לאן?

אבי משולם, מי ששימש עד לפני כארבעה חודשים כעורך הראשי של אתר וואלה!, מונה במפתיע לעורך הראשי של מעריב. ד"ר זכי רכיב, המשקיע המחלץ – המשמש כעת כיו"ר הקבוצה העיתונאית הוותיקה, מתחיל להכתיב סדר יום חדש. השאלה המסקרנת היא לאן מועדות פניו של מי שהיה פעם העיתון של המדינה. האם הבאתו של העורך הצעיר הנה אבן דרך במסלול המעבר לעיתונות מקוונת, או שאולי מדובר בניסיון לפעול בכל העולמות, שכישלונו מובטח מראש.

גורלה של העיתונות המודפסת נחרץ. זה נכון בעולם, וכמובן גם בארץ הקודש. אחד הקטליזאטורים המרכזיים לתהליך אכזרי זה הנה רשת האינטרנט, שמציעה אפשרויות חליפיות עדיפות. פוטנציאל של יותר תמורה עבור פחות כסף, או אפילו חינם. רוב בעלי העיתונים אינם מוכנים להכיר במציאות המשתנה, מה שמחמיר כמובן את מצבם. במעריב המצב חמור שבעתיים. בעיות בהובלה ובניהול כבר הביאו את העיתון אל עברי פי פחת. מאז קום המדינה ועד שנות ה-70' היה זה כאמור המוביל בעיתוני במדינה. כיום, רק שמינית מהאוכלוסייה נחשפת אליו והמצב רק הולך ומתדרדר.

תוצאות הרבעון השלישי של השנה, שפורסמו ממש לאחרונה, מלמדות עד כמה קשה המצב. בהשוואה לרבעון המקביל בשנה החולפת, ההכנסות ירדו בחמישית, ההפסדים זינקו פי שלושה. העסק מפסיד שנים, לראשונה גם תחת היו"ר החדש. ברבעון שזה עתה נסתיים, הקצב השלילי עמד על יותר מ-10 מיליון שקלים לחודש. מסה מצטברת שלילית שעלולה להכריע, אם לא יבוא שינוי בטווח קצר. רוב הפרשנים רואים בהבאת העורך הראשי החדש סימן לבאות. מעתה, הם מעריכים, ישנה העיתון את פניו בכוון של עיתונות מקוונת. אולם בדרך למה שעשויה להיות תקוותו האחרונה של העסק החבוט, ניצבים סימני שאלה גדולים.

התבוננות קצת יותר מעמיקה אל הכוונים הנרמזים במעריב, מעידים אמנם על כוונות אינטרנטיות, אולם בד בבד על אי נכונות להינתק מעיתונות הנייר המסורתית. אנחנו עלולים לראות בקרוב את העיתון מתבוסס בשלוש חזיתות במקביל. חינמון במרבית ימות השבוע, עיתון מסורתי לקראת שבת ובה בעת מדיה מקוונת הנשענת על אתר אינטרנט ומנויים לעיתונים אלקטרוניים. הפיצול הזה יפריע לבידול של העיתון ויציב אותו פחות רציני בכל אחד משלושת הזירות. למממן  הפיננסי של החינמון המוביל במדינה המתחרה במעריב, מרווח נשימה גדול בהרבה. לנהל במקביל דפוס ומערכת הפצה עם מאות עובדים ואוניות עמוסות גלילי נייר, זה כמעט הפוך מלהוביל אתר אינטרנט. חייבת להתקבל כאן החלטה אמיצה ומהירה.

צריך לזכור גם כי עיתון, אפילו אם הוא מקוון, איננו סתם עוד אתר ברחבי הרשת. מדובר במנגנון שצריך להעביר לציבור הרחב חדשות ומאמרי מערכת. מי שהפך את עיתון מעריב למותג המוביל והגדול בזמנו, היה עורכו הראשון ומייסדו. הד"ר עזריאל קרליבך היה עיתונאי בעל שיעור קומה, גם לדעת מי שחלקו על נקודות המבט שלו. משולם בא מאתר שאיננו כלל עיתון, גם אם יש בו מדור חדשות. ב-34 שנות חייו צבר קידום והישגים שלי טרם ברור אם יהיה בהם די, ברמה העיתונאית, בכדי להשיב את הארגון המתדרדר לעמדה מובילה. אין בידי לקבוע כלל עמדה בנושא.

עיתון אינטרנטי איננו רק אתר בידורי. בכדי להצליח במתכונת החדשה צריך להתקיים בו לדעתי, צירוף של כמה תנאים. מבלעדיהם הסיכויים לא מספיק טובים. דרושה כאן תשתית טכנולוגית רחבה ועמוקה – המצב הכלכלי של הארגון ולוח הזמנים הצפוף יקשו בודאי על הצבתה. נחוצה כאן שכבת ניהול מיומנת בסביבת המדיה האלקטרונית. בשלב זה נותרה שכבת הניהול המסורתית על כנה. חיונית כאן הכרעה אמיצה בדבר הכוון וההתמקדות, תוך ויתור על הופעה מעל כמה בימות במקביל, אך בינתיים המגמה כאמור הפוכה. כל זאת מבלי לוותר על איכות עיתונאית ברמה גבוהה – שבינתיים איננה מובטחת.

הבעלים החדשים צריכים לוודא היטב מימושם של תנאי היסוד האמורים. לכולנו כאזרחים יש הרי אינטרס שמעריב יחזור לימי תפארתו ויאדיר את האיכות והתחרות בתחום העיתונות המתדרדר, אך החשוב כל כך במדינה דמוקרטית.