"כלכלה דיגיטלית היא התשובה – הן למיתון והן למצב כדור הארץ"

"הכלכלה הדיגיטלית היא התשובה – גם למצב הכלכלי הקשה שבו שרוי המשק העולמי, וגם למצב האקלימי הגלובלי", קבע בן ורוואין, מנכ"ל אלקטל-לוסנט העולמית, בכנס השנתי של החברה בפריז, צרפת. בכנס, שהתקיים בשבוע שעבר, הסביר ורוואין, כי התמריצים הפיננסיים המוצעים על ידי ממשלות ברחבי העולם – מגמה שבה התחיל הממשל האמריקני – יכולים לשמש להשקעה בתשתיות תקשורת, שעליהן מושתת העולם הדיגיטלי – שעצמו מהווה תשתית לכלכלה מודרנית. השקעות אלה, אמר, מיועדות לשיפור מערכות תחבורה, אנרגיה, ביטחון, בריאות וחינוך והקמת קהילות חכמות, שכולן נסמכות על תקשורת דיגיטלית מתקדמת.

לדברי ורוואין, תקשורת IP מסייעת לעשות את כדור הארץ "ירוק" יותר, כשהיא מסייעת לפיתוח כלכלה המבוססת על עובדי ידע, הנמצאים בכל מקום נוח ואינם נצרכים לנוע בדרכים ולפלוט גזים רעילים מיותרים ולצרוך דלק לשווא. ורוואין השתמש גם בקלישאה השחוקה מעט בימים אלה, המספרת למי שטרם שמע מעל במות רבות שהמילה הסינית ל-"משבר" מורכבת משתי מילים: "סכנה" ו"הזדמנות".

הוא הדגיש, שאלקטל-לוסנט ממשיכה לפעול במלוא המרץ, אינה חוסכת בהשקעותיה במו"פ ובשירות לקוחותיה. לדבריו, דווקא שעת משבר כלכלי מחייבת את חברות כמו אלקטל-לוסנט שלא לקפוא על שמריהן.

לפעול במרץ – דווקא בגלל המיתון
ורוואין חדש יחסית באלקטל-לוסנט. הוא הצטרף אליה לפני חודשים ספורים בלבד, לאחר שפרש ממשרת המנכ"ל של חברת שירותי התקשורת הבריטית הבינלאומית הגדולה בריטיש טלקום. לחיזוק דבריו של המנכ"ל הטרי אמר דייב מילר, סגן נשיא בכיר של הפעילות העולמית באלקטל-לוסנט, שחברתו מתכוונת להגדיל את שירותיה בהקמת פרויקטים בתקציב המיועד להשקעה בתשתיות תקשורת דיגיטליות בהיקף של 12.7 מיליארד דולרים, המוקצה על ידי ממשלות ברחבי העולם. כיום תחום השירותים באלקטל-לוסנט מהווה 12% מהמחזור.

המסר שלו השתלב היטב עם זה של המרצה שאחריו, פיטר סונדרגארד, סגן נשיא בכיר למחקר בגרטנר, שטען שדווקא בתקופת המיתון חייבות החברות לפעול ובמשנה מרץ. לדבריו, המנמ"רים חייבים להראות להנהלה כיצד הם, עם הטכנולוגיה המתקדמת שהתקינו, יכולים לסייע לארגונים שלהם גם לחסוך וגם להיות יצירתיים יותר בתרומתם להגדלת העסקים.

הכנס השנתי – ה-19 במניינו – הצליח לשבור שיא חדש בכמות המשתתפים. מעל ל-6,700 איש השתתפו בו במהלך שלושת ימי האירוע. קהל המטרה הראשי של הכנס הוא המנמ"רים של הארגונים הגדולים בעולם. מישראל השתתף מוטי טובי, המנמ"ר של קומברס – חברה ישראלית בינלאומית שרק לאחרונה, כך נודע, החליפה את המערכת של סיסקו בזו של אלקטל-לוסנט. הפתרון של אלקטל-לוסנט ענה גם על הדרישות הטכנולוגיות וגם סיפק את יחס ה-TCO הטוב ביותר מול סיסקו, נורטל ו-3Com שנבדקו בגמר המכרז.

הכנס השנה נשא את המוטו של השנה שעברה – "Become Dynamic Enterprise", והדוברים המרכזיים בו התכוונו ללקוחות, שייראו כיצד אלקטל-לוסנט עצמה היא ארגון דינמי שאינו שוקט על שמריו, גם בעיקר בימים קשים אלה לתעשייה ולכלכלה בכללה.

אחרי מושבי הפתיחה התפצלו המשתתפים לעשרות מיני-סמינרים בתחומי ההתמחות של אלקטל-לוסנט, דוגמת טלפוניית IP, אבטחה, SMB, ניידות, מרכזי שירות, רשתות נתונים ועוד.

הכול על IP
אם הברכה הנפוצה ביותר לאנשים היא "עד 120 שנה", הרי שאלקטל, ענקית התקשורת הצרפתית, עברה את גיל 120 בשנה שעברה. היא נוסדה ב-1898. שנה לפני יום הולדתה הייחודי, היא מיזגה לתוכה את חברת התקשרות האמריקנית לוסנט, יצרנית ציוד תקשורת שפוצלה ב-1996 מ-AT&T, חברת שירותי התקשורת הגדולה בזמנו בארצות הברית. מקורה ההיסטורי של AT&T עצמה היא בחברת שירותי התקשורת Southwestern Bell Telephone Company, שנוסדה אף היא, כמו אלקטל, במאה ה-19 – בשנת 1883.

פרוטוקול האינטרנט – IP, פותח בשנות השישים ותוך 30 שנה הפך לתשתית של כל אמצעי תקשורת באשר הוא. IP לא משמש רק להעברת נתונים ברשתות מחשב מקומיות ומרוחקות, אלא גם להעברת קול ווידיאו. יצרנית הנתבים סיסקו נוסדה "רק" ב-1984 והצליחה בתוך שנים מועטות לכבוש את פסגת יצרניות מערכות התקשורת, כי התבססה אך ורק על פרוטוקול IP, שהפך לתקן הפתוח בפועל.

יצרניות התקשורת הוותיקות והמסורתיות עם המרכזיות הסגורות, מבוססות הפרוטוקולים הייחודיים לכל אחת בנפרד, החלו לאבד את השוק. אלה מהן שנותרו לאחר רכישות ומיזוגים, עברו גם הן לפרוטוקול IP והן פועלות בשוק הרחב והגדול המכונה כיום Unified Communication – שוק המציע את העברת כל סוגי המידע: נתונים, קול ווידיאו באותה רשת IP. מכאן נגזר גם המושג Convergence.

לאחר שנורטל, יצרנית ציוד התקשורת הקנדית הבינלאומית, "הרימה ידיה" ועברה לניהול של פשיטת רגל בנוהל Chapter 11, נותרו שתי שחקניות ענקיות: סיסקו ואלקטל-לוסנט, המתחרות על כל לקוח ולקוח בכל פינה בעולם. מחזורה של סיסקו נשק בשנה שעברה ל-40 מיליארד דולרים – ארה"ב. מחזורה של אלקטל-לוסנט הגיע ל-21.3 מיליארד דולרים והיא מעסיקה כ-77,000 עובדים ב-130 מדינות. בישראל יש לה כ-470 עובדים – כמחציתם במרכזי הפיתוח שלה, שהוקמו בעקבות רכישת שתי חברות ישראליות. את הסניף הישראלי מנהל יאיר פכט.