כלי ווב 2.0 חודרים לארגונים באופן חלקי בלבד

למרות הדיבורים הרבים על נחיצותם של כלי ווב 2.0 לארגונים, הרי שהחדירה של כלים אלה ויישומם ב-2008 הייתה חלקית ביותר – כך עולה מסקר ניהול הידע בישראל 2009, שנערך על ידי ROM Knowledgeware ואנשים ומחשבים, ושממצאיו הוצגו בכנס KM-09 שהתקיים אתמול (ד') במרכז הכנסים אווניו בשדה התעופה בן גוריון. הסקר נערך במאות ארגונים ממגזרי התעשייה השונים, שבהם מוטמעים תהליכי ניהול ידע ופרויקטים בתחום, ברמות שונות.

נעמה ברקוביץ', מנהלת פיתוח מקצועי ב-ROM, הציגה בכנס את תוצאות הסקר, ואמרה, כי הממצא המרכזי בו הוא שהמשבר הכלכלי לא השפיע, באופן כללי, ב-2008 על תקציבי ניהול הידע של הארגונים., והם חוו עלייה מתונה. כך, לדבריה, בארגונים שתקציב ניהול הידע שלהם עמד אשתקד על עד 50 אלף דולרים היה גידול של 21% בתקציב, בארגונים שתקציב זה עמד בהם על עד 100 אלף דולרים תקציב ניהול הידע גדל ב-14%, בכאלה שתקציב ניהול הידע שלהם היה עד 300 אלף דולרים היה גידול של 18%, בארגונים עם תקציב של עד חצי מיליון דולרים נרשם גידול של 6.5% ובארגונים עם תקציב ניהול ידע של למעלה מחצי מיליון דולר עמד הגידול ב-2008 על 12%.

בהתייחס לפתרונות ניהול הידע הממומשים בארגונים, אמרה ברקוביץ', כי גם השנה יש הגמוניה ברורה של מימוש פורטלים ארגוניים ולאחריו הקמת אתרים כעילות בניהול מסמכים. "חרף הדיבורים על וויקי-בלוגים", אמרה ברקוביץ', "עדיין איננו מבחינים בצמיחה משמעותית שלהם בארגונים".

ממצא נוסף שאותו ציינה ברקוביץ' הוא הדומיננטיות של כלי ניהול הידע של מיקרוסופט בארגונים – SharePoint ו-MOSS. כך, עולה מהסקר, כי כלים אלה נמצאים בכ-60% מהארגונים שהשתתפו בסקר לעומת כלי סאפ (17.02%), אורקל ופלאמטרי (4.26% כל אחת) ו-יבמ (2.13%). בנוסף, לדבריה, יש שתי מגמות מקבילות: ביזור ומרכוז פרויקטים של ניהול ידע. בהיבט המגזרי, ציינה ברקוביץ', כי גם בשנה החולפת הייתה יציבות של פרויקטי ניהול ידע במגזרים הוותיקים – צבא וביטחון, תעשייה ובנקאות ופיננסים, חלה עלייה במימוש פרויקטים של ניהול ידע במגזר הממשלתי וברשויות המקומיות והייתה ירידה בתחום ההיי-טק. בהיבט הגודל, אמרה, כי גם בשנה החולפת היה המשף של הדומיננטיות של הארגונים הגדולים ביישום פתרונות ניהול ידע. בהיבט הפרסונלי, ציינה ברקוביץ', כי כ-70% מהארגונים מחזיקים מנהל ידע במשרה חלקית או מלאה, ולעתים אפילו מדובר בצוות של אנשים העוסקים בתחום.

היא סיימה בציינה את תפוקות ניהול הידע בארגונים, שמהם עולה, כי הטמעת פרויקטים שכאלה מביאה לשיפור ברמה המקצועית של עובדי הארגון, חיסכון בזמן העבודה, צמצום זמן המענה הטלפוני, חיזוק התקשורת הפנים ארגונית, צמצום תעבורת המיילים וירידה במספר הכשלים החוזרים על עצמם. תועלות נוספות, אמרה, הן שיפור בתכנון ובהטמעת פרויקטים, קיצור תהליכים פנים ארגוניים, התייעלות השירות וקיצור זמן חיפוש אחרי חומרים מקצועיים.