משה קפלן, ESI: "גם ענן יכול לבלוע המון כסף, צריך לדעת איך להשתמש בו בתבונה"

"אחת ההנחות הנחות שצריך לשבור היא שלפתח לענן זה כמו לפתח אפליקציה אחרת. רק יותר גדול", אמר קפלן, מנהל המו"פ ב-ESI, במסגרת מסלול ה-ISV בכנס CloudCon ● בין העצות שסיפק לחברות התוכנה המבקשות להתאחסן בעננים ציבוריים: בנו אסטרטגיית יציאה ואל תיפלו למלכודות שספקי השירותים מציבים כדוגמת בסיסי נתונים בארכיטקטורה עצמאית

"אחת ההנחות הנחות שצריך לשבור היא שלפתח לענן זה כמו לפתח אפליקציה אחרת. רק יותר גדול. למעשה כשצריכים לפתח מערכת ענן בסופו של דבר צריכים לפתח מערכת למספר מצומצם של לקוחות ורוצים להגיע למאה מיליון משתמשים. ההמלצה הראשונה: התחילו מהטכנולוגיה שאתם מכירים. כשתגיעו לנקודות שצריך לשנות, תשנו. המלצה שנייה היא שתתחילו עם מערכת קטנה וארכיטקטורה פשוטה אבל שתהיה לכם מפת דרכים שבמהלכה תדעו מה לעשות בכל שלב" – כך אמר משה קפלן, מנהל קבוצת פיתוח במחלקת המו"פ ב-ESI, שהמחלקה שלו עברה מיישום פיזי לענן, במסלול ספקי התוכנה העצמאיים (ISV), בכנס CloudCon.

לדברי קפלן, "עלויות גדלות לפעמים לא בצורה הדרגתית אלא בצורה מעריכית. כך לדוגמה שרת חזק פי 4 עולה פי 16, תכננו כך שתוכלו לפצל את העבודה ל-4 שרתים. גם בסיסי נתונים עדיף לחלק לפי קבוצות קטנות של משתמשים וכשצריך לבצע שידרוג עושים אותו רק לקבוצת משתמשים קטנה יחסית. דרך נוספת לחסוך כסף היא להשתמש בבסיסי נתונים הנטענים לזכרון (In Memory Databases). צריך לעשות Refactoring למודול. ולבסוף – צריך לחשוב על אסטרטגיית יציאה. צריכים להיזהר מלהשתמש במוצרים של הענן שנועלים אתכם פנימה. עדיף לשלב פתרונות של ספקים אחרים, לדוגמה פתרונות קוד פתוח".

דובר נוסף שסיפר מניסיונו היה שלמה וייס, האחראי על הפיתוח העסקי של חטיבת ניהול הרישיונות בחברת סייפנט (לשעבר אלדין), ומי שאחראי על הכניסה של החברה לענן. אלדין היתה ידועה בפתרונות של מעקב אחר רישוי התוכנה בעולם הפיזי. כאשר החל המעבר לענן חששו שמא אין צורך במוצרי החברה, אך הסתבר שהבקרה על כך שאכן הלקוחות משתמשים במוצרים בהתאם לרישיונות חשובה לא פחות. כך, אחד המודלים הנפוצים הוא לתת מספר רישיונות מוגבל בחינם ולגבות על כל רישיון נוסף, אך אם אינספור לקוחות יכולים להתחבא תחת הרישיונות הספורים הללו בלי פיקוח יש ליצרנית התוכנה בעיה אותה פותרת כיום החטיבה שעליה אחראי וייס בסייפנט.

במסלול השתתפו גם שני נציגים מקרנות הון סיכון. עדי פונדק מינץ מקרן ג'מיני ישראל, שבפורטפוליו של הקרן שלו מצויות חמש חברות המייצרות מוצרים לסביבת הענן, אמר כי רצוי שהחברות תפנינה לתחום שבו יש הרבה לקוחות שכל אחד מהם משלם קצת, מאשר לתחום שיש בו מעט לקוחות, שצריך לבנות עבורם תוכנה יקרה. עוד המליץ כי מנכ"ל החברה יהיה אחראי על תהליך הגילוי, כלומר הוא ידבר עם הלקוחות וישמע אילו תכונות הם רוצים, וכן, שהמנהל גם יהיה זה שמקודד בעצמו את התוכנה, כך הוא יתמצא בה הכי טוב.

עדן שוחט מקרן הון הסיכון ג'נסיס פרטנרס דיבר על סטארט-אפים רזים והקשר ביניהם לענן. לדבריו, אחת השגיאות שחברות טריות עושות היא להצדיק את המעבר לענן בחסכון בעלויות, במקום להסביר שהיישום בענן יכול להגדיל את המכירות. במקרה הראשון, שווי העסקה הוא שווי החיסכון והוא מוגבל, לעומת המקרה השני – שם השמים הם הגבול.

עוד השתתפו: זיו עומר, מנהל הפעילות מול חברות הזנק ויצואני תוכנה באורקל (Oracle) ישראל, נועם קינג, אחראי תחום אז'ור במיקרוסופט (Microsoft) ישראל ומאור דוד-פור, יועץ המפתחים של מיקרוסופט ל-ISV, גיא ניר פז מחברת SaaSPulse, ויטלי קושניר מאסטריילז, ואלון ג'ירמונסקי, מנכ"ל קלאוד אינטליג'נס.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים