יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשפ''ג

דו"חות: הטיפול של הרשתות החברתיות באנטישמיות – לקוי

על פי דו"ח של CyberWell, פחות מרבע מהבקשות להסרת תכנים אנטישמיים שמוגשות לרשתות החברתיות - מוסרות ● הליגה נגד השמצה נותנת לפייסבוק את הציון -C, ולטוויטר את הציון -D

האנטישמיות חוגגת ברשת, והרשתות החברתיות פועלות נגדה באופן חלקי ביותר.

הרשתות החברתיות ופלטפורמות הגיימינג נכשלות במאבק בהתפשטות תכני הכחשת שואה ברשת – כך עולה משני דו"חות שפורסמו בימים האחרונים, לרגל יום הזיכרון לשואה ולגבורה, שיתחיל הערב (ב'). הדו"חות מעלים תמונת מצב מדאיגה לגבי ההתפשטות ברשת של השנאה בכלל, והאנטישמיות והכחשת השואה בפרט, והן עוד הוכחה לנחיצות שבפעולה רבה וחזקה יותר מצד תאגידי המדיה החברתיות והרגולטורים על מנת למנוע עד כמה שניתן הפצה של תכנים כאלה.

ציון רע במיוחד למפתחת של פורטנייט

הליגה נגד השמצה פרסמה בסוף השבוע את דו"ח הכחשת השואה שלה, שבה דורגו 10 חברות מדיה חברתית ומשחקים על מאמציהן לאכוף חוקים, להגיב ולהסיר ביעילות הודעות, תוכן וממים המכחישים את השואה או משתמשים בתיאוריות קונספירציה לגביה כדי להפיץ אמונות אנטישמיות.

לא הייתה ולו פלטפורמה אחת מאלה שבדקה הליגה שנבדקה שקיבלה ציון גבוה יותר מ-+C במאמציה למתן ולהסיר תוכן המכחיש את השואה. טוויטץ' ויוטיוב היו הפלטפורמות בעלות הדירוג הגבוה ביותר, והן זכו לציון +C. שתי פלטפורמות של מטאפייסבוק ואינסטגרם, וכן טיק טוק, דיסקורד, ריוט גיימס ורדיט, קיבלו כל אחת את הציון -C. טוויטר ואקטיוויז'ן בליזארד קיבלו את הציון -D ואפיק גיימס, מפתחת המשחק הפופולרי פורטנייט, הגיעה למקום האחרון עם הציון F.

הדו"ח מתבסס על חקירה מעמיקה של היענות של 10 החברות לנושא, ודירג כל אחת מהן על סמך שורה של קריטריונים, כולל: עד כמה מקיפה מדיניות הפלטפורמה בטיפול בהכחשת השואה, כיצד תוכן כזה מופיע, ועד כמה תגובתית כל אחת מהן הייתה בהתמודדות עם תוכן ברגע שהוא סומן על ידי משתמשים רגילים.

למחצית מהחברות שנבדקו יש מדיניות מפורשת שאוסרת הפצת תוכן של הכחשת שואה, ולכולן יש מדיניות שאוסרת על דברי שטנה כלליים. אבל, כבר בדו"ח שלו ל-2021 מצא מרכז הליגה נגד השמצה לטכנולוגיה וחברה שרוב הפלטפורמות לא מסירות תוכן כשהוא מסומן או מדווח על ידי משתמשים רגילים. מגמה זו נמשכה בדו"ח הנוכחי, שסוקר את 2022.

בדו"ח מצוינים מקרים ספציפיים: תחקירני הליגה מצאו סרטונים בסגנון דוקומנטרי ביוטיוב, שמתיימרים לחשוף את "האמת" על השואה; פוסטים בפייסבוק ששוללים את המוסכמה אודות מספר היהודים שנרצחו בתופת הנאצית – שישה מיליון; אינסטגרם הציגה תוכן בסגנון של כתבות חדשות דיגיטליות, כולל כותרות וציטוטים, כאשר באחד מהם סופר על רב מכחיש שואה; דיסקורד אירחה תוכן מכחיש שואה בכמה מקרים, עם הודעות שנאה מפולפלות שעברו במשחק הווידיאו Hearts of Iron בנושא מלחמת העולם השנייה; ברדיט פורסם תוכן מכחיש שואה, תוך התמקדות בתיאוריות קונספירציה; כמה משתמשים בפורטנייט קראו לעצמם Holohoax (הלחם של המילים Holocaust – שואה, ו-Hoax – הונאה), בעוד שאחרים כללו בשמם את הספרות 88, המייצגות את האותיות SS; וגם בטוויטץ' הופיע תוכן שכולל הכחשת שואה.

"חברות טכנולוגיה טוענות שהן מטפלות בשנאה בפלטפורמות שלהן, אך כשזה מגיע להכחשת שואה, מוכח שהן לא עושות זאת", אמר ג'ונתן גרינבלט, מנכ"ל הליגה נגד השמצה. "התוצאה היא שמכחישי שואה מנצלים את האכיפה הרופסת הזו כדי להפיץ את הרעיונות האנטישמיים המזיקים שלהם ולצבור תמיכה בדעותיהם מלאות השנאה".

אילו רשתות מאפשרות לחפש ביטויים מכחישי שואה?

דו"ח אחר, של ארגון CyberWell, סקר רק את חמש הרשתות החברתיות הגדולות – טיק טוק, פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר ויוטיוב. הארגון התבסס על הדיווחים שלו עצמו לרשתות אלה, ומצא כי הפלטפורמות נענו ל-23.8% מהם והסירו את הבקשות המדוברות. ב-CyberWell מציינים כי מדובר בעלייה לעומת השנים הקודמות. חלוקה לרשתות מעלה כי יוטיוב היא הפלטפורמה שהסירה את השיעור הגדול ביותר של תכנים אנטישמיים שדווחו – 31%, כשאחריה טוויטר עם 26%, טיק טוק עם 22%, פייסבוק עם 17% ואינסטגרם, שהסירה 13% בלבד מהבקשות.

הדו"ח מצא שבפייסבוק לא ניתן לחפש ביטויים הקשורים להכחשת שואה, ומי שמנסה לחפש אותם מקבל הודעה שממליצה לו לעשות בדיקת עובדות היסטוריות. לעומת זאת, צוין, טוויטר לא מגבילה חיפוש תכנים כאלה. גם ביוטיוב אין הגבלה, אלא ששם האכיפה של האיסור לפרסם תכני הכחשת שואה רבה יותר, מה שאומר שמי שיחפש אותם ימצא מעט תוצאות.

לא מפתיע: ההתבטאויות של קניה ווסט גררו עלייה באנטישמיות ברשת

CyberWell סקר גם פוסטים אנטישמיים שאינם כוללים הכחשת שואה. בארגון מצאו כי 63.7% מהם כוללים סטריאוטיפים, הלצות וקונספירציות על יהודים, ו-15.6% מאשימים את היהודים בעוולות שונות. 2.3% מהפוסטים האנטישמיים קוראים לאלימות נגד יהודים, כאשר 90% מהם היו ציוצים בטוויטר.

קניה ווסט.

קניה ווסט. צילום: ShutterStock

בדו"ח מצוין שבאוקטובר האחרון נראתה עלייה בכמות הפוסטים האנטישמיים בעקבות התבטאויותיו האנטישמיות של קניה ווסט (שמאז הוא ניסה לחזור בו מהן, בצורה לא ממש מוצלחת).

הסטריאוטיפים שבהם השתמשו הגולשים בעלי הנטיות האנטישמיות ברשתות החברתיות דומים לאלה שטפלו ליהודים לפני עידן האינטרנט והסושיאל מדיה: הטענה שהם שולטים בעולם, רשעים, חמדנים ואובססיביים לכסף. יש לציין שבעוד שבפוסטים מסוג זה באנגלית הסטריאוטיפ הנפוץ הוא שהיהודים הם חמדנים, בפוסטים בערבית בולטת הטענה שהן מהווים אויב או שולטים בעולם.

טל אור מונטמאיור, מנכ"לית CyberWall, ציינה כי "התקופה האחרונה אופיינה בביטויים אנטישמיים של סלבס ברשתות החברתיות ונהלי תוכן מקלים שהביאה איתה ההנהלה החדשה של טוויטר (לאחר שאילון מאסק רכש אותה במהלך 2022 – י"ה). התוצאה של הנורמליזציה הממושכת לשנאת יהודים אינה מפתיעה: עלייה בתקריות האנטישמיות בחיים ה-'אמיתיים', אלה שמחוץ לרשת, ושינוי שלילי בתפיסה של יהודים בקרב הציבור העולמי. CyberWell שמה לה למטרה לגרום לרשתות החברתיות לקחת אחריות, ובכך לשפר את העתיד הדיגיטלי של יהודים בפרט ושל משתמשי האינטרנט בכלל".

השתתף בהכנת הידיעה: יניב הלפרין.

 

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים