רן שלום, מנמ"ר עיריית פ"ת: "עיריות נדרשות להיכנס למיחשוב ענן בשנתיים הקרובות ולהיערך לקראתו"

"מיחשוב ענן מספק את הביקוש ל-IT בהתאם להיצע, ולא רוכשים במסגרתו ציוד כדי לעמוד בביקושי שיא כשניצולת משאבי ה-IT נמוכה. לכן, המודל הזה מתאים בהיבט הכלכלי עבור המגזר המוניציפאלי", כך אמר רן שלום, מנמ"ר עיריית פתח תקווה. לדבריו, "על המנמ"רים ברשויות המקומיות להטמיע מיחשוב ענן בשנתיים הקרובות, ולהיערך לקראתו".

שלום דיבר בכנס IT מוניציפאלי 2010. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים ובהשתתפות מאות אנשי IT מהשלטון המקומי, נערך אתמול (ד') במרכז הכנסים אבניו שבקריית שדה התעופה. מנחה הכנס היה יהודה קונפורטס, עורך ראשי בקבוצה.

לדברי שלום, "מיחשוב ענן יבוא לידי ביטוי בצורה מעמיקה במגזר המוניציפאלי, עם פתרונות ורטיקליים בסביבות ענן על המודלים השונים שלו – ענן פרטי, ענן ציבורי וענן בן כלאיים". הוא הוסיף, כי "העיריות הקטנות ומועצות מקומיות חייבות לממש מיחשוב ענן, על מנת להגדיל את התועלות העסקיות מה-IT המנמ"רים חייבים ליטול את היוזמה וליזום את השינוי, שאם לא כן – המציאות היא זו שתוביל אותם לשם".

שלום הוסיף, כי ב-3-4 השנים הקרובות, "האתגר של המנמ"רים במגזר המוניציפאלי יהיה לנהל את כל שרשרת הערך ללקוח, על סמך אוסף של עננים, קרי – ענן בן-כלאיים". הוא ציין, כי במסגרת ההיערכות לכניסה למיחשוב ענן יש להבטיח את ההיבטים הבאים: הצדקה כלכלית למימוש הפרויקט; טיפול בהיבטי אבטחת מידע, כולל עמידה ברגולציות; ו-SLM (ניהול רמת השירות). לדבריו, "המטרה היא שהמעבר למיחשוב ענן יגדיל את שביעות הרצון משירותי ה-IT ויאפשר למערך המיחשוב בארגון להשקיע יותר זמן במימוש האסטרטגיה העסקית של הרשות המקומית".

הוא סיכם בציינו את הצעדים שאותם יש לנקוט בתכנון המעבר למיחשוב ענן: ביצוע הערכה יסודית של הצרכים העסקיים ואילו ספקים יכולים לענות על צרכים אלה; זיהוי התהליכים העסקיים שיכולים להיות בענן הציבורי ומה יישאר בענן הפרטי; וזיהוי מגבלות אבטחת המידע וניהול סיכונים במעבר לסביבת ענן ציבורי.

התממשקות בין המוניציפאלי לממשלתי

אבי קטקו, מנמ"ר עיריית תל אביב-יפו, ואופיר בן אבי, מנהל מערך היישומים בממשל זמין, הציגו את שיתוף הפעולה בין ממשל זמין והשלטון המקומי. עד לאחרונה, אמרו, המצב היה כזה שהאזרחים מקבלים את השירותים המקוונים שלהם בשתי רמות – השלטון המרכזי והשלטון המקומי. הם אמרו, כי שירותים אלה צריכים להיות מרוכזים לוגית במקום אחד, כשהאזרח אינו יודע מיהו הגורם המעניק לו אותם ובאיזה אתר הם יושבים. הם ציינו, כי הדרך למימוש החזון עוברת ביצירת קשר בין אתרי העיריות והאתרים הממשלתיים, כך שכניסה לאחד מהם תפנה גם לשני. קטקו ובן אבי הוסיפו, כי לעתים, תהליכים מתחילים ברמה הממשלתית ועוברים לרמה העירונית, ולעתים להפך, וכי הדבר דורש התממשקות ביניהם, לצורך השלמת החיבור שבתהליכים.

לדברי קטקו, שיתוף הפעולה האמור החל לפני כשנה. בן אבי תיאר את פרטי שיתוף הפעולה, הנעשה בשלושה שדות: שיתוף תכנים וקישור בין אתרי אינטרנט והפורטל הממשלתי לבין אלה של הרשויות; מיפוי תהליכי העבודה בין משרדי הממשלה השונים לבין הרשויות, לצורך הקמת ערוץ ממוחשב ושיפור הקשר; ושימוש ברכיבים שכבר פותחו במסגרת הפעילות של ממשל זמין עבור הרשויות, "על מנת שלא להמציא את הגלגל מחדש".

IT בשירות מיפוי המדינה

יוסי רז, ראש אגף תכנון ומנהל יחידת השירות והתמיכה בצרכנים של המרכז למיפוי ישראל (מפ"י) דיבר על מיפוי גיאו-מרחבי לטובת שימוש מוניציפאלי. הוא אמר, כי המרכז אחראי לתשתית הגיאודטית הרשמית של מדינת ישראל, שהיא הבסיס למדידות קרקעיות שמתוכן נגזרים היבטי הקרקע, השטח והנדל"ן, לרבות גבולות השיפוט וגבולות המדינה. המיפוי, הסביר, נעשה גם בעזרת רשת תחנות של מדידה מלוויינים, המתבססות על מערכות GPS אמריקניות ועל לווייני Glonass רוסיים.

אחת הפעילויות הנעשות במפ"י, אמר רז, היא שימור ארכיון המפות והמסמכים הקשורים לשטחי ישראל מאז ימי המנדט הבריטי. השימור כולל תהליך מתמשך של סריקה, אחזור והמרתו למדיה דיגיטלית. "במסגרת מדיניות ממשל זמין של הממשלה, מבצע מפ"י פרויקט שיעמיד לרשות הציבור הרחב באינטרנט, החל מסוף החודש, את מסמכי ארכיון המפות שלנו", אמר.