"הרגולציה בישראל על ה-AI תהיה סקטוריאלית – ולא רוחבית"

"הרגולציה בישראל על הבינה המלאכותית תהיה סקטוריאלית, על כל מגזר בפני עצמו. ישראל תאמץ בכך את הגישה הבריטית, ולא תחוקק חקיקה רוחבית, כפי שמדינות אחרות בעולם עושות", כך אמר אתמול (ב') עו"ד מאיר לוין, המשנה הכלכלי ליועצת המשפטית לממשלה, בדיון בנושא השלכות ה-AI על החברה והממשלה, שנערך בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.

בתשובה לשאלת ממלאת מקום יו"ר הוועדה, ח"כ אורית פרקש הכהן (כחול לבן), ציין עו"ד לוין כי "אנחנו עוסקים בהיבטים השונים של בינה מלאכותית מעל שלוש שנים. המטרה היא לסייע לקובעי המדיניות לאזן בין עידוד טכנולוגיה חדשנית לסיכונים והאיומים הקיימים בתחום".

ישיבת הוועדה אתמול (ב'). צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

"הרגולציה בנושא הנהוגה בעולם מסתכלת ומכוונת את פעולותיה ביחס לאדם. שאלות כמו אפליה, האם על אדם לדעת שמערכת מלאכותית מקבלת את ההחלטה, האחריות המשפטית ועוד הן שאלות כבדות משקל, שאנחנו נותנים את דעתנו עליהן", אמר. עו"ד לוין הוסיף שיהיה צורך לעשות התאמות ופרשנות לחוקים הקיימים. "בחלק מהדברים נצטרך לחוקק חקיקה חדשה". הוא ציין שהתכנון הוא שיהיה מנגנון לתיאום ושיתוף פעולה פנים ממשלתי, כדי להקים תשתית רגולטורית ומשפטית לפיתוח ולשימוש בבינה מלאכותית, ולערוך שיח עם המגזר העסקי והאקדמיה לזיהוי מגמות טכנולוגיות ודרכי התמודדות.

שליש ממענקי רשות החדשנות – לחברות שמיישמות AI

בדיון השתתף גם עו"ד אמיר וסרמן, היועץ המשפטי של רשות ניירות ערך, שאמר כי הוקם ברשות צוות לבחינת נושא הבינה המלאכותית והשימושים שלו בסקטור הפיננסי. "התחום הפיננסי הוא מפוקח ויש כללים איך לעסוק בו, ולכן צריך לבדוק האם כללים אלה יכולים לחול על מערכת פיננסית שמתופעלת על ידי בינה מלאכותית", הוסיף.

ד"ר זיו קציר, מנהל התוכנית הרב שנתית לבינה מלאכותית ברשות החדשנות, עדכן כי התוכנית, שפורסמה על ידי הממשלה הקודמת, מתקדמת, וכי בקרוב יצאו מכרזים למחשבי על תומכי AI ויחל פיילוט, כפי שנקבע בהחלטה. עוד הוא אמר ש-"כיום, שליש ממענקי הרשות מגיע לחברות שמיישמות בינה מלאכותית". בתשובה לשאלת ח"כ פרקש הכהן ציין קציר כי לצורך התוכנית כבר הועברו 517 מיליון שקלים, ובתקציב המדינה שאושר לא מכבר הוקצו לה כ-500 מיליון שקלים נוספים.

עו"ד ניר גרסון, סגן מנהל מחלקת ייעוץ משפטי ואסדרה ברשות להגנת הפרטיות, אמר כי "אנחנו מפרשים באופן שוטף את הדין הקיים, בשים לב לסיכונים של הבינה המלאכותית, ובמקביל עובדים על מסמך פרשנות, שירכז את הסוגיות הפרשניות של דיני הגנת הפרטיות ביחס אליה".

כן השתתפו בדיון בכירים במגזר ההיי-טק, שעוסקים בנושא. אחת מהם, ליאת גלזר, מנהלת קשרי ממשל ומדיניות ציבורית בגוגל ישראל, ציינה שהחברה פרסמה באחרונה מסמכי מדיניות בנושא הבינה המלאכותית. "המוצרים שלנו כוללים, באופן טבעי, אלמנטים של בינה מלאכותית, ואנחנו רואים חשיבות רבה בקיום של שולחנות עגולים בנושא, שמשותפים לממשלה, לאקדמיה ולתעשייה", אמרה.