מפעל בקנדה שמעסיק כ-450 איש ומפעל נוסף בעמק הסיליקון. אני מנסה להעביר את כל הייצור לישראל".
"אנשים אינם יודעים", ציין, "אולם העלות הסופית של פרויקט יצור אינה זולה יותר בחוץ לארץ. נכון ששעת עבודה בסין, הודו, ברומניה ובולגריה יותר זולה, אך בתמונה הכוללת, המחיר לא יותר זול. בעבודות מסוג זה, המיכון עושה כ-80% מהעבודה ואולי יותר. לפיכך, שכר העבודה תופס נתח קטן בעלות הסופית של המוצר. לצד זה, העברת פרויקט ייצור לחוץ לארץ כוללת הוספת עלויות נסיעות. הדבר לא ישתנה, לצערי".
תגובות
(0)