למה אנשי ההיי-טק מפגינים? האם הקטר של המשק יורד מהפסים?

הכנסת אישרה, זמן קצר לפני פרסום שורות אלה, את ביטול עילת הסבירות. בימים האחרונים, לקראת ההצבעה, וכנראה שגם לאחריה, המחאה נגד תוכניות הממשלה מגיעה לשיאים חדשים. אנחנו נמצאים באירוע מתגלגל, שמשפיע על כל אחת ואחד מאיתנו. לצד ההפגנות הסוערות מול משכן הכנסת – כולל המעצר הבוקר של יזם ההיי-טק משה רדמן, ממובילי המאבק – הכריזו אמש (א') נציגי 150 החברות שמאוגדות בפורום העסקים, בהן חברות היי-טק ו-IT, על שביתה. מיד לאחר מכן הצטרפו אליהן עשרות חברות היי-טק נוספות, שלא מאוגדות בפורום זה. חלק מהחברות סגרו את שעריהן ואחרות אפשרו לעובדים שלהן להשתתף במחאה מבלי לנכות להם ימי חופשה. היו אף חברות שמימנו אוטובוסים לנסיעה לירושלים.

אף אחד לא הכריח את חברות ההיי-טק לשבות ואף אחד לא הכריח את העובדים והמנהלים שלהן להפגין. הם – עובדי היי-טק מהימין, המרכז והשמאל – מפגינים מהיום הראשון של ההפגנות. כל אחד מהם, וכולם ביחד, מבינים שהם נלחמים על הבית, על אופי החיים במדינה שהם גדלו בה, נלחמו עליה וחלק אף סיכנו את חייהם, בדיוק כמו אחרים בחברה הישראלית. הם גם מבינים שהתמונה שמראה שמצבו של ההיי-טק עדיין טוב יחסית היא מטעה וזמנית. הם קוראים את הדו"חות, שכבר לא טובים, ומבינים שאם יישום התוכנית והקרע בציבור יימשכו, הם יהיו גרועים עוד יותר.

מעצר משה רדמן ליד הכנסת pic.twitter.com/EBBsCTUhEQ

— לירי בורק שביט (@lirishavit) July 24, 2023

חברה טכנולוגית, שמבוססת על חדשנות, צריכה חמצן בדמות הזרמת כספים של משקיעים. אלא שבחודשים האחרונים – נכון שגם בגלל המשבר הכלכלי העולמי, אבל במידה רבה מאוד בגלל התוכנית המשפטית של הממשלה – המשקיעים לא באים. במקום זה, במקרה הטוב, הם דורשים מהיזמים לרשום את החברה שלהם בחו"ל, אם היא חדשה, או להעביר אותה מישראל לשם, אם היא קיימת. זה פתרון שלא מתאים לכל עובד ומהנדס, בוודאי אם החברה לא רק שלא תירשם בישראל, אלא גם לא תפעל מכאן. הם יודעים שאף אחד לא מחכה להם מעבר לים ואף אחד לא מבטיח להם שום דבר.

מה הקשר של ביטול עילת הסבירות להיי-טק?

עילת הסבירות וביטולה, שמהווים חלק מהתוכנית המשפטית וזה מה שנמצא על הפרק בימים אלה, הן נושא משפטי די מורכב, שעד לפני זמן קצר רוב האנשים לא ידעו על קיומו. רבים שואלים מה הקשר שלו לענף ההיי-טק. במאמר שפרסמנו היום מאת עו"ד אביב אילון, הוא מפרט אחת לאחת אילו השלכות יש לביטול עילת הסבירות על הענף.

נציגי הממשלה מכנים את התנהגות המוחים תבהלה. הם צודקים. לא צריך להיות משפטן כדי להבין שרק ביטול עילת הסבירות, או צמצומה, יכול.ה לפגוע קודם כל בעובדים ובזכויותיהם. זה נכון לענף ההיי-טק, אבל כנראה שיותר מזה לעובדים מהמגזרים האחרים, שהשכר שלהם נמוך בהרבה מהשכר בענף הטכנולוגיה – מה שאומר שהיכולת שלהם לממן מאבקים משפטיים תהיה עוד יותר מוגבלת. אחד המקומות שבהם סעיף הסבירות יכול להיות מופעל הוא ביחסי עובד-מעביד, בדיונים על סיבות לפיטורים של עובד, ואם אין את הסעיף הזה, יהיה על העובד שרוצה לתבוע את מעסיקו לשעבר למצוא סעיפים אחרים לעשות זאת על פיהם – וסביר להניח שעורך דינו יגבה ממנו יותר על כך. מי שיקרא את המאמר יבין שביטול עילת הסבירות נוגע לו בדרך זו אחרת.

בשעות קשות אלה, כל מה שנותר הוא להצדיע לאלה שנלחמים כדי שהקטר של המשק ימשיך לנסוע, וכדי שנמשיך להיות דמוקרטיה

מאז ששר המשפטים, יריב לוין, הכריז על ה-"רפורמה" בתחילת ינואר, אנחנו משקפים ומדווחים על המעורבות של ההיי-טק במאבק החברתי הכי דרמטי שהיה פה בשנים האחרונות. לא פעם קיבלנו ביקורות קשות מקוראים ששאלו: האם הפכנו לאתר פוליטי? התשובה היא לא, במובן של בעד עצם זהותה של הממשלה ומרכיביה או נגדה. אבל אנחנו בהחלט רואים את עצמנו שליחים נאמנים של אנשי ההיי-טק – ענף שלפחות כמעט לכל הדעות ייפגע מאוד מהתוכנית והשלכותיה, וכבר נפגע. וכאתר שיש לו קו מערכתי בעד ההיי-טק, מחובתנו לומר כאן את דברנו.

עם זאת, ניסינו, ומעט הצלחנו, להביא קולות אחרים, שתומכים בתוכנית – ואין ספק שיש כאלה, אלא שהם מעטים עד לא קיימים, לפחות ברמה של מנהלים בכירים. חלקם הגדול מתנגד לתוכנית ואחרים, שתומכים, לא מעוניינים להביע את דעתם בפומבי.

מדינת ישראל כבר מזמן נמצאת במאבק שהוא לא רק על התוכנית המשפטית, אלא על צביונה של המדינה, שמרנים מול ליברלים, וההיי-טק הוא נושא הדגל של הליברליות. בין אם זה בגיוון והכלה, ובין אם זה בדמוקרטיה. זאת, מעבר לפן הכלכלי, שכאמור נפגע מאוד מהתוכנית המשפטית. לא במקרה, ההיי-טק ממותג כקטר של המשק, ולא במקרה הקטר הזה נאבק על היכולת שלו להמשיך לנוע במסילה, גם אם היא מלאת מהמורות וסדקים, שמקשים מאוד על הדרך. בשעות קשות אלה, כל מה שנותר הוא להצדיע לאלה שנלחמים כדי שהוא ימשיך לנסוע, וכדי שנמשיך להיות דמוקרטיה.