"מישהו חייב להיות חשוף בצריח"

לאורך כל ההיסטוריה, המצאות חדשות תמיד היו קטליזאטורים לשינויים חברתיים והיוו גורם מרכזי בעיצוב חייו של האדם. כאשר רוצים לסקור את ההיסטוריה של החדשנות, אי אפשר שלא להזכיר אירוע חשוב מ-1896 – אז בארצות הברית הוקמה חברה בשם Tabulating Machine Company, שמכונותיה שימשו לעיבוד כרטיסי ניקוב במפקד האוכלוסין האמריקני בשנת 1900. בשנת 1924 שינתה החברה את שמה לזה המלווה אותה עד היום – יבמ (IBM), במקביל לרישומה למסחר בבורסה לניירות ערך בניו יורק.

במהלך 86 שנות פעילותה, ידעה החברה עליות ומורדות, חלקן קיצוניות, אבל בעשורים האחרונים מהווה החברה אבן יסוד בכל הקשור לטכנולוגיה וחדשנות. רבות מההמצאות בתחומים שונים נולדו במעבדות יבמ, אי שם מעבר לים והחל משנות השבעים המאוחרות – גם בחיפה. העובדה שרבים לא זוכרים או לא יודעים את כל זה, היא אתגר שכמעט כל דובר של יבמ מתמודד איתו.

אחד הדוברים הללו הוא ד"ר ברנרד מאירסון, סגן נשיא לחדשנות ביבמ, שהיה אחד המרצים המרכזיים בכנס הלקוחות הענק שערכה החברה בתחילת השבוע במרכז הכנסים אווניו. בשיחה חופשית עם כתבים ובלוגרים במהלך האירוע, התייחס מאירסון לסוגיה זו, ואמר, כי בניגוד לחברות אחרות, יבמ אינה יכולה להדביק על כל מוצר את התווית "IBM Inside", כי "טכנולוגיה מצוינת היא כזו ששקופה למשתמש – וזה היופי במה שאנחנו עושים: אנחנו הופכים עצמנו לשקופים".

בהזדמנות הזאת, הוא מזכיר, כי טכנולוגיות של יבמ שנולדו בעידן ה-ThinkPad, הן שהובילו בסופו של דבר גם להופעת מחשבי ה-Netbook. ככלל, הוא מדגיש, כי יבמ אינה פועלת בשוק מוצרי הצריכה למשתמשי הקצה – ולכן גם מכרה את עסקי המחשבים האישיים שלה. "אנחנו לא בונים בסין מוצרי צריכה: זו לא חדשנות, אלא אקסטרפולציה של טכנולוגיה. בכל פעם שבה אתה מגיע לשלב מוצר המדף, מוצר הצריכה זה לא אנחנו. אם אני יכול לבנות מחשב-על או לבנות זיכרון פלאש – אני מעדיף לבנות מחשב-על. אנחנו לא עושים דברים טריוויאליים שאינם מאופיינים בחסם כניסה גבוה", אמר האורח.

מאירסון נושא את התואר עמית יבמ, שהינו אות כבוד הטכנולוגי הגבוה ביותר שמעניקה החברה לחוקרים ומדענים שהובילו פריצות דרך משמעותיות. בנוסף, הוא אחראי על האקדמיה של יבמ – ארגון פנימי המאגד כ-1,000 מנהלים ומומחים טכניים בתוך החברה ומחוצה לה. במשך שנים הוא היה חבר צוות המחקר של יבמ והוביל חידושים בתחום הנדסת חומרים, מיקרואלקטרוניקה, מערכות אחסון ועוד.

הוא מודע לסכנות שקיימות אצל כל מי שעוסק בחדשנות ופיתוח. בראיון לאחד מכלי התקשורת אמר מאירסון, כי הוא דורש מהאנשים שעובדים איתו במחקר ופיתוח לבוא אליו לפחות פעם בשנה ולהגיד לו איזה טעויות הם עשו – ואיפה. הוא לא מאמין בחדשנות שיש לה הצלחה של מאה אחוזים, אבל זה לא אומר שצריך להוריד את הרגל מהגז ולהפסיק להמציא או לפחד.

"מישהו צריך לשמור ולהוביל את הפיתוח בקצה העליון של הטכנולוגיה – ויבמ לקחה על עצמה את התפקיד הזה", אומר מאירסון בשיחה. לדבריו, אחד האתגרים שעומדים כיום בפני כל מפתח, הוא ההתקרבות המפחידה לגבולות הפיסיקה – תופעה שהחלה כבר לפני שנים ואיימה בין היתר על המשך ההתקדמות על פי חוק מור. "מכונות פועלות כיום מהר כל כך, עד שעצם מבנה המארז ברמת השבב עצמו עלול להשפיע על הביצועים", מסביר מאירסון. "יבמ מפתחת פתרונות שונים כדי להתמודד עם הבעיות האלו, וכחלק מזה, מהנדסי החברה משקיעים במערכת ההפעלה לינוקס (Linux)".

על פי מאירסון, בחמש השנים הקרובות ישתנה האופי הבסיסי של הטרנזיסטור, והעולם הטכנולוגי יפנה לכיוון של טרנזיסטורים תלת-ממדיים, הנבנים בניצב למשטח השבב ולא לרוחבו. בתחום התוכנה, חוזה סגן נשיא יבמ את הופעתן של מערכות המבצעות אופטימיזציה עצמאית של הקוד ברמת הארכיטקטורה. מערכות כאלה, הסביר, ידעו לתכנן ולתכנת מחדש את עצמן תוך כדי תהליך העבודה והשימוש, על מנת לייעל את ביצועיהן. קומפיילרים, ציין, יהיו מסוגלים לבחון אלפי שורות של קוד, לזהות אלגוריתם מרכזי ולשלוף אותו החוצה, על מנת לצרוב אותו על גבי מעבד ייעודי או שבב זיכרון ייעודי – כדי לקבל מהירות ביצוע הגבוהה פי 10 עד 100.

בשיחה איתו אי אפשר היה שלא להתרשם מהביטחון העצמי של האורח ומהבקיאות שלו כמעט בכל תחום שבו יבמ מעורבת. המסקנה מהשיחה היא, שכדי להיות חלק מחדשנות, עליך להגיע למצב שבו החדשנות הופך להיות חלק מה-DNA שלך – אחרת אין סיכוי שזה יעבוד.