תעודת עניות 2010

כלי התקשורת פרסמו היום (ב') בהרחבה את סיפור חשיפת תעודות הזהות המזויפות, שנתגלו במשרדי אחת העמותות החרדיות בירושלים. באופן טבעי, עסקו אמצעי התקשורת במעשי הזיוף עצמם ובכספים הרבים שלכאורה קיבלו עמותות אלו תמורת התעודות שזויפו. אלא שלסיפור הזה יש פן נוסף. הוא אמנם לא חדש, אבל מקומם לא פחות. הכוונה היא לקלות הבלתי נסבלת שבה יכול כל אחד, בעזרת אמצעים טכנולוגיים לא מתוחכמים במיוחד, לזייף תעודות ישראליות רשמיות. נזכיר שחוץ מהעובדה שהתעודות הללו טומנות בחובן הטבות מסוימות, הן עלולות לאפשר לגורמים עוינים להסתנן למדינה – והתוצאות עשויות להיות קטלניות.

בעלי הזיכרון הטוב ודאי זוכרים שכאשר עלה לראשונה הרעיון להנפיק תעודות זהות חכמות לתושבי מדינת ישראל, לפני כ-12 שנה בערך, המניע העיקרי היה דרישת כוחות הביטחון. המטרה היתה למצוא פתרון שיחסום מחבלים שמבקשים להיכנס לישראל כדי לבצע פיגועים. מאז, מנסה מדינת ישראל ליישם את הרעיון – אך ללא הצלחה.

ב-1 בדצמבר 2008 הכריזו שר הפנים דאז – מאיר שטרית, ומנכ"ל HP ישראל – יהושוע בקולה, על חתימת הסכם בנושא בין המדינה לענקית המיחשוב. השניים הדגישו, כי "בתוך שנה תהיה למדינת ישראל תעודת זהות ממוחשבת". 270 מיליון שקלים שילמה המדינה ל-HP במסגרת העסקה, שתוקפה נקבע לחמש שנים. ההנחה היתה אז, שבשנת 2013 כבר יהיו רוב אזרחי המדינה מצוידים בתעודות חכמות, או שלכל הפחות יהיו למדינה את כל האמצעים לספק תעודה שכזו.

במקביל, החלה הממשלה בהליך חקיקה מתאים, כך שהתעודות החכמות יכללו גם אמצעי זיהוי ביומטריים. החזון היה שהתעודה תשמש גם כגורם מאשר לביצוע פעולות רבות, בין היתר מול הממשלה. הימים חלפו, ואפילו תהליך החקיקה – שלכשעצמו היה מייגע – הסתיים. כזכור, המדינה סערה וראש הממשלה, בנימין נתניהו, חרג ממנהגו וקיבל החלטה לפיה אזרחי המדינה לא יחויבו להוסיף לתעודה שלהם שבב ביומטרי – אלא יוכלו לבחור אם לעשות זאת או לא.

אבל גם זה לא עזר לתעודה המיוחלת. HP, ששכרה את שירותיו של מפעל פתקית בקיסריה כקבלן משנה לייצור התעודות, לא הצליחה לייצר במשך חודשים ארוכים ולו תעודה אחת. במשך כמעט שנה עמד המפעל שומם. פניות לקיום ביקור עיתונאים במקום נדחו על הסף על ידי משרד הפנים. או שהיה להם מה להסתיר, או שהם פשוט ביקשו להסתיר את הבושה. העיכובים הוסברו כבירוקרטיים גרידא. בסביבתה של HP נשבע כל מי שהיה קשור לפרויקט, כי החברה ערוכה לייצר את התעודות – כפי שהתחייבה. המעצורים, אם כך, הגיעו מכיוון ירושלים.

בשנה שעברה הוקמה ועדה בין-משרדית שבה היו חברים טל הרמתי – סגן בכיר לחשב והכללי ועוד כמה פקידים עם רצון טוב באמת לחלץ את העגלה הזו מהבוץ. הוועדה פעלה בהרמוניה, כאשר אנשי משרד הפנים הרעיפו שבחים על אנשי משרד האוצר. היה מי שהעז לנבא (כנראה שאדם באמת אמיץ) שבינואר 2011 תהיה לנו תעודת זהות חכמה ראשונה. המפעל בקיסריה, שבתחילה קיבל אישור לייצר את ה"גלמים" שהם הבסיס של התעודות, קיבל סוף-סוף אישור ללכת עד הסוף ולייצר את התעודות הסופיות, שיכללו גם את המתקן לשבב שבעזרתו יוכלו אזרחים לבצע את הזיהוי הביומטרי, אם יחפצו בכך. אבל, מה לעשות, ייצור תעודות זהות אינו מעשה קסם; כעת מדווחים מקורות המקורבים למפעל הייצור בקיסריה, כי הסיכוי שתעודות ראשונות תהיינה מוכנות בינואר 2011 שואף לאפס. בחדרי חדרים כבר מדברים על תאריך ריאלי חדש, יוני 2011.

פרשת תעודות הזהות החכמות היא אחת השערוריות הגדולות ביותר בתולדות המכרזים הציבוריים. השרים שהיו אחראים על המכרז המקורי כבר מזמן לא יושבים במשרדים המתאימים. את שר הפנים הנוכחי, אלי ישי, ממש לא מעניין עם איזה תעודת זהות אנחנו נסתובב. עם זאת, בהחלט מעניין אותו שהכספים שמיועדים לקהל הבוחרים שלו יגיעו במועד. אפרופו השר ישי, אותן עמותות חרדיות שהזכרנו בהתחלה – אלו שזייפו את תעודות הזהות, השתמשו במידע ממרשם האוכלוסין – אותו מרשם שבאחריות שר הפנים. עם זאת, לא שמענו שהשר הביע זעזוע, הקים ועדת בדיקה או קרא אליו לסדר את הממונים. הרי במדינתנו הקטנה מתרגלים בסוף לכל דבר – רע או טוב. כך, למשל, מתרגלים לכך שבמשך יותר מעשור לא מצליחים לייצר פה תעודה חכמה. מתרגלים גם לכך שהמידע ממרשם התושבים זמין כמעט לכל אחד ולכך שתעודות הזהות החכמות יירשמו בספרי ההיסטוריה כתעודת עניות לכולנו.