אבי שלום, גרטנר: הציפיות ממיחשוב ענן הגיעו לשיא – ויש למתן אותן

"ארגונים חושבים שאפשר לקחת מערכות ודברים מורכבים מהמיחשוב שלהם לענן ובכך לפתור את הבעיה. הם שוגים. הציפיות ממיחשוב ענן הגיעו כעת, בתום דיבורים של שנתיים, לשיא, וחובה למתן ציפיות אלה, שבחלקן הן לא מציאותיות", כך אמר אבי שלום, מנהל תוכנית EXP בגרטנר (Gartner) המזרח התיכון.

הדברים נאמרו במסגרת כנס הסתיו של מועדון C3 של אנשים ומחשבים, שנערך בסוף השבוע ברודוס שביוון. במסגרת הדיונים וההרצאות המקצועיים עמדו על הפרק שני נושאים עיקריים: היציאה מהמיתון וההיערכות לקראת שנת העבודה 2011, וכן מיחשוב הענן, מידת הבשלות שלו בהיבט הפתרונות של ספקיות ה-IT ומידת ההטמעה שלו בקרב ארגוני ה-IT. הנושא היווה מחלוקת בין חלק ניכר מהדוברים בדיונים השונים.

שלום פתח את יומו השני של מפגש המנמ"רים הבכירים. לדבריו, "מיחשוב הענן אינו יכול לענות על שלל בעיות המורכבות, העלויות, המענה לרגולציות ולאבטחה של מערכות ה-IT הארגוניות".

"הגענו למצב של שיא ציפיות מוגזמות מהענן, וכעת אנחנו מגיעים לשכבת ההתפכחות", אמר. "מיחשוב ענן זו טכנולוגיה טובה, שיטת חשיבה טובה אך לא קלה, והיא לא יכולה למלא את הציפיות כפי שמנהלי ה-IT היו רוצים".

למרות זאת, ציטט שלום נתון מספרי מריל לינץ', שלפיו חברות הענק מתכוונות להשקיע הון עתק בתחום מיחשוב הענן. על פי תחזיות החברה, שוק מיחשוב הענן יעמוד ב-2012 על 95 מיליארד דולרים, כאשר יותר ממחצית מההשקעה בו – 51 מיליארד דולרים – תבוצע על ידי מיקרוסופט (Microsoft). גוגל (Google) תשקיע בתחום 16 מיליארד דולרים ויאהו! (!Yahoo) – שבעה מיליארד.

"מיחשוב הענן – סגירת מעגל"

שלום אמר, כי מיחשוב הענן הוא בבחינת סגירת מעגל בן 40 שנים של תחום השירות ב-IT. "היבט השירות במסגרת הענן הוא לא חדש", אמר. "כבר בעידן המיחשוב המרכזי עם המיינפריים הבעיה הייתה לא הריכוזיות אלא ששיא עומס המיחשוב בשנה אחת הפך לנורמה בשנה שלאחריה, והיה נדרש למטב את תוכנית ההשקעה במודל מיחשוב זה. כאשר העולם עבר בעשור לאחר מכן לקליינט סרבר, נפתרה בעיה זו, אבל אז – הניצולת של השרתים הייתה נמוכה. לאחר מכן העולם עבר לווירטואליזציה, גם פה כדי למטב את ההשקעה וניצול המיחשוב. הנה כי כן, זהו מעגל שהוא כאילו דבר חדש, אבל אנחנו בסך הכול מנסים כל העת לנצל את ה-IT בצורה טובה יותר".

למרות כל האמור, אמר שלום, "התפיסה של מיחשוב כשירות תיקלט, אף אם תיארך זמן". הוא פירט את ההיסטוריה של השירות בעולם ה-IT, שכלל כמה שלבים: לשכת שירות, מיקור-חוץ, אירוח, מיחשוב שריגי, גריד ותוכנה כשירות (SaaS). מה שמאפיין את שיטות השירות הללו, אמר שלום, הוא שהן נועדו לענות על הגידול בכמות השירותים שבא מצד המשתמשים – הלקוחות הפנימיים או החיצוניים של הארגון – לצד העובדה שהתהליכים הפכו למורכבים יותר, נדרשו להיות מהירים יותר ולתמוך בעסק בצורה עמוקה יותר. מנגד, אמר שלום, העולם עבר את מהפכת האינטרנט, מה שהביא לשינוע של כמויות מידע גדולות מבעבר.

לדברי שלום, התועלות הנובעות ממיחשוב הענן הן חסכון בעלויות רכישת חומרה, תוכנה, נדל"ן והוצאות אנרגיה לצורך תחזוקה; חסכון בכוח אדם לתפעול; אין צורך בתוכניות BC ו-DRP; ההוצאות למשתמש קטנות יותר מסביבת המיחשוב הקיימת; המשתמש מגדיר את דרישות החומרה המתאימות לצרכיו, עם אופציה לגידול; ספק הענן יכול לווסת עומסים; יש יכולת לבחור תשתית תוכנה מתוך מצאי גדול של תשתיות זמינות במרכז המיחשוב של ספק הענן; צריכת האנרגיה נמוכה.

שלום קבע, כי "כל תפיסת הענן עדיין לא בשלה. יש להיכנס אליו בהדרגה ולהתאים את השינוי המיחשובי לצד שינוי ארגוני תרבותי. כיום ארגונים עדיין אינם ערוכים למעבר שכזה, שצפוי לקחת שנה וחצי-שנתיים". לדבריו, בסופו של דבר, ארגונים יימצאו במקום שבו חלק מהשירותים המסופקים ייעשו בענן וחלק לא, "הכול על בסיס כדאיות כלכלית ואילוצים תפעוליים ועסקיים. עדיין, מי שחושב שניתן יהיה להוציא את כל ה-IT החוצה ולקבל את כלל השירותים בענן – טועה. זה לא הולך לקרות".

הוא הוסיף, כי ההשקעות הכרוכות במיחשוב ענן הן חלק מהצורך לגשר על הפער שבין הגידול בהוצאות ה-IT לגידול לא שווה בהיקפו בצמיחת העסק. "כל המעבר לענן יעלה לא מעט כסף, ועד שיגיעו החסכונות – הדבר יארך 5-7 שנים", סיכם. "הבשורה הכלכלית החיובית שבענן היא ליצור יותר ערך עבור פחות השקעה".

מתעניין במיחשוב ענן? הירשם לכנס CloudCon של אנשים ומחשבים