IT למניעת שריפות
העובדה שהתקציבים שהוזרמו לשירותי הכיבוי באמצעות הרשויות המקומיות לא הופנו לפרויקטי מיחשוב ומערכות מידע קריטיים יותר, אינה מפתיעה כיום ● היא רק חלק מהעדר מודעות כולל - על גבול האטימות - של מקבלי החלטות, פקידים ופוליטיקאים, המסרבים לראות במערכות המידע והמיחשוב כחלק מהתשתיות ההכרחיות לביצוע המשימות של הכבאים
אין זה סוד שמערכות המיחשוב והמידע ברשות הכיבוי וההצלה לא עומדות בראש סדר העדיפות של מקבלי ההחלטות. הדבר בא לידי ביטוי בהיקף השקעות זעום למדי מצד משרד הפנים, שבאחריותו הטיפול בגוף הזה. פרויקט המיחשוב האחרון עליו דיווחנו כאן, הקשור למכבי האש, היה ביוני השנה, עם רכישת מערכת ועידות חוזי מתוצרת פוליקום, בהיקף של רבע מיליון שקלים. המערכות הללו נועדו לסייע לכבאים לקיים פגישות בצורה יעילה יותר, ולערוך הדרכות פנימיות. זה חשוב, אבל בוודאי שלא מספיק.
העובדה שהתקציבים שהוזרמו לשירותי הכיבוי באמצעות הרשויות המקומיות לא הופנו לפרויקטי מיחשוב ומערכות מידע קריטיים יותר, אינה מפתיעה כיום. היא רק חלק מהעדר מודעות כולל – על גבול האטימות – של מקבלי החלטות, פקידים ופוליטיקאים, המסרבים לראות במערכות המידע והמיחשוב כחלק מהתשתיות ההכרחיות לביצוע המשימות של הכבאים. משם זה מתחיל ושם זה נגמר.
משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות וכל זרועות ביטחון הפנים, יכולים בקלות למצוא סעיפים בתקציבים שלהם להשקעה בפרויקטי IT. במשרד הפנים לא היו צריכים להמציא את הגלגל: בפיקוד העורף, ברח"ל ובמשרד לביטחון פנים כבר בוצעו בשנים האחרונות לא מעט פרויקטי IT כחלק מלקחי מלחמת לבנון השניה ומבצע עופרת יצוקה. שירותי הכבאות לא נלקחו בחשבון, כי הם עדיין נחשב כדרג שני – זה שבא לכבות את השריפה, ולא זה שיכול לתרום בלמנוע אותה מלכתחילה.
מעבר לכך, מערכות המיחשוב מסייעות לניהול טוב יותר של אירוע. אילו היתה קמה הרשות הארצית לכבאות, שמפקיעה את כל הסמכויות מאיגודי ערי כבאות הקיימים כיום, מן הסתם זמן התגובה לטיפול באסון בכרמל היה מהר יותר. גם במבנה הנוכחי של שירותי הכבאות, הפזורים בין הרשויות המקומיות, יש מקום לשיפורים והשקעות.
הטיפול בשריפות הוא חלק מחזון "עיר חכמה" שחברות כמו יבמ (IBM) מפתחות בשנים האחרונות, לצידם של מיזמים ציבוריים ופרטיים נוספים. "עיר חכמה" היא עיר שיודעת לנהל ולשלוט היטב באירועי חירום – ואת זה עושים בין היתר בעזרת תהליכי תכנון מבוססי מיחשוב וטכנולוגיה.
במקרי חירום כמו אסון הכרמל, יש חשיבות רבה גם לתפקוד של מערכות כמו ממשל זמין. גם כאן מן הראוי לציין, כי בשנים האחרונות נעשו לא מעט השקעות ושיפורים בתחום, על רקע מלחמת לבנון השניה ועופרת יצוקה. גם העיר חיפה, שספגה התקפות טילים במלחמה האחרונה, יישמה לא מעט לקחים. כך, הצוות של מנמ"רית העירייה, מיכל דביר, פרס בליל יום ו' קווי תקשורת אל מרכזי הפינוי.
גם החפ"ק שהוקם באוניברסיטה ומרכזי השליטה של כוחות החירום, התבססו לא מעט על מערכות חכמות שהוטמעו שם בשנים האחרונות. עתה, לאחר האסון, צריכים להיכנס לפעולה כל גורמי ממשל זמין, שיתמכו בפעולות משרדי הממשלה שצריכים להיות בקשר עם נפגעי השריפה. לכולנו ידוע שהתהליך הזה אינו רגוע, ורווי בירוקרטיה, ויכוחים על כסף והרבה מאוד טפסים. זו שעתו הגדולה של המיזם הזה. כל פעולה שתיחסך מאותם נפגעים, תקל עליהם ולו במעט לאחר האסון שפקד אותם.
השורה התחתונה: IT לא יכול לכבות שריפות, אבל שילובו במערך המוכנות של התשתיות הלאומיות לשעת חירום, יכול בהחלט לתרום לניהול יעיל ומהיר יותר, שבסופו של דבר יכול גם להציל חיי אדם. תעשיית ה-ICT הישראלית, שעובדת בצמוד לכל זרועות הביטחון בארץ בהצלחה לא מבוטלת, תהיה מוכנה להירתם במיידית כדי לייעץ ולסייע לכל מי שיפנה אליה בשם הרשויות המוסמכות.
במקרה הנ"ל אינני מסכים עם כותב המאמר, לא מערכות IT היו עוזרות לכבות את השריפה מהר יותר אלה ציוד כיבוי מתקדם, הוספת כוח אדם וכמובן מטוסים ורק לאחר מכן ניתן להוסיף את הדובדבן ואלו מערכות ה IT רק להזכיר לכותב המאמר ששריפות אינן תלויות בהתפתחות הטכנולוגית מדובר בסה"כ באש בהסתייגות אחת והיא החומרים שעוזרים לכיבוי אבל לא התהליך עצמו. כך שראשית עלינו לפתור את בעיות הציוד המיושן התקנים והמטוסים ורק לאחר מכן נטפל ב IT