תעשייה חכמה: המפתח הוא חשיבה מחוץ לקופסה

"מה זה תעשייה חכמה והיכן אנחנו עומדים בעולם הזה? איך מודדים את זה? איך אני יודע שהמפעל בשל להיכנס לזה והיכן אני נמצא במרחב הזה? היכן באה בדיוק לידי ביטוי תעשייה 4.0, במקביל לאבולוציה שמתרחשת כתהליכים סדורים בעולם שלנו? אני בטוח שאם הייתי עושה משאל הייתי מקבל לפחות פי שתיים דעות מכמות האנשים שהגיעו לכנס, ולא בכדי. זהו תחום ענק שש בו הרבה מאוד נושאים, ואף אחד לא יותר חשוב מאחרים, וזה גם מה שגורם לכל התחום להיות מעניין", כך אמר אילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט ויו"ר ועד התכנים של כנס "Industry 4.0 – תעשייה חכמה 2023" בפתח דבריו בכנס שהפיקה אנשים ומחשבים השבוע, והוא היה זה שהנחה אותו לכל אורכו.

"האם תעשייה 4.0 זה להכניס רובוטים? זה משהו מיושן למעשה, ואנו חיים בעולם הזה כבר למעלה מ-30 שנה, אם לא יותר. בשנים האחרונות התחלנו לדבר גם על קובוטים, שהם שילוב של אנשים לצד רובוטי ייצור, כולל רובוטים מתנייעים, אבל גם זה לא הופך את העולם לחדשני יותר. וגם מחסנים חכמים היא טכנולוגיה שקיימת שנים על גבי שנים. אז אולי פסי ייצור חכמים הם הפתרון לתעשייה 4.0? גם זה לא, כי פורד בנה פסי ייצור כאלה כבר ב-1913".

"אם זה לא זה ולא זה ולא זה אז מה כן? התשובה היא גם וגם וגם וגם, וכשלוקחים את הכל ביחד ומאחדים – מקבלים מפעל חכם, ואז מבינים שבעצם המפתח לכל דבר הוא לחשוב מחוץ לקופסה. לומר עד היום עשינו אבג, ועכשיו צריכים לעשות דברים אחרים".

לדעתו, המפעלים בישראל חייבים להפוך לחכמים ולא בגלל שיש להם יותר מדי ברירה. "בישראל למפעלים יש שתי ברירות: להיות חכם או להיות סגור, וזה אומר להתאים אותם לעולם החדש או לוותר על הקיום. וזהו מסע אינסופי שלא ייגמר לעולם, ותעשייה חכמה היא גם חדשנות מוצרים", הוא סיכם.

קובוטים ברפאל

דניאל גודמן, מהנדס מערכות ראשי בחטיבת ההגנה האווירית ברפאל, סיפר כיצד החברה שילבה קובוטים בקווי הייצור החכמים שלה, מקצה לקצה. "באיזשהו שלב שאלנו את עצמנו מה נוכל לקבל ברפאל מתעשייה 4.0. זה נראה יותר כמו למפעלים עם קווי ייצור, משהו כמו חברה לייצור משקאות או מכוניות. דיברנו על זה למעשה שנים רבות, ואחת הבעיות הגדולות הייתה שהבנו שקצת קשה לעצור הכל בתחום הרובוטיקה ולהתמודד, מבחינתנו שלנו עם הרבה מאוד חוקים ודיסציפלינות. הבנו שזה לא פחות מאירוע גדול, מהפכה, אבל מצד שני הבנו שאנחנו צריכים להתקדם ולעשות את הצעד הזה לקראת העתיד", הוא אמר.

דניאל גודמן, מהנדס מערכות ראשי בחטיבת ההגנה האווירית ברפאל. צילום: עמית אלפונטה

גודמן סיפר, כי בדיקות היסוד של החברה בחנו היטב את היבט היעילות והאיכות. "היעדים הוגדרו במדויק, וראינו כי המדדים יעלו וגם המשתנים המסוימים ישתפרו. בהיבט של הגורם האנושי עירבנו מההתחלה את אנשי קו הייצור בכל תהליך המחשבה שלנו, ועשינו זאת גם כי הבנו, שחשוב יהיה ללמוד היטב את התגובות שלהם. המטרה הייתה, והושגה, לבנות קובוט שאדם ורובוט יעבדו יחדיו בסביבה היברידית, ואת זה עשינו גם בזכות כך שהכנסנו לתמונה חברה מאוד מנוסה, אינטגרטורים מובילים", ציין גודמן.

מתחילים לדבר על תעשייה 5.0

רונית אשל, מנהלת אגף ייצור מתקדם ברשות החדשנות, סיפרה כיצד הרשות רואה את החדשנות והמעבר לשימוש בטכנולוגיות מתקדמות בתעשייה המקומית. "אנחנו כבר מתחילים לדבר כיום על תעשייה 5.0, שזה הוספה של נושא הקיימות, ואנחנו זקוקים לכך, כי הנושא משתלב בחזון שלנו להגיע למעמד שבו התעשייה הישראלית היא תחרותית ברמה הגלובלית ומציעה קיימות ובידול באמצעות חדשנות טכנולוגית. התעשייה הישראלית לא יכולה להתחרות בייצור ההמוני שמציעים בסין. היא תדע להתקיים בזכות כך שהיא תציע חוכמה של מוצרים ויכולת למכור אותם גם מול התחרות בעולם", אמרה.

רונית אשל, מנהלת אגף ייצור מתקדם ברשות החדשנות. צילום: עמית אלפונטה

אגף הייצור המתקדם שבראשו היא עומדת מיועד למפעלים בתעשייה היצרנית בישראל, שרוצים לקדם ייצור ופיתוח. "המשימה נעה על שלושה צירים: ממכינה למחקר ופיתוח עבור חברות שאינן מנוסות בתהליכים, דרך מענקי תמיכה לתהליכי מחקר ופיתוח ועד תמיכה בתהליכי הייצור עצמם במטרה לצלוח את המעבר מהפיתוח לייצור בפועל. בנוסף, אנחנו מלמדים ועוזרים לנהל משאבים. ניהול משאבים חכם שווה למפעל חכם, שווה עלייה בפריון, חיסכון בעלויות ושיפורים בעוד הרבה מאוד מספרים מהותיים", היא ציינה.

צבי קצבורג