יהודה זיסאפל: "2011 תהיה קצת פחות טובה מהשנה הנוכחית"
"בגלל ההתפתחויות בחו"ל ובעיית שער החליפין, אני צופה ש-2011 תהיה קצת פחות טובה מ-2010", אמר זיסאפל, יו"ר איגוד תעשיות התוכנה והאלקטרוניקה ונשיא קבוצת רד-בינת, בפאנל בכירים שנערך לקראת הכנס השנתי של האיגוד ● שלמה וקס, מנכ"ל האיגוד, אמר, כי "לא יהיה קל לפתור את מצוקת המחסור בכוח אדם, אך צריך לעשות טיפול שורש; יש להקנות חינוך טכנולוגי מבית הספר היסודי, כדי שתלמידים ייחשפו לתחום וירצו להמשיך ללמוד אותו"
"אני צופה ש-2011 תהיה שנה קצת פחות טובה מזו החולפת. מה שמדאיג אותי באמת הוא המחסור בעובדים טכנולוגיים בארץ", כך אמר יהודה זיסאפל, יושב ראש איגוד תעשיות התוכנה והאלקטרוניקה ונשיא קבוצת רד-בינת.
זיסאפל דיבר בפאנל בכירים שהתקיים בבית אנשים ומחשבים לקראת הכנס השנתי של האיגוד, שייערך ב-4 בינואר. השתתפו בו: שלמה וקס, מנכ"ל האיגוד; עודד חרמוני, מנכ"ל איגוד תעשיית ההיי-טק; לידיה לזנס, סמנכ"ל כספים ותפעול של לשכת המדען הראשי שבמשרד התמ"ת; יעקב רוזנברג, מנכ"ל RH; מישל היברט, מנכ"ל מתימו"פ; וגילי רון, סמנכ"לית שיווק במטריקס (Matrix).
לדברי זיסאפל, "2010 הייתה שנה טובה, לא רק להיי-טק אלא לכלכלה כולה. הצמיחה המקומית בהיי-טק תאמה את המגמה הגלובלית. המשבר העולמי פגע בהיי-טק לענפיו פחות מאשר שאר מגזרי התעשייה העולמיים". הוא הוסיף, כי "ההיי-טק יודע להתאים עצמו לעידן המודרני, עידן של שינויים בלתי פוסקים".
בדבריו התייחס זיסאפל גם לשינויים בשערי המטבעות ואמר, כי "העלייה בשער השקל לעומת הדולר והמטבעות האחרים היא תהליך מזיק לתעשיית הייצוא של ישראל, ובכלל זה לתעשיית ההיי-טק, שרוב תפוקתה הולכת לחוץ לארץ. העלייה אמנם משפיעה על ההיי-טק פחות מאשר על התעשיות הקונבנציונליות, מתח הרווחים שלנו יחסית גבוה יותר, ויש לנו יכולת ספיגה גדולה יותר. למרות זאת, ברור שהמשך העלייה בשער השקל יפגע קשה גם בענף שלנו. הרווחיות תישחק והדבר יפגע בכושר התחרות שלנו. התוצאה תהיה שיותר ויותר חברות יוציאו עבודות לחוץ לארץ, בכלל זה עבודות מחקר ופיתוח".
"בגלל ההתפתחויות בחוץ לארץ ובעיית שער החליפין, אני צופה ש-2011 תהיה שנה קצת פחות טובה מזו החולפת", סיכם זיסאפל. "מה שמדאיג אותי באמת הוא המחסור בעובדים בארץ. להערכתי, מצוקת כוח האדם הטכנולוגי בישראל חמורה יותר מהעלייה בשער השקל ומהמשבר הכלכלי המתגלגל בעיקר באירופה".
"לא הכול טוב"
שלמה וקס, מנכ"ל איגוד תעשיות התוכנה והאלקטרוניקה, אמר בפאנל, כי "בהיבט המקרו, 2010 הייתה שנה טובה, אבל לא יהיה נכון לומר שהכול טוב. אני רואה בעיה גדולה בכך שלא מצליחים להקים תעשיות היי-טק גדולות. הבעיה לא התחילה ב-2010, אלא היא קיימת כבר עשור. בישראל קמו בעשור הקודם חברות דוגמת אמדוקס (Amdocs), קומברס (Comverse) ונייס (Nice), אולם בעשור הנוכחי לא הקמנו אף חברה אחת שצמחה למשהו גדול. ד"ר יובל שטייניץ, שר האוצר, אומר שהוא רוצה נוקיה (Nokia) בישראל. דרישותיי צנועות בהרבה. העובדה שאין בישראל בסיס יצרני של חברות היי-טק יוצרת בעיות".
"יש לנו תרבות של חברות סטארט-אפ שמטרתן לעשות אקזיט. כשהן נמכרות לחברות בחוץ לארץ, מה שנשאר בישראל, במקרה הטוב, הוא מרכז פיתוח, וגם זה – לא לאורך זמן", אמר וקס. לדבריו, "המדינה עומדת לסייע לקרנות הון-סיכון לגייס כסף, על ידי מתן תמריצים ובטחונות למשקיעים המוסדיים. אני סבור שעל המדינה לתת תמריצים שישכנעו את חברות הסטארט-אפ לגדול בארץ ולהקים כאן מערך ייצור. המדינה מקדמת את הענף באמצעות תוכנית של שר האוצר ומנכ"ל המשרד, חיים שני, בשם 'יתרון יחסי'. בלי שיימצא מענה לתופעת חברות ההזנק הנמכרות בחוץ לארץ – ישראל תישאר מדינת סטארט-אפים ולא תהיה מדינת היי-טק. אני מברך את אייל ולדמן, מנכ"ל מלאנוקס, שרכשה את וולטייר (Voltaire), אולם מדובר בפעולה בודדת".
"לא יהיה קל לפתור את מצוקת המחסור בכוח אדם", קבע וקס, "אך צריך לעשות מאמץ בנושא, ברמה של טיפול שורש. מהרמות הנמוכות ביותר בבית הספר היסודי, צריך להקנות חינוך מקצועי טכנולוגי, כדי שהתלמידים והתלמידות ייחשפו לתחום הזה וירצו להמשיך ללמוד אותו גם באוניברסיטה". לדבריו, "כיום, מערכת החינוך העל-תיכונית – אוניברסיטאות ומכללות – מוציאה מדי שנה כ-8,000 בוגרים. צריך שיותר בוגרי תיכון ירצו ללמוד ולעבוד במקצועות טכנולוגיים, חייבים להגיע למלוא מיצוי הפוטנציאל האנושי של המדינה. מי שמגיע לאוניברסיטאות הם גיאוגרפית ממרכז הארץ, ומהבחינה הסוציו-אקונומית מהעשירונים הגבוהים יותר. יותר מ-50% מאזרחי המדינה לא משתתפים במעגל העבודה, כי הם לא יכולים להגיע למכללות, שלא לדבר על האוניברסיטאות. אם נוכל לפתור את הבעיה הזו, נוכל למצות את הפוטנציאל האנושי של ישראל".
"למרות שער החליפין, שפוגע בנו", סיכם וקס, "נצטרך להמשיך להיאבק כדי למצוא נישות לפעילות בענף העולמי. אנחנו פסיק קטן בהיי-טק העולמי, עם מחזור שנתי של 23-25 מיליארד דולרים, לעומת שוק עולמי שמגלגל 5-7 טריליון דולרים. אנחנו קטנים וזה יכול להיות היתרון שלנו".
תגובות
(0)