להציל את ספינת הדגל

הדיווחים הקודרים על הקשיים אליה נקלעה קומברס (Comverse), משפיעים כמובן קודם כל על עובדיה. הוותיקים בחברה כבר מורגלים לחיות באווירת פיטורים ובוודאי מתרגשים פחות מפעם לפעם. מנכ"לים וחברי דירקטוריון שיושבים מעבר לים רואים בעיקר מספרים – אך לא כל כך את העובדים שמאחוריהם. זו דרכו של עולם. בענף ההיי-טק זה הפך להיות כמעט דפוס התנהגות קבוע: המרשם להרגעת בעלי מניות מודאגים, הוא פיטורי עובדים – ורצוי כמה שיותר.

קומברס נמנית על מספר חברות ישראליות שזכו לכינוי "ספינת הדגל של ההיי-טק הישראלי". במועדון מיוחד זה חברות בין היתר סאיטקס, מג'יק, מרקורי, אינדיגו, רד-בינת, אלדין ואחרות. במשך שנים הן שימשו מונח נרדף לגאווה לאומית. ככל שעברו השנים, הידלדלו השורות. ראשונה היתה סאיטקס. החברה סימלה את החדשנות הישראלי עד כדי כך, שבשנות ה-80' המאוחרות פרסם אורי אבנרי – עורך ומו"ל העולם הזה, מאמר מערכת חריף נגד סאיטקס, שמסיבות של שיקולי מס ותכנון שווקים העבירה את המטה שלה לבלגיה. בעיניו, המעשה היה לא פחות מבגידה.

בהמשך נעלמו או שינו בעלות בזו אחר זו מרקורי (שניצלה מחשדות שונים בזכות המיזוג עם HP) ואלדין של ינקי מרגלית – שנבלעה על ידי קרן מרקסטון בהשתלטות שנחשבה לכמעט עוינת ועוד. חברות אחרות, דוגמת אמדוקס (Amdocs), נייס (Nice) ותדיראן ממשיכות לפעול – חולשות על ימים ועל יבשות, אבל התחושה היא שגם הן לא חסינות מתסריט דוגמת זה של קומברס.

אין מדיניות ברורה

הסכנה האורבת לחברות הללו נובעת מהעדר מדיניות חד-משמעית של הממשלה. הרי כל ממשלות ישראל ראו בחברות ההיי-טק המקומיות נכס לאומי ממדרגה ראשונה, אולם מדובר במשאב שצריך לעשות הכל לשמור עליו. נכון הוא שהחברות המוזכרות פה פועלות בשווקים בינלאומיים, אבל הן עושות זאת בזכות ההון האנושי שגדל וצמח כאן. בכל פעם שעומד על הפרק אקזיט של חברה זו אחרת, עולה הדילמה לגבי אילו ערובות יש למדינה שרוצה לשמור על הקניין הרוחני שלה. בנושא הזה, המסר של המדינה לא אחיד ולעיתים אף סותר את עצמו. מצד אחד היא מעודדת השקעות, אך מצד שני היא מוצאת את עצמה מממנת בעקיפין בריחת ידע ומוחות.

מנכ"ל משרד האוצר, חיים שני – שפרסם באחרונה את התוכנית שלו לעידוד ההיי-טק, ביסס חלקים ממנה על יצירת אקזיטים כחול-לבן. הרעיון הוא שברגע שחברות טכנולוגיות ישראליות מגיעות לשלב בו הן "בשלות", מן הראוי שגם קונצרני ענק וטייקונים בעלי ממון ישראלים, יגלו עניין בהן. חברות זרות שמשקיעות בהיי-טק הישראלי, שואבות מימון מגופים מוסדיים מעבר לים, כמו קרנות הפנסיה של כבאי מדינת מישיגן או גופים פיננסיים אחרים שהמקבילות הישראליות שלהם אפילו לא חולמים להשקיע בהיי-טק המקומי. למה? כי זה מסוכן…

המצב חמור יותר בתקופה האחרונה, מאחר והמציאות מלמדת שההשקעות הזרות בישראל ירדו מאוד בשנתיים האחרונות ושואפות לאפס כיום, בגלל המיתון העולמי. המדיניות הישראלית חייבת להיות ברורה ונחושה: אנו מברכים כל השקעה מצד חברות מחו"ל. מצד שני, מדינת ישראל חייבת לוודא שעובדים צעירים בחברות היי-טק לא ימצאו את עצמם מחוץ לגבולות המדינה בלית ברירה. הברחת מוחות היא פעולה קלה יחסית – החזרתם קשה ולעיתים בלתי אפשרית.

השורה התחתונה: קומברס אינה החברה הישראלית הראשונה שנקלעת לצרות – וגם לא האחרונה. מישהו צריך לקפוץ למים ולנסות להציל את ספינת הדגל של המשק הישראלי.