מצעד הגאווה של ההיי-טק

גל אגר-רייטר, מנהל תחום אופרציה עסקית בריברסייד

מהי גאווה בעיניך?
"גאווה היא בעיניי תחושת ניצחון. זה הניצחון שמלווה את כל מי שאי פעם הרגיש שונה, והצליח להפוך את השונות הזו לכוח העל שלו. זה הניצחון נגד הבושה, שפעם ליוותה את כל מי שאמרו לו שהדרך שלו לאהוב, להתנהג או להביע את עצמו היא לא הדרך נכונה. זה ניצחון שבשבילי השיא שלו הוא תהליך היציאה מהארון, אבל הוא מלווה אותי בכל יום".

כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"ריברסייד היא אחת החברות המגוונות ביותר שיצא לי לעבוד בהן. קודם כל, במשרד בישראל, מעל 40% מהעובדים הם עולים חדשים ממקומות שונים בעולם, 10% מהעובדים בסניף המקומי הם חברי הקהילה הגאה ו-50% מההנהלה הגלובלית מורכבת מנשים. לכל אדם שתפגוש במשרד יש כמה שכבות וכמה זהויות, והיכולת לחוות את זה ולהנות מזה מרחיבה את המנעד התרבותי שלנו מאוד. ריברסייד הקימה מגוון קהילות עניין, בין היתר קהילת להט"ב, שבה עוסקים בסוגיות יומיומיות וגם יוזמים פעילויות מיוחדות".

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"על אף שהתעשייה שלנו מכירה בערך הגיוון וקבלת האחר, תמיד יש לאן להתקדם. לצערי, חברות ומנהלים רבים עדיין נוטים לקבל או לקדם עובדים על סמך אפקט ה-'דומה לי'. זה לא נובע דווקא מלהט"בפוביה או החלטה מודעת, אלא מנטייה אנושית, שאנחנו צריכים להיות יותר מודעים אליה. כך יוצא שעל אף שאין מקום רשמי לאפליה, להט"בים רבים יגיעו לראיון וינסו להבליט תכונות 'רצויות' כגבריות ותחרותיות, ולהסתיר תכונות 'לא רצויות' כדיבור נשי ועדינות. ברגע ששמים את המסכה הזו, אנחנו משאירים את האני האמיתי שלנו מחוץ למקום העבודה. אין לזה פתרון חוץ משיח פתוח סביב סוגיות של מגדר, הטיות והכשרה משמעותית של כל מי שמראיין.נת או מנהל.ת א.נשים בחברה".

האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"גיוון, קבלה והכלה יכולים וצריכים להתקיים בכל מקום, ואני חושב שההיי-טק, כענף דינמי וחדשני, יכול להזניק את התחום קדימה. לחברות סטארט-אפ, למשל, שרבות מהן בונות את התרבות הארגונית שלהן מאפס, יש הזדמנות מדהימה לבנות מקום עבודה שוויוני ומכיל. העובדים ירוויחו מזה וגם החברה, שתרוויח עובדים מוכשרים וגאים. הרבה יותר קל לבנות תרבות מגוונת מראש מאשר לשנות תרבות קיימת, ולכן צריך להתחיל לחשוב על זה מהיום הראשון".

ירדן און, מנהלת צוות אנליסטים וחוקרים בפורטר

מהי גאווה בעינייך?
"היכולת שלי לאהוב את עצמי ולקבל את עצמי באופן הכי שלם שאפשר. מעבר לזה, להיות מסוגלת לחיות את חיי כפי שאני רואה לנכון, כאשר כל חלקי הזהות שלי גלויים ואין לי צורך להסתיר כל חלק – לא בחיים האישיים שלי, לא במקום העבודה ולא בכל מקום אחר".

כיצד החברה שבה את עובדת פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט“ב בפרט?
"בפורטר מקדישים זמן ומשאבים על מנת להגדיל את הגיוון. אפשר לראות זאת בגיוס עובדים חדשים ממגוון רחב של סקטורים – חרדים, להטב״קים וכדומה, וגם בחיי היום יום בחברה. אני מרגישה אישית שיש בה מקום למגוון דעות ושהחברה פועלת על מנת להתאים את המשרד, הפעילויות והאווירה לכולם ולכולן. בנוסף, בפורטר קיים תא גאה בין לאומי, ובאחרונה הוקם גם תא גאה ישראלי, שמאפשר לנו להכיר, לנהל שיח על הנושאים הבוערים ואיך פורטר נוקטת בהם עמדה לטובת הקהילה, ולארגן אירועים רלוונטיים לקהילה בתוך החברה".

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט“בים.ות?
"למזלי, לא נתקלתי באפליה כלשהי בחברות שבהן עבדתי. זה קל יותר כשגרים ועובדים בתל אביב ובוחרים בפינצטה את החברות שאליהן מצטרפים. ברור לי שזה לא המצב ברוב המקומות. מה גם שידוע שקהילת הטרנס* מופלית לרעה כמעט בכל מקום, גם בחברות ההיי-טק. חשוב שחברות היי-טק יבינו עד כמה משמעותי שכל עובד, להטב״ק או לא, ירגיש שיש לו את המקום להיות מי שהוא, ולא שהוא מופלה לרעה או לא יכול לבטא את עצמו במקום העבודה כפי שהיה רוצה".

האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"לקהילת ההיי-טק הישראלית יש השפעה גדולה על דעת הקהל ועל הכלכלה שלנו, ולכן הייתי רוצה לראות עוד ועוד חברות נוקטות עמדה לטובת הקהילה באופן פומבי, ופועלות בתוכן כדי לייצר מקום בטוח ומותאם לקהילה".

טוני איוונוב, מפתחת פול סטאק בפאדום

מהי גאווה בעינייך?
"עבורי, גאווה היא חגיגה וסמל ניצחון של המאבק המתמשך למען זכויות הלהטב"ק+, להיות מי שאנחנו בעולם חופשי. אני מרגישה שחודש הגאווה הוא זמן שמאפשר להסתכל אחורה על העבר ולחגוג את הניצחונות שלנו בהווה – גם את אלה האישיים וגם כקהילה גאה. לצד זאת, זה גם הזמן לזכור שיש לנו עוד דרך ארוכה לעבור ושאסור להרפות מהמאבק שלנו לחופש מגדרי, מיני וזהותי. עבור אנשים שאינם להטב"ק+, חודש הגאווה יכול להיות הזדמנות טובה להביע תמיכה ולהרחיב את הידע שלהם".

כיצד החברה שבה את עובדת פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"כעולה חדשה, בין הדברים המרכזיים שחיפשתי במקום העבודה, ומה שהביא אותי לבחור בפאדום, היו גיוון אנושי, ליברליות והכלה של השונה והאחר. החברה הוקמה על ידי יוצאי צבא, וניכר שערכים כמו אחוות יחידה, צוותיות, רעות וכבוד הדדי הם שמובילים את החברה בתפיסה המקצועית והניהולית שלה".

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"קשה לדבר על כל ענף ההיי-טק, אבל כל חברה, קטנה כגדולה, יכולה להשפיע ולעשות שינוי חיובי דרך העלאת מודעות לנושא ועידוד השיח, יצירת סביבת עבודה מאפשרת ומקבלת, והעשרת המגוון האנושי המועסק בהבמיוחד במציאות הנוכחית המאתגרת, על כולנו להתאחד ולדאוג שישראל תמשיך להיות מושתתת על ערכי הדמוקרטיה, החופש והשוויון".

האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"תעשיית ההיי-טק נחשבת כסימן ומופת לחזית הקדמה והחדשנות, ויש לו את מירב המשאבים כדי לשמש כקטר בתחום של קידום זכויות להט"ב, אך באותה מידה יש לו גם את היכולת לייצר השפעה שלילית. נראה שהמגמה חיובית".

שגיב אליהו, אנליסט סיכוני דאטה ב-בלווין

מהי גאווה בעיניך?
"גאווה היא הזכות לחיות בשלום ובביטחון ללא תלות בזהות המינית והמגדרית. להיות שווה בין שווים, ולחיות על פי אמות מידה שלא תלויות בדעות קדומות ושיפוטיות. לכבד ולהוקיר כל אדם באשר הוא אדם".

כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"ב-בלווין, מאז ומעולם הרגשתי שיש לי מקום. מעולם לא שפטו או ביקרו אותי, ותמיד נתנו לי מקום להשמיע את קולי. בלווין נותנת מקום למגוון רב של דעות ועמדות לכל עובד באשר הוא, ללא קשר למגדרו או לנטייתו המינית. מעבר לכך, במסגרת חודש הגאווה החברה מקיימת מדי שנה פעילויות רבות שמבטאות את המחויבות שלה לשוויון, הכללה וגיוון. הפעילויות המשמעותיות ביותר הן הרצאות לעובדים, פאנלים בהשתתפות עובדים שונים, וקמפיין גיוס תרומות לעמותות התומכות בנוער להט"בי".

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"ניכר שהיחס כלפי להט"בים בהיי-טק מכיל ומקבל. עם זאת, בתחום המודעות וההסברה עדיין יש פערים. רבים מרגישים בנוחות לעבוד ביחד, אבל מי שלא מגדירים את עצמם כעל הקשת הלהט"בית לא באמת מכירים את הקשת הלהט"בית על כל גווניה: מה ההבדל בין הומו לטרנס? האם הומו יכול להיות טרנס? וכדומה. התשובה לכך היא כן, אבל הרוב לא יודע זאת, ולא יודע לשים את האצבע על הפרטים המגוונים והצבעוניים של הקשת.

כמו כן, נכון שחברה תציע הטבות מיוחדות לעובדים הלהט"בים שלה. לא כולם מתמודדים עם הזהות המינית והמגדרית שלהם בצורה מיטבית ועל כן, טיפול נפשי או רגשי שהחברה תציע לעובדים הלהט"בים שלה יכול להיות ממש מועיל – וצריך לעורר זאת.

גם עזרה כלכלית לא תזיק, למשל בתחום הפונדקאות, האימוץ, ואף להשיג תוקף רשמי לנישואים של העובדים הלהט"בים של החברה, שלצערנו ניתן רק בחו"ל ולכן מצריך נסיעה לשני בני.בנות הזוג. מעטות החברות שנותנות לעובדיהן הלהט"בים סיוע מסוג זה".

האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"זה בלתי נמנע, בגלל העוצמה הרבה שיש להיי-טק בישראל ומאחר שבניגוד לתחומים אחרים, ההיי-טק הפך עבור חברי קהילה רבים למסגרת בטוחה ונעימה לעבודה. מסגרות עבודה רבות תלויות בהיי-טק במישרין או בעקיפין, ואם ההיי-טק ינהג בסובלנות ובנעימות כלפי חברי קהילת הלהט"ב, כך גם ינהגו מוסדות וארגונים אחרים, והחושך שסובב אותנו ידעך".

טל ארגמן, ראש תחום הדיגיטל ב-UVeye

מהי גאווה בעיניך?
"גאווה בעייני היא סיומו של תהליך של שינוי בתודעה של אדם, שעובר מלהסתיר תכונה כזו או אחרת בו מתוך בושה ללשאת אותה בגאווה, ומתוך שליחות".

כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"יש לא מעט עובדים ב-UVeye ששייכים לקהילה. אצלנו, בחברה, זה מובן מאליו שכולנו משפחה אחת גדולה. אני מרגיש בה הכי בבית שאפשר. לראייה, באוקטובר האחרון העובדים והמנהלים הגיעו לחגוג בחתונה שלי, כולל המייסדים, ועטפו אותי ואת בעלי באהבה ענקית. מאוד ריגש אותי שהגיעו לכבד, לתמוך ולהכיר את העולם שלי הכי מקרוב".

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"זה תלוי בכל חברה לכשעצמה. יש חשיבות בשילוב מגוון של אנשים גם בתפקידים טכניים ואופרטיביים, ולא רק בתפקידי משאבי אנוש, מכירות ושיווק. יש הסכמה רחבה ברוב המכריע של חברות ההיי-טק בישראל שהתרומה של בני הקהילה הגאה לענף היא חשובה ומוערכת".

האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"ההיי-טק הוא סביבה נכונה, שמאפשרת להניח בצד את הרקעים השונים והאמונות האישיות. המשרדים הם מקום בטוח לעובדים, ונוצרים בהם קשרים וחברויות שלא בהכרח יכולים היו להיווצר ללא העבודה הצמודה, העמידה באתגרים המשותפים וההיכרות האישית. שילוב וחיכוך יומי בין אנשים מרקעים שונים מוביל להבנה משותפת ולהפחתה של הניכור. אותם הערכים שהעובדים ספגו בחברת ההיי-טק שבהם הם עובדים יועברו גם לילדים שלהם, ומשם ייטמעו מחוץ לכותלי הענף וישפיעו על כלל החברה".

שרון בוסי, מנהלת אוטומציה שיווקית ברמיטלי (לשעבר ריווייר)

מהי גאווה בעינייך?
"גאווה היא בעיניי היכולת להרגיש בנוח עם עצמי ומול העולם. זה יכול להתבטא בפעולות קטנות כמו לספר עם חיוך על הנטיות המיניות שלך, או להסתובב עם בן.בת הזוג יד ביד ברחוב ולא לחשוש מתגובות הסביבה, וזה יכול להתבטא בלשים סממנים של גאווה במקומות גלויים, כמו דגל במרפסת או סטיקר על המחשב".

כיצד החברה שבה את עובדת פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"רמיטלי ישראל תמיד חוגגת את חודש הגאווה יחד עם עובדיה הגאים והגאות. בשנה שעברה, לדוגמה, ערכנו פאנל גאווה שבמסגרתו עובדים ועובדות מהקהילה הגאה סיפרו את סיפורם האישי, ומשם נפתח דיון מרתק יחד עם כלל העובדים. בנוסף, יש קבוצת זיקה שנקראת Out at Remitly, שבה חברים עובדים ועובדות מהקהילה ובני.ות בריתם".

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"עולם ההיי-טק יחסית מקבל. אני לא יודעת בוודאות שככה זה בכל חברה בענף, אבל אני רוצה לקוות שאין אפליה בגיוס על רקע מגדר ו\או נטייה מינית. אני מאמינה שיש מקום לעשות יותר הסברה לקבוצות בקהילה הגאה שפחות מוצגות או 'מובנות', כמו א-מיניים, קווירים וא-בינאריים".

האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"ההיי-טק הוא כבר הקטר של המשק בנושא זה, משום שהוא תחום יותר מודרני וחלוצי ופחות מסורתי, אבל חשוב לא פחות, ואולי אפילו יותר, שחברות מסורתיות ישלבו את נושא הגאווה בתכנים שלהן, בשילוב עובדים מהקהילה הגאה. כולנו חלק מהעולם, ובאזורים שיש פחות הבנה, יש יותר מקום לנוכחות הסברתית".

צח ביין. מפתח פול סטאק בארמיס

מהי גאווה בעיניך?
"גאווה זה אומר ללכת בראש מורם ולהיות מי שתרצה להיות. לחגוג, ליהנות, לחיות את החיים בהרמוניה – כל השנה, ולא רק בסופ"ש אחד בחודש יוני".

כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"ארמיס פועלת ליצור גיוון ולא מפחדת להכיל אנשים ומה שעובר עליהם בחיים האישיים. כאחד שעבר תהליך פונדקאות בארצות הברית אני שמח להעיד שהחברה עמדה מאחוריי לכל אורך הדרך, ויתרה מכך, תהליך הקבלה לעבודה היה בזמן שההיריון כבר החל. בארמיס היו מודעים לכך שאיאלץ להיעדר מהעבודה עקב הנסיעה, והרגשתי שמבינים זאת באהבה, וזה לרגע לא היה שיקול בקבלה שלי לעבודה. גם בזמן השהות בארצות הברית ולאחר מכן, קיבלתי מארמיס תמיכה מלאה.
רואים את הלך הרוח הזה במסדרונות החברה: יש בה גיוון של נשים, גברים, א.נשים מהקהילה הגאה, א.נשים מקהילות שונות בכלל, ומכל גיל".

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"כן. ככל שחברות יתנו יחס הוגן ושווה לכל עובד באשר הוא, נגיע למקום טוב יותר. החשיפה לתרבויות וקהילות חדשות היא חשובה ועוזרת מאוד, בעיקר בהבנה ובקבלת השונה".

האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"כמה שיותר נראות וכמה שיותר תמיכה – יותר טוב. להוביל שינוי מחשבתי למקום מכיל וטוב יותר – זה תמיד טוב, בכל תחום ובכל דבר. תעשיית ההיי-טק יכולה לעזור, אבל בסוף מדובר באנשים, והם, כוח האדם והקולגות, אלה שעושים את השינוי".

יוחאי בניזרי, Account executive בלוגז

מהי גאווה בעיניך?
"גאווה במקום העבודה היא בעיניי החופש להתבטא באותנטיות, ללא חשש מאפליה או הטרדה, בארגון שמקדם תרבות, ערכים ופעילויות של קבלה, קידום ותמיכה בקהילת הלהט"ב".

כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"לוגז היא חברה גלובלית, שפועלת לקידום גיוון תעסוקתי, והיא גאה שרבים מעובדיה הם חלק מהקהילה".

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"בהחלט. יש מה לעשות, הרבה מעבר לקאפקייקס צבעוניים בחודש יוני או סטיקרים ללפטופ. לפני הכול, למנות אחראי לנושא, שבאחריותו יהיה לייצר מרחב מוגן ללהט"בים, ובאופן פרו-אקטיבי להנגיש ערכים (למשל, להעלות את הנושא כערך בראיונות עבודה) ומידע רלוונטיים (למשל, הטבות מיוחדות).

שנית, יש לקחת ברצינות יתרה טענת עובד.ת כשהוא.היא מרגיש.ה לא מוגן.נת, בין אם מדובר העבירה ברורה על החוק, כגון הטרדה או אפליה, הומור פוגעני או אווירה כללית, כשהנושא לא נוכח מספיק בערכי החברה.

שלישית, במקומות שבהם המדינה מפלה, הארגונים יכולים לקחת צעד קדימה – למשל בסיוע מימון תהליכי הורות ובהכרה בזוגיות ובהורות להט"ביות, גם אם היא לא הוכרה על ידי המדינה".

האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"חד משמעית כן. ביכולתו של האקו-סיסטם הישראלי להיות הקטר ולהוביל שינוי חברתי בנוגע לקהילת הלהט"ב. פעם אחת, ביכולתן של חברות להוביל תהליכי גיוון והכללה במצבת העובדים, כיעד מדיד לשאוף אליו, ופעם שנייה בפעילויות הן בתוך הארגון, כגון הקמת תא גאה, והן מחוצה לו, למשל באמצעות פעילויות התנדבותיות ארוכות טווח בארגונים שמזוהים עם הקהילה".

אריאל בק, ארכיטקט תוכנה בג׳יט

מהי גאווה בעיניך?
"התייחסות לאנשים כאנשים, ללא תיוג ספציפי. אדם צריך להיות מוערך לפי היכולות שלו ולפי תרומתו לחברה, בלי קשר לדת, גזע, מין, נטייה מינית או זהות מגדר".

כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"ג'יט מקדמת מגוון אנושי כערך. החברה מאוד מגוונת, מבחינת אנשים דתיים וחילונים, גברים ונשים, סטרייטים ולהט"בים – זה לא פקטור בכלל אצלנו. מעבר לזה, זה התפקיד של כולנו בחברה לגרום לסובבים אותנו להיות שייכים. מגוון אנושי יוצר מגוון דעות, משפר את חוויות העבודה ונותן נקודת מבט מגוונת".

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"על אף שהמצב בהיי-טק יותר טוב מבהרבה מגזרים אחרים, גם שם עדיין קיימת אפליה, שלעתים נובעת מחוסר ידע או מודעות, ולא בהכרח מזדון".

האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"להראות את הקבלה של האחר – זה הדבר שבאמת חשוב. אני לא חושב שצריך להתייחס לבן אדם שהוא להט״ב בצורה אחרת. הוא בן אדם כמו כל אחד אחר".

עמית ברצקי דולב, חשב בגונג

מהי גאווה בעיניך?
"גאווה מבחינתי, באופן כללי ובמקום העבודה בפרט, מסתכמת בקבלה של כולם. להיות גאה ובטוח במי שאני ולהרגיש בכל מקום כאדם ולא כ-'להט"ב'".

כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"גונג חרטה על דגלה לטפח סביבה של גיוון ושוויון הזדמנויות. העובדים שלנו התקבלו ותמיד יתקבלו בברכה בהתבסס על כישוריהם ולא על סמך מין, מוצא אתני, דת או נטייה מינית.

החברה דוגלת ומעודדת סובלנות מלאה כלפי מיעוטים ועושה ככל האפשר על מנת לתת מענה הולם לצרכים הספציפיים של הקהילה, החל ביצירת מקום בטוח ללהט"בים להביע את עצמם, עבור בצרכים של משפחות גאות והורים לעתיד מבין העובדים וכלה במתן חופש ביטוי לעובדים שנמצאים בתהליך שינוי מגדרי או לאחריו. בכל אחד ממשרדי החברה יש מעגל גאה, שמבצע פעילויות פנימיות, לחבריו, ופעילויות לימודיות לכלל עובדי החברה, כולל הרצאות, פאנלים וציון אירועים מרכזיים של הקהילה הגאה".

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"ההיי-טק הישראלי הוא מקום בטוח עבור להט"בים, אבל תמיד יש מקום לשיפור. מקום שבו אני חושב שאנחנו יכולים להשתפר, הוא המעטפת שאנחנו נותנים לצרכים ספציפיים לקהילה. במיוחד סביב סוגיות של הורות ושינוי מגדרי. אני גם מקווה שיום אחד המערכות המדינתיות ידעו איך להתמודד עם הורות גאה. עד אז, אנחנו חייבים לדאוג לטפח ולשתף את הידע הזה, כדי שבכל מקום אנשים ירגישו בנוח".

האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"בהחלט. להיי-טק יש את היכולת להניע ולשמש דוגמה לענפים אחרים, מעצם היותו גלובלי. לאורך השנים, ההיי-טק היה הראשון לאמץ נורמות עבודה והתנהלות המאפיינות את העולם המערבי, ובעיקר ארצות הברית. שוב ושוב הוא הוכיח שתרבות העבודה בו, ההכלה והדגש על רווחת העובד אפשרו לו לצלוח משברים גדולים, כלכליים ותרבותיים, כמו המעבר לעבודה מרחוק. לאט לאט הדברים מחלחלים למקומות עבודה בענפים מסורתיים יותר, ואנחנו רואים שעוד ועוד מקומות שמים את העובד ורווחתו במקום הראשון. להיי-טק יש את העוצמה והמשאבים להשפיע במקומות שהמדינה עוד לא מצאה לנכון לפעול בהם, בעיקר בסיוע לקהילת הטרנסג'נדרים ולהורים עתידיים – שני אזורים שבהם הקהילה מוצאת את עצמה נלחמת לבד מול גלגלי הביורוקרטיה ואטימות של המוסדות המדינתיים".

המשך הפרויקט – מחר (ב').