איך להניע ביחד את הקטר

ראש הממשלה המיועד, בנימין נתניהו, ערך אמש (א') פגישה רבת משתתפים עם ראשי המשק במלון שבמגדלי עזריאלי בתל אביב. נתניהו, הבקי בעניינים כלכליים, מודע מן הסתם לעובדה שהבעיות המרכזיות שעימן יצטרך להתמודד הן ההאטה הכלכלית, גלי הפיטורים במשק והמיתון הכלל עולמי.

בין המוזמנים לאירוע היו גם מנהלים בכירים בתעשיית ההיי-טק, בתי תוכנה ומפעלי אלקטרוניקה. הם הראו לראש הממשלה המיועד, עד כמה הפגיעה בתעשיית ההיי-טק קשה במיוחד במיתון זה. הם הסבירו לו, מן הסתם, את ההבדלים העיקריים שבין המיתון "ההוא" מ-2001 שהסתיים ב-2003, מיד עם תחילת כהונתו כשר אוצר, לבין המיתון הנוכחי – "צונאמי מיובא" שעדיין לא ברורים בכלל מימדי פגיעתו.

אלישע ינאי, מנכ"ל ונשיא מוטורולה ישראל וסגן נשיא מוטורולה העולמית, נמנה על המוזמנים. ינאי אולי סיפר לידידו, ביבי, על סקר שהתאחדות התעשיינים פרסמה בתחילת נובמבר, שממנו עלה, כי הצפי לפיטורים ב-2009 עומד על כ-7,000 עובדים. בדיעבד, התחזית השחורה הזו הייתה ורודה: לפני כשבוע פרסמו כלי התקשורת תחזית מעודכנת של משרד העבודה והרווחה, שלפיה מספר המפוטרים בענף עלול להגיע לעשרת אלפים עד סוף השנה. רק בחודש האחרון פוטרו מאות מהם. היום (ב') יידעו עובדי קומברס מי מביניהם נמנה על מאה המפוטריםבסניף הישראלי של החברה.

נתניהו שמע, ויש לקוות שאף הפנים, מה צריכה הממשלה בראשותו לעשות כדי לעצור את הקריסה של ההיי-טק. זהו אותו ענף שב-2003 הוכתר כקטר שמוביל את המשק לצמיחה. עכשיו הקטר הזה רחוק מאוד מהיכולת להניע את המשק. הוא זקוק לזריקת עידוד חזקה מאוד מהממשלה. נשיא ארצות הברית הנבחר, ברק אובאמה, הבין זאת לפני כמה חודשים ומייד כשהחל את כהונתו הניע מספר תהליכים. המשותף להם הוא הזרמת מיליארדים לכמה ענפים, ביניהם לבנקים ולתעשיות הכבדות, כדי שאלו יניעו את גלגלי הכלכלה.

נתניהו שמע, למשל, שהבעיה המרכזית של ראשי התעשיות היא מחנק האשראי. תעשיית ההיי-טק כולה הפכה לתעשיית עתירת סיכון בעיני הבנקים. כך, הכספים הרבים שאמורים היו להשתחרר, עקב פעולות מוניטריות שביצעו בנק ישראל והממשלה, כמו הורדת הריבית – עדיין לא הגיעו לצרכנים האמיתיים של הכסף, קרי התעשיינים. במיוחד הפגיעה קשה ביותר בעסקים הקטנים והבינוניים, ביניהן אותן חברות מחשבים, בתי תוכנה עם עשרה עד 25 עובדים, אשר לא יכולים לחיות ללא אשראי.

השמן והרזה
נתניהו לא יופתע לשמוע את הבעיות שיוצפו בפניו. בעת שהיה שר אוצר הרבה לדבר על מודל "השמן והרזה". אלו הדגימו את המאמצים שעשה כדי להקטין את הבירוקרטיה, ולייעל מנגנונים, כך שיאפשרו למגזר הפרטי, ובתוכו התעשייה – לעבוד טוב יותר ולגייס משקיעים. היום התעשייה הזו רזה יותר מתמיד, וכבר השילה מעצמה שומנים רבים. המגזר הציבורי, שנתניהו עתיד לעמוד בראשו, מבין כבר כמה שנים שאסור כי התעשייה הרזה הזו, חלילה תהפוך לשלד חלוד, שלא יוכל לסייע לכלל המשק.

הדרך לייעל את הממשלה, לקצץ בהוצאותיה, ולשפר את השירות לכלל האוכלוסייה, עוברת דרך ה-IT. הנושא הזה לא חדש לנתניהו ולצוותו. בעת שהיה ראש ממשלה, כמו גם בעת שהיה שר אוצר, היה זה נתניהו שדחף את צוות אגף החשב הכללי במשרד האוצר, בראשות החשכ"ל הקדם, רו"ח ד"ר ירון זליכה, להריץ את פרויקט המרכבה. זהו פרויקט ה-ERP הגדול במשרדי הממשלה ובשירות הציבורי.

אחד מהגלגלים של המרכבה, הוא ממשל זמין. ראשי המשק הזכירו אמש לנתניהו, כי היום, יותר מתמיד, המשך ההשקעה בתשתיות מיחשוב, בשירותים מקוונים ובהפיכת משרדי הממשלה ללשכות שירות שמשרתות אלפי אזרחים מכל מקום בהם הם נמצאים – הם כלי חיוני לאותה התייעלות, והם הפתרון להורדת סעיפים בתקציב הממשלה.

נתניהו יישב כצפוי עם צוות עוזריו, ואולי אף ירשום בפנקסו הערות בנושאים חשובים אלה. אבל המבחן הגדול הוא מה יעשה ראש הממשלה המיועד עם ההערות הללו. הרבה תלוי בשיבוצי השרים למשרדים. מי יהיו השרים אשר יישבו בצמתים מרכזיים, כמו משרד האוצר, משרד התקשורת, משרד התעשיה והמסחר, שאחראי על תקציב המדען הראשי, ומשרד החינוך – שאחראי על החינוך הטכנולוגי ועל המוסדות האקדמיים. יכולת הביצוע לחולל את השינוי, אותו שינוי שיביא לצמיחה מחדש של ההיי-טק – היא ממבחני הדרך הקשים נתניהו ב-100 ימי החסד שלו. הוא לא יוכל לטעון, כי הוא לומד את הבעיות, הוא לא יוכל לטעון כי הוא צריך לבחון את המשמעויות התקציביות של הפעולות. חלק מהדברים כבר נעשים, רוב הבעיות נשארו כמות שהן, ואולי רק החריפו.

בהיבט הרווחה, יצטרך נתניהו לממש את החזון שלו לגבי צמצום הפער הדיגיטלי. כשהיה ראש ממשלה, החל פרויקט מחשב לכל ילד. כשהיה שר אוצר, קמה וועדה לאומית לצמצום הפער הדיגיטלי (אותה הקים השר במשרד האוצר מאיר שיטרית). כך גם פעולת המועצה הלאומית לכלכלה וחברה. את כל אלו נתניהו יהיה חייב לשקם ולהמשיך. אם בעבר טיפול בפער הדיגיטלי נחשב ללוקסוס, הרי שהיום מדובר בדבר מובן מאליו. לא עושים יותר מדי כדי לטפל בבעיה, אבל לפחות יש הסכמה כי הפער הדיגיטלי הוא חלק בלתי נפרד מבעיות העוני והמצוקה והפערים הקיימים בחברה הישראלית.

לאחר הבחירות, נזרק לחלל האוויר שמו של זליכה, כמי שמועמד לקבל את התפקיד של יועץ ראש הממשלה לכלכלה, ויו"ר המועצה הכלכלית, במקום פרופסור עמנואל טכטנברג. לנתניהו יהיה גם נציג נוסף הבקיא בנושאים אלו: השר לשעבר מודי זנדברג, שבעבר נחשף לכוח המדעי טכנולוגי של ישראל, וכעת עתיד לשמש מזכיר הממשלה.

הפגישה של נתניהו עם ראשי המשק, ערב כניסתו לתפקיד – איננה הראשונה ובוודאי לא האחרונה. את רבים מהם הוא מכיר. את חלקם פגש בתפקידיו הציבוריים השונים בעבר. למרות שחלק מהם הלכו לפגישה בלי הרבה ציפיות, ייתכן כי דווקא התגובה של נתניהו, כשייתישב על כס ראש הממשלה – תפתיע לחיוב. כבר הוכח בעבר, שבנושאים כלכליים זוכה נתניהו לאהדה רבה משכבות הציבור, גם מאלו שבנושאי ביטחון ופוליטיקה לא מסכימים איתו. ימים יגידו.