מסע השנור של המיליונר

המכות נחתו בצרורות על רפאל לוי איש העסקים הנודע, שעסקיו המלבלבים חבקו עולם. התקשורת זינבה בו יומם ולילה, ובנוסף, תוצאות הבדיקה הרפואית שעשה היו מדאיגות. מפלס מצב רוחו, ירד מתחת לאינדקס.

רפאל היה חסיד נאמן של רבו ששכן כבוד בארה"ב וכונה 'המפענח'. תחת כנפיו הרחבות של הרב פעלו מוסדות נפלאים של תורה וחסד. רפאל היה יד ימינו, וכל עיסקה שיזם עברה תחת עיניו הבוחנות ומוחו הגאוני של הרב 'המפענח', שידע בשאלה או שתיים להוציא את הערמונים מן האש, ולאבחן סכנות ומוקשים, העלולים לפגוע בחסיד האהוב והטוב שלו.

רפאל היה נדבן בקנה מידה עצום ועמוד החסד המרכזי בפעילות הברוכה של 'המפענח'. חיבה עמוקה שררה בין השניים. הרב נהג לשבח את עינו הטובה של רפאל, ואת ליבו הנדבן ללא גבול, ורפאל עצמו היה מעריץ של רבו, ודאג לשדר לכל עבר קיתונות של "אמונת חכמים" עקב עצותיו המחכימות והמועילות של הרב.

עד אותו בוקר מר ונמהר שבו חש רפאל שעולמו הולך להחרב עליו. העתון הכלכלי "קוסמוס" פירסם תחקיר לפיו עסקיו של לוי אינם כשרים בלשון המעטה. הוא נחשד בשיתוף פעולה עם גורמים פליליים ועם סוחרי נשק מתועבים. ההכפשות היו מחרידות ומבישות. העיתון הבטיח להמשיך ולחקור, כשהוא מבטיח שזה רק קצה הקרחון… מבחינת התקשורת דמו של האיש הותר, וההכפשות התעצמו כגלים בסערת צונאמי.

אחרי שבועיים הוא התמוטט והובהל לביה"ח. לאחר שלושה ימי בדיקות מקיפות דיווח הרופא המטפל שלרפאל יש גידול ממאיר במעי הגס. דמעות רבות נשפכו שם באותן דקות. ההון, ההצלחה, העושר, הנדיבות, הכבוד, היו שווים כקליפת השום. השמחה והששון של ההצלחה הכלכלית נמחו במבול של הדיכאון והאסון הרפואי… משפחתו רצתה אבא חי, בריא, ולא אבא חולני ונרדף ע"י התקשורת.

רזה, רועד ועצוב, ניצב רפאל מול 'המפענח' וביכה את מצבו: "אני יודע שהכל משמים כבוד הרב. אבל כאלה מכות חזקות, בתוך זמן קצר. המחלה מבהילה אותי… מי יודע כמה זמן נותר לי לחיות. והתקשורת רומסת את כבודי. הפירסומים יגרמו לי נזק כלכלי עצום… אין לי טרוניות חלילה כלפי שמיא, כבוד הרב… אבל אני נבוך, מסוחרר, מבולבל".

הוא התיישב על כסא העץ מול הסטנדר של הרב ומחה דמעות גדולות. איש העסקים דמה באותן דקות לאחרון האומללים שבדור. הרב לחש מספר מילים לאוזנו רפאל וסיים בקול: "לך בני, עשה מה שביקשתי ממך ומהשמים ירחמו".

למחרת נפרד רפאל מבני משפחתו: "אל תדאגו לי בבקשה. אני אקח את התרופות כמו שציווה הרופא. אל תתקשרו אלי. פעם בשבוע, בערב שבת אתקשר להגיד שבת שלום".

איש העסקים הנודע רפאל לוי נחת בלונדון. בנמל התעופה החליף את חליפת העסקים שלו בחליפה פשוטה, לבש חולצה מקומטת ועלובה, חבש לראשו קסקט צמר ויצא לעשות… שנור.

הוא עבר מדירה לדירה, מחנות לחנות, הציג את אלבום התמונות של מוסדות 'המפענח' וביקש צדקה. "אני שליח של הרב" סיפר "כל דולר יעזור להציל עוד תינוק של בית רבן ולהגדיל תורה וחסד…". והוא אסף דולר לדולר. בלילות הוא ישן מתחת לגשרים או בתוך מחסנים עזובים.

הו, הו, והיו גם בזיונות מבישים ומרים. "תסתלק לי מהעיניים חתיכת נוכל" זעק לעברו עשיר לונדוני, וטרק את הדלת בפניו, לעיניהם של עשרות אנשים ששמחו לאיד. רפאל ההמום שרך רגליו בגרם המדרגות המוביל למדרכה ורצה לבלוע את הקסקט שלו. ליבו היה שותת וסדוק, הוא רצה לעלות למטוס הראשון ולחזור הביתה… אך מה לעשות המשימה עדיין לא הסתיימה.

בשכונת יוקרה אחרת ספג עוד חרפה פומבית. הגברת המבוגרת שפתחה לו את הדלת החליטה משום מה, שרפאל הוא הפורץ ש-"ניקה" את ביתה בשבוע שעבר. היא לחצה על כפתור סמוי, ותוך דקותיים הגיעה ניידת עם שני שוטרים שכבלו בזריזות את השנורר רפאל באזיקים.

אוי לאותה בושה, אוי לאותה כלימה. רפאל לוי המיליונר הענק, עם זהות שאולה, אלבום תמונות, וכמה אלפי דולרים תרומות שאסף, הושלך לתא מעצר כמו אחרון השיכורים, לועס לחמניה עבשה ושותה מים מכוס אלומיניום מעופשת. באותן דקות של עלבון ושפלות הוא הרגיש כאילו נשמתו פורחת לה, וחדשה ניטעת לה במקומה. הרגשה כזו שרק מרגישים, אבל אי אפשר לתארה במילים.

אחרי שלושה חודשים אפופי בזיונות נחת רפאל בארה"ב. עם אותה חליפה מיושנת ומבישה והקסקט על ראשו הגיע לבית המדרש של רבו. אנשים שראו אותו חשבו שדעתו השתבשה עליו… הוא מצא את עצמו עומד מול 'המפענח' שרכן על הגמרא וניגן את לימודו.
"רבי, רבי", קולו נשנק. הוא ניגש לרב, שחיבקו בחום רב. רפאל התחיל למרר בבכי כמו ילד קט. הרב ליטף את מצחו של חסידו הנאמן ולחש לו: "רפאל יקירי, הגלות שלך נגמרה, הנח את התרומות על שולחני ורוץ לבית-החולים, תבקש שיעשו לך בדיקות חוזרות".

הרופאים היו המומים… הגידול נעלם כלא היה, שום שריד למחלה הממארת לא נמצא. "אתה אדם בריא" אמר לו הרופא המטפל כשהוא כמעט בולע את לשונו מתדהמה. "הצילומים הראשונים הראו גידול ודאי. בצילומים האחרונים אין זכר ושארית, קרה פה נס".

המילה "התנצלות" נמרחה על פני חצי הדף הראשי של העתון "קוסמוס". מערכת "קוסמוס" התנצלה בפני איש העסקים רפאל לוי על מסכת ההשמצות והרכילויות.  התברר שהמקור שהזין את העתון היה נוכל שניסה להפליל את רפאל עקב יריבות עסקית. פרקליטיו של רפאל סיכמו עם בעל העתון על 3 מיליון דולר פיצויים. הצ'ק הוסב על אתר לטובת מוסד "תפארת התשובה", בית תמחוי גדול וחדיש שחנך 'המפענח'.

במעמד חיתוך הסרט לחש 'המפענח' לרפאל: "בני חביבי, עכשיו נטפל בסקרנות שלך. נפלו עליך צרות קשות ואיומות. למה? ובכן, נתת צדקה ביד רחבה, בשמחה ובמאור פנים, אבל בפנים עמוק בלב, קיננה בך אותה גאווה ארורה שאיימה לסלק אותך מן העולם, ולהפוך את תרומותיך לחסרות תועלת רוחנית. את ניצוץ הגאווה הזה צריך היה לבער מן העולם, כי הוא חלילה, רצה לבער אותך מן העולם בקיצור ימים ושנים. העתונות זינבה בך וביזתה אותך, כדי שתחזור בתשובה אך נשארת זקוף… אח"כ באה המחלה הנוראה. התמוטטת, אבל בלב עדיין קיננה בך אותה גאווה מטופשת, כאילו אין נדיב וצדיק כמוך. רפאל יקירי, הביזיונות של הגלות, התחושה שאתה שנורר עלוב ומבוזה ספוג בזיונות וגידופים, הצליחה לעקור ממך את המחלה הארורה ביותר. הגאווה".

רפאל חיבק ארוכות את רבו, והודה לבורא עולמים על שקיבל את חייו במתנה.

****
הגאווה היא אם כל חטאת, שורש כל רע. אנשים נוטים לחשוב שהכעס הוא תגובה טבעית למאורעות שאינם עולים בקנה אחד עם ציפיותנו, אך האמת היא שהבעיה נמצאת במהותה בעצם ההרגשה שדברים חייבים להיות כפי שאני רוצה. הרגשה זו יסודה במידת הגאווה המבטא את עליונותו של האחד כלפי האחר. זו הסיבה שהיהדות סולדת מהגאוותן, עד שהבורא מצהיר עליו "אין אני והוא יכולים לדור בכפיפה אחת". אדם הלקוי במידה זו אינו סובל שדברים יתנהלו שלא עפ"י תוכניתו. תגובתו תהיה בהתקפת זעם, וכגודל הגאווה עומק הכעס כתגובה.

עובד מסיפור של קובי לוי