על קצה גבול היכולת
"קיים כיום מאזן שלילי בין עובדים שפורשים מתעשיית ההיי-טק, לבין כאלו שמצטרפים אליה", אומר בדאגה שלמה וקס, מנכ"ל התאחדות תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה ● "יש לנו תחרות קשה מאוד עם סין והודו. אני מציע לא לזלזל באיכות המהנדסים שלהם, עם כל ההערכה שקיימת בעולם למוח הישראלי" ● עם זאת, שומר וקס גם על אופטימיות, ומאשר שההתייחסות של הממשלה הנוכחית להיי-טק היא חיובית הרבה יותר מזו של קודמותיה ● לדבריו, יש תוכניות בתחום, "אבל זה הולך לאט, ובלא יחס ההולם את קצב התקדמות הטכנולוגיה"
תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה נמצאת בימים אלו בעין הסערה. לא פחות משלוש הצעות חוק עומדות לדיון בכנסת, שלאחר שיאושרו הן תיכנסנה לחוק ההסדרים. מדובר בהצעות חוק המו"פ, חוק האנג'לים וחוק עידוד השקעות הון. לראשונה חשים ראשי תעשייה זו שיש להם כוח השפעה אמיתי.
שלמה וקס, מנכ"ל התאחדות תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, מאשר שאכן ההתייחסות של הממשלה הנוכחית להיי-טק חיובית הרבה יותר מזו של קודמותיה, ויש תוכניות שמהוות בסיס לאופטימיות. אבל זה הולך לאט, ובלא יחס ההולם את קצב התקדמות הטכנולוגיה.
זו הסיבה שגם השנה, בכנס השנתי של ההתאחדות שייערך ב-4 בינואר, אחד הנושאים המרכזיים שראשי הענף יעלו בפני השרים שישתתפו בו וכן בפני נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, יהיה המחסור ההולך ומחמיר בכוח אדם בענף. "אנו קרובים לקצה גבול היכולת בהיקף כוח האדם שיכול לשרת את התעשייה", מזהיר וקס בשיחה עם אנשים ומחשבים, "מזה כמעט עשור, כמות הבוגרים באקדמיה שמסיימים מדי שנה את לימודי המחשבים ומקצועות הנדסיים באקדמיה אינו עולה על 8,000, כאשר התעשיה זקוקה לכל הפחות ל-10,000 מהנדסים".
"המציאות היא שכיום יש מאזן שלילי בין עובדים שפורשים מהתעשייה, עקב גיל וסיבות אחרות, לבין כאלו שמצטרפים אליה", אמר וקס, "יש לנו תחרות קשה מאוד עם סין והודו. אני מציע לא לזלזל באיכות המהנדסים שלהם, עם כל ההערכה שקיימת בעולם למוח הישראלי".
במדינות המזרח הרחוק, ביניהן הודו וסין, הוסיף וקס, "מסיימים את לימודיהם מדי שנה כמיליון מהנדסים. גם אם נניח שלא כולם הכי טובים, אפשר לשער כי 10,000 מהם הם בעלי רמה סבירה וכבר זה יתרון גדול עלינו. חברות רב לאומיות עושות את החישוב הקר ומפנות עבודות מכל העולם לשם. זוהי מציאות קיימת שאנו חייבים לדעת להתמודד איתה".
אז איך אתה מסביר את העובדה שאף אחד בממשלה לא מתעורר?
"ראשית, אני חייב לציין שהממשלה מגלה הבנה לנושא. בנימין (פואד) בן אליעזר, שר התמ"ת, מבין את חומרת בעיה ולקח אותה כפרויקט אישי. אבל צריך להבין שהכשרת מהנדסים היא עניין של חינוך ארוך טווח. זה לא בא מהיום למחר. במקביל צריך פתרון ביניים ואת זה אנו מנסים לעשות בכוחות שלנו, על ידי גיוס גורמים שונים. אנו מריצים את תוכנית 'אופקים להיי-טק', שמטפלת בבוגרי צבא מהפריפריה, מעבירה אותם מכינה קדם אקדמית במשך 15 חודשים, ובסיומה הם מופנים ללימודים בטכניון או באוניברסיטאות אחרות, אחרי שעברו את מבחני הקבלה והפסיכומטריה. אנו עושים זאת על סמך תרומות, יחד עם התנדבות של אנשים שאכפת להם ובשיתוף עם היחידה להכוונת חיילים משוחררים במשרד הביטחון. היעד הוא להגיע לאלף מהנדסים, שבתוך 4-5 שנים יצטרפו לתעשיה. יש כאן גם עניין חברתי חשוב ביותר. מדובר בצעירים שללא התוכנית שלנו לא היו מגיעים לעולם ללימודים אקדמיים והם בעלי פוטנציאל מעולה".
אבל גם זה לא מספיק. עדיין חסרים הרבה מהנדסים.
"בוודאי שזה לא מספיק. במקביל, יש מגעים עם הממשלה שתשתתף בתוכנית גדולה יותר ובמסגרתה נוכל להכשיר עוד אלף מהנדסים בתוך כמה שנים. הוכחנו לאנשי האוצר כי ההשקעה הנדרשת בהכשרת אותם מהנדסים, תחזיר את עצמה כבר בשנה הראשונה שהם יעבדו. בנושא הזה אני אופטימי".
אם כולם מסכימים, מה מונע את הביצוע?
"בישראל, תהליכי קבלת ההחלטות והביצוע אורכים זמן. תהליכי קבלת ההחלטות בתחום שלנו לא מדביקים את קצב הטכנולוגיה. לדוגמה, לקח לנו שלוש שנים להעביר את חוק עידוד השקעות הון בכנסת. הצלחנו לשכנע את הממשלה שבתעשיה שלנו ההון החשוב הוא זה האנושי, לא מכונות, לא ציוד ואפילו לא נדל"ן. אבל שלוש שנים זה נצח בטכנולוגיה".
האם אתה מוטרד ממצב ההשקעות בענף?
"הון סיכון, לצערי, בכל העולם מצוי בקו נסיגה. הכיוון הוא המזרח. איני רוצה להיכנס לסיבות לכך, זה לא רק בגלל המיתון. יכול להיות שהקרנות לא הוכיחו ביצועים טובים מאוד. אבל תעשיית הון הסיכון, עם כל הכבוד, ויש כבוד, הביאה הרבה אקזיטים למדינה, שזה נחמד, אבל היא לא הקימה פה תעשיה, כמו אמדוקס, קומברס, צ'ק פוינט ובינת. קרן הון סיכון קמה כדי למכור חברות. זה לא פסול, אבל לא על זה הייתי בונה את תעשייית ההיי-טק הישראלית. החברות האלו שקמות בעזרת קרנות, חושבות כל הזמן על אקזיט והן הראשונות שנפגעות בזמן משבר עולמי".
אז לא צריך קרנות הון סיכון?
"חס וחלילה. אני חושב שבגלל המיתון העולמי, כולם הבינו שהמודל של קרנות הון סיכון השתנה. הצענו לממשלה להקים פונקציה של קרנות הון ביניים, שתדענה לטפל בחברות שכבר קיימות, כאלה המוכרות בסדר גודל של 15 מיליון דולרים, ורוצות להמשיך לחיות וגם להנפיק. פה המדינה חייבת להיות מעורבת יחד עם הגופים המוסדיים. יכול להיות שאם היו קרנות כאלו, יתכן ומצבה של מודו היה שונה היום".
בחודש הבא אתם מקיימים את הכנס השנתי שלכם. מה המיוחד בו השנה?
"השנה לראשונה, אנו עורכים כנס שפתוח לכלל התעשייה, ולא רק לחברי האיגוד. זאת, מתוך כוונה לנסות ולגעת בכל תחומי תעשיית האלקטרוניקה והתוכנה. לגרום למפגש במשולש של אנשי תעשיה, כלכלה ואנשי ממשל. אני שמח שנוכל לראות על במה אחת את צמרת הממשל הכלכלי בישראל: ד"ר יובל שטייניץ – שר האוצר, פרופ' סטנלי פישר – נגיד בנק ישראל, בנימין (פואד) בן אליעזר – שר התמ"ת, ח"כ רוברט אילטוב – יו"ר השדולה למען ההיי-טק בכנסת. מהתעשיה יהיו דוברים דוגמת דב בהרב – מייסד ומנכ"ל אמדוקס לשעבר, בני לנדא – מייסד אינדיגו, וד"ר יוסי ורדי – גורו ההיי-טק ויזם סדרתי. שלושת המושבים שיהיו לאחר מליאת הבוקר, יעסקו בתחומים המרכזיים שבהם האיגוד מטפל כל השנה: אלקטרוניקה ו-ICT, מושב שיעסוק בציוד רפואי, ומושב התוכנה. לאחר ארוחת הצהריים נקיים מושב חשוב מאוד בנושא הפיננסים, שבו יופיע בין היתר פרופסור יוג'ין קנדל – יו"ר המועצה הכלכלית במשרד ראש הממשלה, שלמה דוברת – יו"ר קבוצת כרמל ואסתר לבנון – מנכ"ל הבורסה לניירות ערך".
תגובות
(0)