יצא לדרך מיזם של משרד הכלכלה והטכניון לשילוב חדשנות במפעלים

משרד הכלכלה והתעשייה ו-הטכניון חתמו על הסכם שיתוף פעולה במו"פ, בהיקף של 4 מיליון שקלים, שיחבר בין חוקרים מהאקדמיה לתעשייה הישראלית היצרנית, יספק מענה לחסמים שנמצאו במחקר מקדים בכ–100 מפעלים, וצפוי לסייע לשיפור יכולות המחקר והחדשנות של התעשייה.

הפעילות תבוצע תוך מיקוד ענפי ויצירת תיק "360°" המותאם לענף, מינוף של שותפויות אזוריות, זיהוי יתרונות יחסיים של תעשיות הפועלות באזור מסוים וחיבור למיזמים קיימים. במיזם ישתתפו כל היחידות הרלוונטיות בטכניון ויופעלו מועדוני חדשנות ייעודיים לפי תחומי מחקר וענפים. בשלב זה הוקצו למיזם ארבעה מיליון שקלים, ועלות התוכנית לכל מפעל נאמדת בסדר גודל של 35-70 אלף שקלים.

צוות משותף בהובלת מינהל תעשיות במשרד הכלכלה והתעשייה והטכניון ערך בשנה האחרונה בדיקה מעמיקה של צורכי החדשנות בתעשייה באזור הצפון ושל יכולתה של האקדמיה לתת מענה לצרכים אלה. הבדיקה כללה מפגשים בכ-100 מפעלי תעשייה באזור הצפון בהשתתפות חוקרים מהטכניון. בפגישות זוהו החסמים המונעים מימוש של שיתופי הפעולה כיום ומופו כיוונים פוטנציאליים לעבודה משותפת.

ממצא מרכזי שעלה מעבודה זו הוא כי תעשייה יצרנית, בדגש על תעשייה לא עילית, אינה מצליחה להגיע למיצוי הפוטנציאל הטמון בשיתופי הפעולה עם האקדמיה. בזמן שחברות היי-טק וחברות תעשייה עילית מעורבות בכ-90% משיתופי הפעולה עם האקדמיה, חברות תעשייה לא עילית מתקשות להתגבר על חסמים שונים ומגיעות לאחוזים נמוכים ביותר של שיתופי פעולה.

בין החסמים שזוהו: פערים במשאבי הניהול, פערי שפה בין אנשי התעשייה לאנשי האקדמיה, פערים בתמריצים של הצדדים השונים לקדם שיתופי פעולה וכן מורכבות בירוקרטית הכרוכה ביצירת שיתופי פעולה מסוג זה.

עוז כץ, מנהל מינהל תעשיות במשרד הכלכלה והתעשייה, מרחיב על הסכם שיתוף הפעולה, שלדבריו יוביל לשדרוג חברות מסורתיות באמצעות הכנסת טכנולוגיות מתקדמות, לייעול תהליכים והקטנת עלויות ולשיפור כושר התחרות שלהן בשוקי העולם כדי להופכן ליצואנים.

במה שונה התוכנית של משרד הכלכלה והתעשייה עם הטכניון מהמאמצים שנעשו עד כה כדי להכניס טכנולוגיה מתקדמת לתעשייה המסורתית, ובייחוד לחברות קטנות ובינוניות, שמהוות רוב, שלא זכו להצלחה גדולה?

"בשנים האחרונות נעשו במשרד הכלכלה מגוון פעולות להטמעת טכנולוגיה מתקדמת בתעשייה. בין היתר, המכון לייצור מתקדם המופעל על ידי מינהלת תעשיות סייע עד כה ליותר מ-300 מפעלים להטמיע טכנולוגיות חדשניות בתהליכי הייצור. התוצאות חיוביות מאוד. אולם כאן אנו מתמודדים עם אתגר אחר, שהוא פיתוח מו"פ משותף עם האקדמיה. הפערים שנמצאו עוסקים בעולמות ההשפעה, ה-SLA, ההסכמים ועוד, והתוכנית עם הטכניון צפויה לתת מענה לחסמים אלו ולקדם מחקר משותף".

במה שונה הניסיון הנוכחי, האם תטפלו בצוואר הבקבוק האנושי ואם כן – כיצד?

"המיזם הנוכחי נועד לשפר ולהגביר את שיתופי פעולה של התעשייה עם האקדמיה במחקר, בהוראה ובהכשרת סטודנטים, במסחור ידע ועוד. המיזם אופיין כדי לתת מענה למספר כשלים שזוהו כחסמים לשיתופי פעולה מסוג זה, לרבות הפער האנושי. באמצעות פעילות פרואקטיבית של הטכניון תבוצע הכוונה מדויקת של חברות תעשייה יצרנית לזיהוי שיתופי פעולה אפשריים עם האקדמיה".

כיצד בדיוק יופעל המיזם בפועל, אתם תפנו לחברות או הן יפנו אליכם?

"גם וגם. כאמור, הטכניון יפעל באופן פרואקטיבי לחיבור חברות תעשייה יצרנית לטובת מחקרי מו"פ עם התעשייה היצרנית, בין היתר באמצעות הקמת מועדוני תעשייה בענפים שונים, קיום מפגשי חשיפה ופעילות שיווק ייעודית. לצד זאת, כל חברה תוכל לפנות כדי לקחת חלק במיזם, בהתאם להתאמתה לפורפוליו של תחומי הפעילות שבהם יתבצע מיקוד, לפי תוכנית העבודה".

מי הגורם המוביל במיזם, משרד הכלכלה או הטכניון?

"המיזם נעשה בשיתוף מלא של משרד הכלכלה והתעשייה  והטכניון, לרבות תקצוב משותף והיגוי משותף. הטכניון מפעיל את המיזם ברמה השוטפת".

המיזם מתוקצב בארבעה מיליון שקל, למה מיועד הכסף? האם משרד הכלכלה מציע תמריצים כספיים לחברות שייקחו חלק במיזם?

"התקציב מיועד לפעולות שונות, שיביאו להגברת החיבורים עם האקדמיה. המיזם לא כולל מענקים לביצוע מחקרים, אולם יש אפשרות לקבל תמריצים כספיים לצורך בדיקות ראשוניות (טרם ביצוע מחקר משותף), דוגמת מחקרי היתכנות ראשוניים והגשות למחקר. תמריץ זה נועד להאיץ מחקרים".

מהי יהיו התוצאות הפרקטיות? בהודעה של המשרד מדובר על עלייה בתל"ג. מהן ההערכות? וכמה חברות יצטרכו לקחת חלק כדי שהמיזם ייחשב כהצלחה ובאיזה פרק זמן?

"התוצאות יוגדרו במונחים של מספר שיתופי פעולה, מספר מחקרים משותפים שייצאו לפועל, תוכניות הוראה משותפות, פרויקטים תעשייתיים במעורבות סטודנטים ועוד. יעדים קונקרטיים ייקבעו בתוכנית עבודה שתאושר בכל שנת פעילות. המיזם מתוכנן לפעול ארבע שנים".