יהודה זיסאפל: "צמצום מרכזי המו"פ רק יחריף – בעיקר בגלל משבר הדולר והמחסור החמור במהנדסים"

המיתון שעבר על תעשיית ההיי-טק וההתאוששות המהירה יחסית ממנו, החזירו למרכז הבמה את הבעיות עימן מתמודד הענף זה כמה שנים, ובלא הצלחה יתרה: השחיקה המתמשכת בשער הדולר הביאה למצב בו חברות בינלאומיות מצמצמות בהדרגה ובעקביות את היקפי העבודה שהן מעבירות למרכזי המו"פ שלהן בארץ, וחלקן אף סוגרות מרכזים אלה. הסיבה לכך כפולה: שחיקת הדולר מביאה לכך שעלות מהנדס ישראלי אינה אטרקטיבית כפי שהייתה בעבר, ובנוסף, המחסור החמור במהנדסים – עליו מתריעים ראשי ענף ההיי-טק מזה שנים – גורם לכך שחברות רב-לאומיות מעבירות פרויקטים למדינות אחרות כי הן לא מקבלות מענה לצרכיהן בישראל.

בכנס השנתי של איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, יתריע יהודה זיסאפל, יו"ר האיגוד, מפני מציאות מסוכנת זו ויקווה לשמוע פתרונות מהצמרת הכלכלית שתשתתף בכנס: ד"ר יובל שטייניץ – שר האוצר, בנימין (פואד) בן אליעזר – שר התמ"ת, פרופ' סטנלי פישר – נגיד בנק ישראל, ואחרים.

אנחנו שומעים באחרונה על סגירת מרכזי פיתוח בארץ. עד כמה זה חמור?
"לפי המידע שבידנו, יותר מ-15 אלף מישרות שהיו במרכזי מו"פ שונים, זלגו ואינם עוד פה. זה נובע מכמה סיבות. חלק מהפרויקטים עברו לחו"ל, ולמרבה הצער, במקרים לא מעטים העובדים הלכו איתם, ברילוקיישן. סיבה אחרת היא המחסור החמור בכוח אדם שקיים בתעשייה: חברות לא מוצאות פה מענה לפרויקטים שלהן, ופועלות לחפש חלופות בחו"ל".

האם המהנדסים שפוטרו במיתון האחרון כבר מצאו עבודה?
"כל המפוטרים בעקבות המיתון הקצר שהיה לנו, מצאו בקלות מקום חלופי. בכלל, אין היום מפוטרי היי-טק שרצו למצוא עבודה ולא מצאו. להיפך. מחסור במהנדסים כבר קיים כבר יותר מעשור. אנו זקוקים ל-14 אלף מהנדסים כל שנה, בעוד שהמכללות והאוניברסיטאות מנפיקות לכל היותר 8,000 שכאלה.

אנו עדים לתופעה הולכת ומתגברת, של חוסר סימטריות בין מספר האנשים שפורשים מהתעשייה לבין אלו שנכנסים אליה. העלייה הרוסית תרמה רבות לחברה הישראלית ובכללה לתעשיית ההיי-טק, אך גם היא מתקדמת בגילה, ואין מספיק אנשים שמחליפים אותם. יש לנו גידול שלילי מדאיג".

אתה מתאר מציאות עגומה: מחסור בעובדים, זליגת פרויקטים לחו"ל, ועוד. האם אף אחד בממשלה לא מבין זאת?
"דווקא עם הממשלה הזו והעומד בראשה, יש הבנה לחומרת הבעיה. השר בן אליעזר לקח את הנושא כפרויקט אישי. אבל כולנו מבינים שהכשרת מהנדסים היא תהליך ארוך מאוד, לא עניין של חודש ושבועות. לצערנו, כל ההתרעות שלנו בעבר לא הניבו תוכנית מעשית, ואת התוצאות כולנו רואים".

אז מה עושים בכל זאת?
"ממשלה לא יכולה לעבוד מהיום למחר. הבינו שיש בעיה, הקימו ועדות, יש תוכניות, וזה ייקח זמן. בינתיים צריך למצוא פתרונות לטווח הקרוב. מזלנו הגדול הוא שיש לנו הון אנושי מעולה, אך לצערי הרב, חלק ממנו כלל לא מנוצל. גילינו את זה בפרויקט 'אופקים להיי-טק', במסגרתו אנו מאתרים בוגרי צבא מהפריפריה, שעוברים מסלול הכשרה מקדים כדי להתקבל לטכניון ולמוסדות אחרים. הפרויקט מטפל
ב-500 צעירים מהפריפריה שלא היה להם סיכוי להגיע לאקדמיה בלעדינו. אבל זו טיפה בים".

למה הממשלה לא לוקחת את זה על עצמה?
"הממשלה אוהבת ללכת על בטוח. היא יודעת לתת כסף למי שמשקיע בציוד ובנדל"ן. היא לא מצליחה להבין שהשקעה בהון אנושי כמו זה שאנו מטפלים בו, לא רק שאינה מסוכנת, אלא אף משתלמת, ותחזיר עצמה הרבה יותר מהר מכל השקעה אחרת.

עכשיו יש מגעים עם האוצר, כדי לחפש דרכים להאיץ את התוכנית, שמעבר לתרומה שלה להיי-טק, היא מהווה פרויקט חשוב מאין כמוהו לצמצום הפער החברתי. אבל זה לא מספיק לטווח הקרוב. הצענו לממשלה לזרז פרויקטי הסבה לאקדמאים שייכנסו במהירות לעבודה. במקביל אנו ממשיכים לחזק את הנגיד פישר, שמטפל בשער הדולר בצורה נכונה. אבל זה לא מספיק, הדולר עדיין נמוך וזה מסוכן מאוד".

שאלה אישית: זו לא הפעם הראשונה שאתה והאיגוד משמיעים טענות אלו. אולי אתם עדינים מדי ומנהלים מאבק שלא מתאים לתרבות הצעקות, השביתות והבערת הצמיגים שהשתרשה?
"אתה צודק. אנחנו לא מבעירים צמיגים ולא נבעיר. אנחנו משמיעים את דעתנו היכן שהיא צריכה להישמע ומשכנעים. אנחנו רוצים להוכיח בדיוק ההיפך ממה שאתה טוען: שאפשר לנהל מאבק בחברה הישראלית בצורה מתורבתת, ללא אלימות, להשמיע דברים בנחת ולהגיע לאותן תוצאות. לנהל מאבקים אלימים זה חינוך גרוע לכל החברה הישראלית. אני לא יושב על השאלטר ולא רוצה לסגור אותו".

אבל בינתיים נישאר בלי היי-טק.
"לא נכון. אנחנו לא מבקשים עזרה עבורנו. ההיי-טק ימשיך לפרוח ולהתפתח. הטכנולוגיה לא נעצרת. החברות הגדולות לא נעלמות מפה. השאלה היא איפה הם יעשו זאת ובאיזה מינון, כי העולם הוא גלובלי. על כך אנו נאבקים ומתריעים. כשההיי-טק נפגע – כל המשק נפגע מכך".