האתגרים בפרויקט מרכב"ה – "מפעל ה-ERP של ישראל"

"פרויקט מרכב"ה הוא כבר מזמן לא פרויקט, אלא מפעל ה-ERP של ישראל, חברת תוכנה ממשלתית שאחראית לפיתוח ויישום אפליקציות טכנולוגיות. אנחנו מחברים את כולם והכול, טכנולוגיה עם תהליכים עסקיים ואנשים, ויש לנו מטרה אחת בלבד: איך לספק ערך עסקי ללקוח שלנו. ההתחלה, ב-2015, אמנם הייתה כפרויקט, אבל כבר ב-2019 הפכנו למפעל שלומד את עצמו כל הזמן ומספק שירותים טכנולוגיים למדינת ישראל. בימים אלה אנחנו נמצאים בתהליך של בחינה, לבדוק איך אנחנו מבצעים את המשימות שלנו ואיפה אנחנו עומדים", כך סיפר ישראל מור חי, מנהל יחידת מרכב"ה.

מור חי דיבר בכנס ERP 23, כנס ה-ERP הגדול השנתי של אנשים ומחשבים, שהתכנס לפני ימים אחדים במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון.

בדבריו התייחס מור חי לאתגרים שעומדים כיום בפני אותו "מפעל ה-ERP של ישראל", כפי שהוא כינה את מרכב"ה – הגוף הטכנולוגי שפועל לצד ממשל זמין כדי לספק את השירותים הנדרשים לממשלה, על משרדיה השונים, ולאזרחים שמשתמשים בהם. הוא סיפר כי היחידה מונה 256 עובדים, מהם רק 11 עובדי מדינה וכל השאר מועסקים במיקור-חוץ.

הוא ציין ש-"המיקוד הראשי שלנו השנה, ואולי גם בשנה הבאה, הוא להגדיל באופן משמעותי את מספר אנשי ה-QA, שעומד כרגע על ארבעה בלבד. זה לא הגיוני ולא מספיק טוב לגוף גדול כמונו, שאחראי לכל כך הרבה היבטים בגופים ובפעילויות של הממשלה. יש 90 משרדים ויחידות סמך ממשלתיות, כאשר כל אחד מהם מגיע עם רצון ובקשות משלו. הממשלה מעסיקה מעל 100 אלף אנשים, שכ-10,000 מהם מוגדרים משתמשים כבדים. כשמרימים את מכסה המנוע, מוצאים בממשלה מודל ERP שאין כמעט נושא שהוא לא עוסק בו – משעוני נוכחות ועד לתוכנית שכר. אנחנו עוסקים בכ-100 פרויקטים בו זמנית".

"יש במרכב"ה הרבה נתונים שלא משתמשים בהם עד הסוף"

מור חי ציין ש-"אחת הבעיות בפרויקט מרכב"ה היא שעל אף שעושים בו ביג דאטה, יש עדיין הרבה נתונים שלא משתמשים בהם עד הסוף". "אנחנו חייבים להתחיל להשתמש היטב בנתונים שיש לנו, להשתמש טוב יותר, כדי להסיק מסקנות ולקדם פרויקטים שונים", אמר. "אחד הפרויקטים הללו הוא פרויקט תפעולי, והוא האתגר המרכזי שלנו ל-2024. המדובר בשדרוג מ-ECC ל-S/4 Hana, כשאנחנו צריכים להיות מוכנים היטב להמרה ולניהול השינוי מבלי לפגוע באיכות השירותים".

"יש סביב זה הרבה שאלות, כמו, לדוגמה: האם בכלל צריך לשדרג? האם קודם מעלים לענן ואז משדרגים? זה אירוע מורכב במיוחד, שחייבים לשמר רציפות תפעולית. שאלות נוספות הן: איך ממשים את האסטרטגיה של העלייה לענן? כיצד מקימים אזור נחיתה עבור מרכב"ה? אנחנו בודקים מה ראוי לעשות בצומת שבה אנחנו נמצאים באותו הרגע. אנחנו צריכים לבחור את הספקית, ואז לבחור את מי שיבצע את הפרויקט בפועל", אמר.

הרשימה של מור חי מכילה גם את הצורך להגר בסופו של דבר לנימבוס, הענן הממשלתי, לעבור לשירותים מנוהלים, להקים תשתיות למאגרי מידע, לשלב יכולות אנליטיקה ולימוד מכונה, ולבדוק אילו פלטפורמות תכנות מתקדמות לשלב עבור תכנות בקוד בסיס וללא קוד.

אי אפשר בלי התייחסות לבינה המלאכותית: "גם אני מתחיל לחשוב מה עושים עם הדבר הזה – האם נותנים לו לעבור ליד או שמכניסים אותו לשימוש בכל הכוח?", ציין. מור חי אמר כי "אנחנו בוחנים כעת מה אפשר לעשות איתו. יש כמה דברים עיקריים במרכב"ה שאפשר לשלב בינה מלאכותית, והראשון שבהם הוא תחום השירות. אנחנו מתמודדים עם 100 אלף קריאות שירות בשנה ואפשר, באמצעות הטכנולוגיה הזו, להקטין את מספר קריאות השירות שאיתן כל עובד צריך להתמודד, ולמקד את הזמן של העובדים במה שבאמת חשוב. אתגר משמעותי אחר הוא רציפות תעסוקתית, כשאנחנו עובדים מאז הקורונה באופן היברידי".

אבל, כמו רבים אחרים במעמדו, מור חי טוען שבשורה התחתונה – אלה האנשים. "הסיפור הגדול הוא לא טכנולוגיה אלא תרבות ארגונית, שבה צריכים לשלב מונחים כמו מנהל מוצר ומנהל הצלחת לקוחות, ועל כל הדבר הזה צריך לדעת לשלט באמצעות תוכנית לכל שנת פעילות, עם תקציב רב שנתי – ולהתקדם קדימה", סיכם.