פרופ' יצחק בן ישראל, יו"ר המולמו"פ: "ההצלחה של ישראל בתחום ההיי-טק מיצתה את עצמה"

"המינוי שלי ליו"ר המולמו"פ בא בהפתעה. מהרגע שפנו אלי עד הרגע שאישרו עבר זמן די קצר", כך אומר פרופ' יצחק בן ישראל מאוניברסיטת תל-אביב, אלוף במיל', לשעבר ראש מפא"ת וחבר כנסת מטעם קדימה. בן-ישראל מחליף את פרופ' עודד אברמסקי, שהתפטר ביחד עם רבים מחברי המועצה הלאומית למחקר ופיתוח, עקב מחלוקת בדבר השתייכותה – משרד המדע העדיף להשאיר את המועצה תחת אחריותו בעוד לדעת פרופ' אברמסקי, המועצה חייבת להיות עצמאית ולהיות כפופה ארגונית בלבד למשרד ראש הממשלה, כמו המועצה לבטחון לאומי.

לדברי פרופ' בן-ישראל, תפקידה של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח הוא להיות גוף שימליץ על מדיניות. "המולמו"פ הוקמה לפי חוק, והיא אמורה לעשות את התכלול ולאחר מכן להמליץ לממשלה על מדיניות המחקר והפיתוח הכללית בארץ. לכל משרד ממשלתי יש מדען ראשי משלו, ויש שלושה גופים שמוציאים סכומים גדולים – כל אחד מעל מיליארד שקל – על מו"פ בשנה: ראש מפא"ת, המדען הראשי של התמ"ת והאקדמיה באמצעות ות"ת. כמו כן יש הרבה גופי מו"פ קטנים במשרדים השונים כגון משרדי החקלאות והבריאות", אומר בן ישראל.
"כאשר מדובר בהוצאה ממשלתית כל כך גדולה יש צורך בהסתכלות כוללת שאיננה בתוך המגזר שבו אחד אחראי על המו"פ הבטחוני, השני על התעשייתי והשלישי על האקדמיה. צריכים הסתכלות כוללת ולכן הוקמה מועצה לאומית למחקר ופיתוח שצריכה להסתכל על התמונה הכוללת ולהמליץ לממשלה על המדיניות הכוללת. זה לא גוף ביצועי, זה גוף שממליץ לממשלה על המדיניות והממשלה קובעת".

לפי הטיעון של אנשי המועצה הקודמת, קשה לשכנע מישהו להוציא מיליארדים כשאתה נמצא במשרד קטן יחסית כמו משרד המדע.
"זה לא משנה, המועצה צריכה לקבוע את המדיניות, לא משנה מי מוציא את הכסף שהיא ממליצה על תיקצובו ובוודאי לא משנה מי מחזיק אותה. היא קיימת לפי חוק והתקציב שלה ניתן בנפרד על ידי האוצר. לדעתי המיקום של המועצה – במשרד המדע או במקום אחר – לא כל כך חשוב.

ראשית צריך להפוך אותה לגוף אפקטיבי שמשפיע על המדיניות, ולא מחליף את גופי הביצוע, לשם כך צריך להגדיל את שיתוף הפעולה עם גופי הביצוע שהזכרתי לעיל, ולתת לה כלים לעשות את זה. צריך לעבוד עם שאר משרדי הממשלה ובמיוחד עם האוצר וזה מה שאני עושה היום. אני עוד לא בא בדרישות, אלא מנסה להשיג שיתוף פעולה וזה חיוני. למיטב הבנתי יש גם הבנה לצורך בקיומו של גוף כזה באוצר ולכן גם תהיה תמיכה מהאוצר".

מי ייכנס במקום חברי המועצה שהתפטרו?
"בחוק יש הגדרה איך בוחרים חברים למועצה – יש מספר חברים מהאקדמיה ואחרים מהתעשייה, ולגבי כל אחד כתוב עם מי צריך להיוועץ (ראש המינהל המדעי מצד ות"ת והמדען הראשי בתמ"ת מצד התעשייה) במועצה משרתים 15 חברים, 13-14 מתוכם כבר נבחרו, התהליך פחות או יותר הושלם".

מה דעתך על סדרי העדיפויות בתחומים השונים שעליהם המליצה המועצה – חלל, מדעי החיים, מיחשוב והיי-טק?
"ההמלצה להגדיל את ההשקעה במו"פ בחלל היא של המולמו"פ הקודם ואני חושב שהיא במקומה. היא נמצאת בשלב המימוש ויש דיונים עם האוצר איך עושים את זה. הוקם צוות שהנשיא וראש הממשלה מינו כדי להכין תוכנית לחלל בעקבות המלצת המולמו"פ. הצוות הגיש את הדו"ח שלו ועכשיו דנים עם האוצר איך מממשים אותו. אם נקבל את מה שמומלץ בדו"ח הזה, תהיה לנו בכל שנה התחלת ייצור של לווין LEO (נמוך מסלול, לדוגמה לוויני צילום. א.ב.) ובכל שנתיים לווין תקשורת. בהתחשב בזה שלוקח חמש שנים לבניית לווין, זה אומר שבממוצע תמיד יהיו 5-6 לוויינים בבנייה בכל רגע נתון. כמובן שהיעד הוא השוק החיצוני.

תחום מדעי החיים הוא תחום המורכב מעשרות תתי תחומים וכשאומרים מדעי החיים צריך להסתכל בראיה לאומית – החל מהאוניברסיטאות, דרך מכוני המחקר וכלה בתעשייה – ולראות בהתחשב בכל אלה, מה מתוך התחום העצום הזה מתאים למדינת ישראל, ואיפה יש לנו יתרון יחסי. זה בדיוק סוג הדברים שצריך בשבילו מועצה לאומית למו"פ.

גם תחום ההיי-טק והתוכנה מחייב רביזיה. הצלחנו בזה לא רע עד היום, אבל ההצלחה שלנו בתחום ההיי-טק פחות או יותר ממצה את עצמה. אנחנו עומדים במצב שבו אנחנו צריכים לחשוב איך ממשיכים ואיך פותחים את התחומים הבאים ולא חוזרים על מה שעשינו בעבר. גם פה צריך להסתכל מחדש על העניין בצורה רעננה".

לסיכום אומר פרופ' בן ישראל, כי ההמלצות של המולמו"פ עד כה היו טובות. "אם נממש את מה שהממשלה החליטה – המצב ישתפר".