"לשחרור הקוד הממשלתי ישנן משמעויות רבות ומעוררות השראה"
קרן בר לב, CTO ענן במערך הדיגיטל הלאומי, מספרת על המיזם: לפרסם ולשחרר את קוד התוכנה שנכתב בממשלה במהלך השנים לשימוש הציבור
"אנחנו מצויים בעיצומו של מיזם משמעותי – לפרסם ולשחרר את קוד התוכנה שנכתב בממשלה במהלך השנים לשימוש הציבור. זהו מהלך ייחודי וחדשני במגזר הציבורי, והוא פורץ דרך בתפיסת הממשל הפתוח, בארץ ובחו"ל. לשחרור הקוד הממשלתי ישנן משמעויות רבות ומעוררות השראה", כך אמרה קרן בר לב, CTO ענן במערך הדיגיטל הלאומי.
בר לב דיברה במסגרת פאנל בנושא תהליכי עבודה ותובנות בעידן הנימבוס – מכרז הענן הממשלתי הענק. הפאנל, בהנחייתה של עפרה פרנקל, ה-CIO הממשלתי במערך הדיגיטל הלאומי, נערך במסגרת eGOV – מפגש פורום המנמ"רים של משרדי הממשלה, מבית אנשים ומחשבים. המפגש התקיים שלשום (א') במלון אוריינט בירושלים, בהשתתפות יותר מ-100 אנשי מחשוב ממשלתי.
לדברי בר לב, "מדובר במהלך שמשנה תפיסות מסורתיות, שבמסגרתו הממשלה מוותרת על הקניין הרוחני של הקוד, שהיה עד כה בידיה – לטובת הציבור. זהו תוצר של אלפי שעות אדם ומשאב משמעותי בפיתוח הקוד. זמינות קוד המקור תאפשר לכל מתכנת.ת לבצע את ההתאמות הנדרשות לו.ה ולתחזק אותו בעצמו.ה. היא תאפשר לערוך בקרה על איכות הקוד הקיים תוך הצעות לשיפורים, שינויים לשם התייעלות וכן הצבעה על פגיעויות, פריצות אבטחה ובאגים".
"המהלך יביא לשקיפות ולשיתופיות מלאה עם הקהילה", ציינה. "שחרור הקוד הממשלתי יאפשר למפתחים גישה לחלקיו השונים והם יוכלו לשפר, לשנות, לאתר פגיעויות וכן לפתח כלים חדשים על בסיס הקוד – לקידום העסקים בארץ. זאת, תוך חסכון משמעותי של משאבים, כסף וזמן למשק ולעסקים, למפתחים, לאזרחים ולממשלה".
בהתייחסה למכרז נימבוס אמרה בר לב כי "בעזרת הענן, אנחנו מנסים לתת ערך לכל אחד ממשרדי הממשלה. הענן יאפשר איגום משאבים ויסייע לממש את הפוטנציאל הטמון בו. לצד הקמת אזורי הנחיתה, שמציעים חיבור מהיר, נאפשר להשתמש בענן ישירות, כי נפעל בעולם האבטחה להסתרת מידע ולהלבנת קבצים".
לדברי רונה קייזר, מנמ"רית משרד הבריאות, "הכוח הגדול של הענן הוא במוצריו. זה מה שיניב ערכים מוספים לתהליכים. ממש לא מעניין מה כן ומה לא עולה לענן, לא משנה אם זה הענן של אמזון, גוגל (שתי החברות שזכו במכרז נימבוס – י"ה) או ענן אחר – מה שחשוב הוא שהמשרדים והמשתמשים יקבלו פתרונות מהירים, בעלי ערך עסקי ומענה מיידי. אלה החוזקות של הענן".
"את הנהלת משרד הבריאות לא מעניין ענן או און-פרם", ציינה קייזר. "מה שמעניין אותה הוא שיהיו 'ניצחונות מהירים', שישיאו ערך ללקוחות ולמשתמשים. ככל שצוות העובדים יהיה מחובר לערך העסקי, כך נוכל לרתום אותו לשינוי. בסופו של יום, משרד הבריאות יפעל בסביבה מרובת עננים ויהיה אגנוסטי ככל הניתן".
דוברת נוספת בפאנל הייתה גלינה שיינברג, מנמ"רית הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. היא אמרה ש-"אנחנו נמצאים בתוך מהלך צמיחה משמעותי. פרויקט נימבוס בא לנו בעיתוי מושלם: יש לנו 300 מערכות IT, ולא את כולן ניקח לענן".
שיינברג ציינה כי "הלשכה מרכזית לסטטיסטיקה היא גוף תשתיות לאומיות קריטיות, והתחלנו בתהליכי היערכות ותכנון לקראת המעבר לנימבוס. נתחיל באיסוף מידע והנגשתו. אנחנו בונים כלי BI וניתוח עבור הרשויות, וגם נכנסים לעולם עיבוד השפה הטבעית, ה-NLP".
רויטל ויצמן, מנמ"רית נציבות שירות המדינה, אמרה כי "הענן הוא לא מטרה – זהו אמצעי להשיא ערך עסקי לארגון". לדבריה, "אנחנו בוחנים מהם הקווים העסקיים שאותם נהגר לענן, לפי מידת השינוי העסקי שהמהלך יניב. אנחנו פועלים להכנסת חדשנות 'משבשת', והענן יסייע לנו בכך. את ההנהלה והמשתמשים לא מעניין האם מדובר בכלי או שירות בענן – או לא, אלא רק שהמערכת תהיה טובה, חדשה ואינטואיטיבית לשימוש, שהעובדים ירצו להשתמש בה. לכן, חשוב שההנהלה תהיה חלק מהמהלך: נרתום אותה כי נראה לה את הערך העסקי – ואז היא תתמוך בו".
היא סיכמה באומרה כי "על הממשלה לקחת את הנהלות המשרדים ולומר להם שהמעבר לענן הוא משימה לאומית".
עוד לקח חלק בפאנל אסף לב, מנהל צוות ארכיטקטים לפתרונות ענן בגוגל קלאוד ישראל. הוא אמר כי "יש משרדי ממשלה שיודעים אילו אפליקציות הם רוצים להגר לענן. אלא שלפני המעבר עולות כמה שאלות: היכן מתחילים? איך מתכננים ובונים את הארכיטקטורה הנדרשת? וכיצד מתמחרים אותה?"
לדברי לב, "לצרוך שירותים מהענן זה לא מטרה – אלא אמצעי. יש לנו צוות של מהנדסים, ארכיטקטי ענן, שמלווים את משרדי הממשלה השונים בטרם התהליך – במיפוי, בחיקור ובהערכה. זאת, על מנת לזהות את המקומות הסבוכים וכדי לדעת מהיכן להתחיל. היעד נותר זהה: השגה של ניצחונות מהירים".
תגובות
(0)