סין פועלת להוביל את המחקר בבינה המלאכותית בעולם

צוות חשיבה מארגון מחקרי המדיניות CSET (ר"ת Center for Security and Emerging Technology) מאוניברסיטת ג'ורג'טאון בארה"ב טוען בדו"ח חדש שפרסם, כי סין שואפת להיות המקור הראשון לבינה כללית מלאכותית בעולם.

לפי הדו"ח, חוקרים סינים פרסמו יותר מ-850 מאמרים הנוגעים לבינה כללית מלאכותית (AGI – Artificial General Intelligence) בין 2018 ל-2022, המצביעים על המאמצים של בייג'ין ליצור מכונת חשיבה פעילה ואמיתית – שתכלול קרוב לוודאי מחקרים על ממשקי מוח/מחשב, ובמילים אחרות – מכונות שחושבות כמו בני אדם ויכולות לתקשר עם מוח אנושי. כותבי הדו"ח טוענים, כי המאמץ של בייג'ינג "מאתגר את הנורמות העולמיות המתעוררות", ומדגיש את הצורך בתוכנית ניטור רצינית שתשמש בסיס להסדרה של המחקר כדי למנוע שימוש לרעה בעתיד.

הדו"ח מבוסס על בחינת מאמרים מדעיים הנוגעים לתריסר טכנולוגיות רלוונטיות, שכ-500 מהם עוסקים בנושאים כמו "יישומי בינה מלאכותית שגרתית" ו"טכנולוגיות מתקדמות עבור AGI" – והחשש הוא שסין מרחיקה לכת מעבר לבינה מלאכותית כללית ומנסה לפתח טכנולוגיות כמו אינטראקציה בין אדם למכונה, שמאפשרת לשלוט במחשבים ובמכונות באמצעות המוח האנושי. לדברי החוקרים, ייתכן כי "הטענות של סין כי היא פועלת לכיוון פיתוח בינה כללית מלאכותית הן אמיתיות ויש להתייחס אליהן ברצינות".

הטענות הסיניות באו לידי ביטוי לראשונה ב-2017, כאשר סין פרסמה מסמך שכותרתו "תוכנית פיתוח הבינה המלאכותית של הדור החדש" שאחד מיעדיה הוא "לבנות יתרון מוביל ראשון של סין בפיתוח בינה מלאכותית". הדו"ח של CSET מצביע על כך, שהתוכנית מתקדמת יפה, מציין את האוניברסיטאות שתרמו את התרומות הגדולות ביותר למאמץ ה-AGI, ומציין שחמישה מהמקורות הפוריים ביותר של מחקרי AGI הם מוסדות הממוקמים בעיר בייג'ינג, מה שעשוי להמחיש את מעורבות הממשלה הסינית בנושא, אבל ייתכן שהמחקרים מתקיימים גם במקומות אחרים, שאחד מהם הוא ווהאן (העיר שבה החלה התפרצות מגיפת הקורונה).

הדו"ח מציין, שחלק ממחקרי ה-AGI של סין מערבים חוקרים מחו"ל, אך "הנתונים מראים שחלק הארי שלהם נמצא במוסדות סיניים". נראה כי המחברים מודאגים מכך שקשה לשאר העולם להבין את ההישגים של סין – או היעדרם – כי ייתכן שממשלת סין עשויה להסתיר את המחקרים הפחות מוצלחים שלה, וכותבים, כי "הסתרת מחקר מדעי, למשל על ידי הגבלת גישה לכתבי עת אקדמיים, עלולה להוביל להנחות שווא, המתגלגלות למעגל קסמים של אמצעים ואמצעי נגד" ולהשפיע על התחרות עם המערב בנושא. כדי להדגים את הבעיות הקשורות למצב זה, המחברים מתייחסים לתופעת "פער הטילים" – האמונה המוטעית בשנות ה-60 כי טכנולוגיית הטילים של ברית המועצות עלתה במידה ניכרת על זו של ארצות הברית, מה שהוביל לתגובות מדיניות לא מושכלות ולא מבוקרות במערב.

הדו"ח מסתיים בקריאה לקובעי המדיניות בארה"ב השוקלים את אמצעי ההגנה של AGI להכיר בכך שמתחרים מבינים את המשמעות האסטרטגית של הטכנולוגיה ושל פיתוחה, והניסיונות להעריך את יכולותיהם עלולים לגרום להסתרת מאמציהם. בנוסף, הם ממליצים לא להגביל באופן חד צדדי את המחקר במערב, אלא לאפשר גמישות בכללים האתיים המשפטיים והחברתיים. "למרות שמרוץ חסר מעצורים לצמרת הוא מסוכן", כותבים החוקרים, "גם הגבלות חד-צדדיות על פיתוח AGI, או הסכמים מבוססי אמון שאינם ניתנים לאימות ועמידה חד-צדדית בפרוטוקולי ELSI/ELSA (אתיקה, השלכות/היבטים משפטיים וחברתיים) – מסוכנים גם כן".